מכיון שהקישורים שהבאתי נמצאים באמצע
קטע כדי לא להלאות הקוראים אצטט אותם http://news.hydepark.co.il/hydepark/topicarc.asp?topic_id=250418 ציטוט מתוך כתבה בהארץ של שחר אילן אזהרה לשרון לעורך העיתון החרדי אשר צוקרמן, החותם א. ארצי, היתה לפני שבועיים אזהרה לראש הממשלה. "הטפלון לא היה עמיד בפני כדורים", הזכיר לשרון בכותרת בטורו "תשעה קוין". "שרון צריך לדעת", כתב צוקרמן, "כי לא לעולם חוסן ולא הוא בעל הבית על המתרחש. גם רבין בשעתו הוגדר כטפלון אבל לימים התברר שהטפלון, שאולי היה עמיד בפני דעת הקהל, לא היה עמיד בפני כדורים והעובדה היא עובדה. האיש חוסל בצורה כה משפילה בכיכר, ועוד בידי יהודי וזה בטוח". צוקרמן מעדיף להשאיר את שרון באי-ודאות בנוגע לשיטת החיסול הצפויה: "אז זה היה כדורים. היום זה יכול להיות משהו לא צפוי אחר. וזה יכול להיות גם משהו מאוד פוליטי כמו הידרדרות בבחירות. העיקר שלא לעולם חוסן". "השבוע" הלאומני והגזעני הוא עיתון בעל ניסיון עשיר בהסתה. בשנה שקדמה לרצח יצחק רבין ניהל נגדו השבועון החרדי מסע הסתה חסר גבולות. צוטטו בו התבטאויות על כוונות לרצוח את רבין, לעתים בלי שום הסתייגויות. בין היתר נכתב כי יש להעמיד לדין את רבין ולהוציאו להורג או לאשפזו בבית משוגעים. העיתון גם כינה את רבין "יודנראט" ו"קאפו". אחד המוטיווים החוזרים במסע ההסתה הזה היה האשמה בבגידה. עניין מיוחד יש היום בראיון שקיים צוקרמן עם חבר הכנסת אז אריאל שרון. בין היתר אמר שם שרון על תהליך השלום שהובילה ממשלת רבין: "זה יותר חמור ממה שעשה פטאן", כלומר, הוא לא רק השווה את מעשי רבין לשיתוף פעולה עם הנאצים אלא טען שהם גרועים יותר. עוד אמר: "קשה להגיד בגידה על יהודים, אבל באשר לתוכן אין הבדל". שרון גם הבהיר: "אני לא אומר את זה בהתפרצות". כראש הממשלה מינה שרון את הכתבת הפוליטית של העיתון, רבקה פאלוך, ליועצת לענייני חרדים. בעקבות תחקיר על "השבוע" שפורסם ב"הארץ" נסגר העיתון לכמה שבועות על ידי המו"ל הקודם, בנובמבר 95', אבל נפתח מחדש בעזרת משקיע אחר. ידו של החוק קצרה מלהתמודד עם פרסום התועבה הזה. העיתון מודפס ב5,500- עותקים. כמות המודעות בו קטנה מאוד. עם זאת, קשה למדי להבין איך כרוז ההשמצה הזה המחופש לעיתון זוכה למודעות מגורמים ממשלתיים כמו משרד הפנים והמוסד לביטוח לאומי. מתברר ש"השבוע" ממשיך להשתמש בראיונות לצורכי הסתה גם כשהיא מכוונת נגד שרון. הפעם המרואיין הוא ברוך מרזל. יותר משמרזל עצמו השתלח בשרון עשה זאת המראיין בשאלותיו. הראיון, אגב, אינו חתום, אבל הסגנון מזכיר להפליא את כתיבתו של צוקרמן-ארצי. כך שואל המראיין את מרזל: "אתה מאשים את שרון באחריות לרצח בחברון, שידיו של שרון שפכו את הדם הזה ויש לו דם על הידיים". עוד הופיעו בשאלות המשפטים: "אתה אומר בעצם שהוא ציני להדהים ודם יהודי אינו מדבר אליו"; "אתה מציג דמות של פוליטיקאי מושחת שמנסה להונות את הציבור כשהוא עושה מהלכים שהוא עצמו יודע שהם מסכנים את קיום ישראל". ואילו מרזל אומר: "אילולא השיקולים הפוליטיים של שרון, 12 מאנשינו היו היום בחיים"; "אצל שרון זו הקדנציה האחרונה שלו. אין לו מה להפסיד. הוא יחפש רק דבר אחד, את כרטיס הכניסה שלו ל'היסטוריה' וימכור את כולנו כדי לקבל פרס נובל לשלום"; "היום הסכנה הוא שרון ויש לעצור אותו כי הוא מסכן את חייהם של אלפי יהודים". ההסתה אמנם חוזרת אל שרון כבומרנג, אלא שמדובר בהשתלחות חמורה נגד ראש ממשלת ישראל. מתברר שלמרות רצח רבין, הדמוקרטיה הישראלית עדיין לא למדה להגן על עצמה מפני תופעות כצוקרמן. מספק אותך?