היום בשרונה

[מיקי וייס]

היום בשרונה

כפי שהבטיחו החזאים, קידמה את פנינו רוח מזרחית חזקה שהחלה לנשב רק בשעה 8 בבקר. כ- 4 חברה של גיא + דן שוחט + עמוס. המראה אנכית וטרמיקות חזקות במתפוגגות בגובה 500 מ'. מידי פעם התקדמתי לכיוון העמק, שהסתבר שאינו מניב כלום ולאחר שעה של טיסה באוויר שהיה מפעם לפעם סוער, החלטתי בכל זאת להתמסר לאחת מהן (מהטרמיקות) שהלכה ונחלשה, אבל נשאה אותי עד לרגלי התבור. עם קצת יותר מוטיבציה (או קצת פחות פחד) יכולתי להצמד לתבור ולהמשיך.גולשים אחרים לא יצאו לקרוס, כנראה בגלל גודל (או "קוטן") האמונה. לאחר הנחיתה: רק פינוקים. פירוק הגלשן על דשא כמו אצל הגויים, ומיד עם סיום הפירוק, גיא ורלי הביאו לי את האוטו (תודה, גם מהאישה שקיבלה אותי חצי יום מוקדם יותר ממה שהיא רגילה). טיסה לא גדולה אבל תחושה כאילו תדלקתי לשבוע. בפגישה עם גיא, התברר שאחד החניכים שלו, המריא, ותוך כדי המראה, ניסה להעביר ידיים (טעות !!!). בשלב הזה, עקב הרוח החזקה (שהייתה במגבלות), ברח האף למעלה, כנף נפלה והגלשן "נפצע קשה" כשחזר להר. לגולש שלום. זאת טעות חוזרת של גולשים (לא רק מתחילים). אין מה למהר בהעברת הידיים. יש להמתין שניה בסיום כל שלב, בעיקר אצל מתחילים, שאינם חשים עדיין את הפיץ' כמו שצריך.

 

[חגי]

נשמע מוזר - אין שום סיבה להעביר

ידים לספיד בר אלא רק אחרי שנפרדנו בשלום מההר וסביבתו המיידית. במיוחד ברוח חזקה כשההמראה מתבצעת תוך משיכה חזקה חשוב להשאר במצב המשוך דרך צלעות הצד ולהקפיד על איזון הכנפיים תוך כדי התרחקות מההר. לצערי בהרצאה שנתתי במבוא חמה על טעות קלאסית של המראה וחזרה להר , לא הצלחתי להשפיע על הסטטיסטיקה הבלתי נמנעת - רבים נאלצים ללמד מנסיונם של עצמם.

 

[hertzel1]

מה הקשר?

האף בעצמו לא בורח למעלה מעל למצב הרגיל של טיסה אלא אם כן דוחפים אותו למצב הזה או שהוא היה מלכתחילה במצב הזה וזה היה רק עניין של זמן ומזל עד שתיפול כנף. במידה שטרמיקה או עילוי חזק שינו את זוית האף, הדבר הנכון, לדעתי, הוא להגביר מהירות ואם צריך, לתקן. קשה להגביר מהירות כשהידיים על הצלעות בצד ומסיבה זאת ואחרות כדאי להעביר את הידיים למטה הכי מהר שאפשר אחרי שהגלשן נושא את עצמו וברוח חזקה זה מצב התחלתי. אם מעבירים קודם יד אחת ומיד לאחר מכן את השניה, אפשר לייצר מיד, גם מהירות וגם ניהוג.

 

[חגי]

משיכה במצב עמידה מספיקה מעל ומעבר

היתרון שבמשיכה בשכיבה בטל ב- 90 לעומת הסיכון שבמעבר הידיים בזמן הקריטי של השניות הראשונות של ההמראה. גם במבוא חמה ברוחות של 40 קמש אני נשאר עם הידיים על צלעות הצד עד שאני מרגיש במרחק ובגבה בטוח

 

[Hawk17]

הכי מעצבן אותי...

שבדיוק אתמול דיברתי על זה עם גרט. סיפר לי שבמיוחד בשרונה, יש לך, בדיוק במקום שבו אתה ברגע של העברת ידיים, "קיר" פתאומי(שינוי פתאומי של שיפוע המדרון לתלול מאוד) ,אשר גורם לך לקבל במכה עילוי, זרם אוויר אנכי השואף להרים לך את האף וההמשך ידוע... האם הוא צודק לגבי המקרה הזה? והאם זה נכון לחכות עם העברת הידיים, במקרה של רוח חזקה, בכל האתר? את מדריכי עדיין לא שאלתי. ואני מתכוון לשאולו בתום הדיון.

 

[Hawk17]

למה מעצבן..

שלא דיברתי עם זה עוד אז עם אחרים.. אולי היה עובר הלאה, אולי מודגש יותר בתדריך. מי יודע. הרי סה"כ זה נגמר בנס . לא?

 

[1גיא מתן אל]

קצת חידוד לגבי היום בשרונה..

קודם כל זאת תאונה שיכולה לקרות בכל אתר (לשאלתך עומר).ואפשר להגיד שהוא לא משך... אבל זאת תהיה אימרה שממנה לא נלמד כלום(אלי...).כי זאת בעצם התוצאה,אבל לפני התוצאה הייתה דרך,והדרך היא שהביאה לתוצאה(אף גבוהה בהמראה). חשוב להבין שבהעברת הידיים מהצלעות אל הבייסבר אנחנו בעצם נאלצים לשחרר את הגלשן מהמשיכה לטובת העברת ידיים.כלומר הרמת אף והאטת הגלשן,תוסיפו לזה עילוי גדול על הכנפיים(ביום עם רוח) ותקבלו מעיין אפקט "קפיץ" והתוצאה-זווית אף גדולה יותר וכמובן היזדקרות...