היום בכרמליה
זה התחיל כמו עוד יום עבודה רגיל. קמתי ב0800, אבל משהו היה שם שהטריד אותי - לא - אי אפשר ללכת לעבוד ביום עם תנאים כאלה - הכרוביות פשוט היו פזורות בכל מקום - הראות מעולה - פשוט יהיה פשע לבזבז יום שכזה על כתיבת עוד כמה שורות קוד. אז טלפון זריז למשרד שאומר שאני לא מתכוון להגיע היום - העמסה זריזה עוד יותר על מיסטר T - הוא הTEMA כמובן - והופ - אני בדרך לעמדה בכרמליה. לא צריך מלווים, לא צריך טובות מאף אחד - אני הולך לטוס. הרכבה זריזה בעמדה של כרמליה - כששכנים סקרנים טורחים לעדכן אותי ש"מישהו מת פה פעם בגלישת אוויר" (בפעם העשרים מליון בערך) - ואני מוכן. 15 קמ"ש על האף זה קצת חלש בשביל להחזיק רכס - אבל אני אופטימי. אני ממריא בריצת אמוק - והגלשן הטוב והנאמן לוקח אותי בלי בושה - ישר לתוך טרמיקה פצצה. זה מתחיל ב+1 ומתגבר ומתגבר - ובתוך זמן שנראה אפסי אני בבסיס ענן. חיפה מעולם לא נראתה כל כך יפה. בגובה 1000 מ', כשאני עמוק בתוך יערות הכרמל - האוניברסיטה פשוט דורשת הקפה. אחרי שאני רואה את המוחרקה מתחתי, אני מגיע למסקנה שצריך לחשוב גם על לחזור איכשהו. אני יוצא לכיוון צומת יגור. בטוח לא תהיה בעיה לתפוס משמה טרמפ. אני רטוב מהתרגשות, אחרי שעה וחצי באוויר, נוחת מושלם בשדות שליד יגור. אני בדיוק מסיים לקפל את הגלשן כשאיזה בלונדינית חמודה עוצרת, רוכנת לעברי עם חזה שופע ושואלת אם אני צריך עזרה. את ההמשך אני אשמור לסופ"ש למפגש ביאכטה. מי בא?
זה התחיל כמו עוד יום עבודה רגיל. קמתי ב0800, אבל משהו היה שם שהטריד אותי - לא - אי אפשר ללכת לעבוד ביום עם תנאים כאלה - הכרוביות פשוט היו פזורות בכל מקום - הראות מעולה - פשוט יהיה פשע לבזבז יום שכזה על כתיבת עוד כמה שורות קוד. אז טלפון זריז למשרד שאומר שאני לא מתכוון להגיע היום - העמסה זריזה עוד יותר על מיסטר T - הוא הTEMA כמובן - והופ - אני בדרך לעמדה בכרמליה. לא צריך מלווים, לא צריך טובות מאף אחד - אני הולך לטוס. הרכבה זריזה בעמדה של כרמליה - כששכנים סקרנים טורחים לעדכן אותי ש"מישהו מת פה פעם בגלישת אוויר" (בפעם העשרים מליון בערך) - ואני מוכן. 15 קמ"ש על האף זה קצת חלש בשביל להחזיק רכס - אבל אני אופטימי. אני ממריא בריצת אמוק - והגלשן הטוב והנאמן לוקח אותי בלי בושה - ישר לתוך טרמיקה פצצה. זה מתחיל ב+1 ומתגבר ומתגבר - ובתוך זמן שנראה אפסי אני בבסיס ענן. חיפה מעולם לא נראתה כל כך יפה. בגובה 1000 מ', כשאני עמוק בתוך יערות הכרמל - האוניברסיטה פשוט דורשת הקפה. אחרי שאני רואה את המוחרקה מתחתי, אני מגיע למסקנה שצריך לחשוב גם על לחזור איכשהו. אני יוצא לכיוון צומת יגור. בטוח לא תהיה בעיה לתפוס משמה טרמפ. אני רטוב מהתרגשות, אחרי שעה וחצי באוויר, נוחת מושלם בשדות שליד יגור. אני בדיוק מסיים לקפל את הגלשן כשאיזה בלונדינית חמודה עוצרת, רוכנת לעברי עם חזה שופע ושואלת אם אני צריך עזרה. את ההמשך אני אשמור לסופ"ש למפגש ביאכטה. מי בא?