היום בו ראיתי מלאך

היום בו ראיתי מלאך

היום בו הופעת לפני עם פני מלאך
תמימה חמימה מחייכת וחביבה
שיערך היה צבוע במכחול בצבע זהב
תלתלייך היו כמפלים שזורים אל קרקע מלאה בפרחים
החיוך שלך שובה הלבבות
הריח שלך נוגה בשושנים כפרחי יערת דבש
כה ענוגה ומנומסת חייכנית ולא רופסת
בעינייך ניצוצות של תמימות עונג ואהבה
עורך כמשי לבן שזוהר למרחקים
לראות אותך היה רגע של תמימות של רוגע ושלווה

מוקדש לך שאינך עוד שהיית לרגע ופרחת לדרכך אל עבר העננים
עודני נזכר בך מדי פעם עם כיווץ בלב על התמימות שאבדה
על הטוהר שאינו עוד ועל כך שלא חוויתי ממך עוד רגעים של הבנה...

 

giligil55

Member
לפורום הכי
י

אתה כותב עם מלא רגש...אהבתי
 
תודה על קבלת הפנים החמה

אני כותב המון שנים לרוב נהגתי לעסוק בשירים ופחות בפרוזה
היום אני זורם .... אבל תמיד היה דבר חד שאפיין וימשיך לאפיין וזה כתיבה ברגש
לטעמי ולדעתי מאז ומעולם זה הדבר שחודר פנימה ומרסק :)
 
למעלה