היום אני

היום אני ../images/Emo4.gif

למה כבר כמה ימים שהבטן כואבת? שהגעגועים פתאום צפים.. שהחוסר מורגש יותר ויותר.. שאני עייפה מהכל .. יום הנשואים שלי שלנו מחר .. 33 שנים חלפו מהיום המאושר .... 4 שנים לבד ...כואבת ...כל הגוף ובעיקר הנשמה ... והמחשבות ... מעמיסה על עצמי כמה שיותר... העיקר לא לחשוב ... מרגישה חוסר ...חוסר ענק של החיבוק החזק התומך המבין בלי מילים .. אישי היה החבר הכי טוב שלי .. הכל עשינו ביחד ..יד ביד ... דברנו על הכל ... איבדתי בעל ...אבל איבדתי גם את החבר הכי טוב שלי ,את הנפש התאומה .. איבדתי את חצי ליבי ... נשארתי לבד.. לקחתי הכל על עצמי בלי שום אוזן קשבת.. בלי חיבוק תמיכה.. בלי מילת עידוד ..והגעגועים מציפים ועולים.. ואני מתמודדת עם הטוב ועם הפחות טוב.. ואין לי את מי לשתף... מתרגשת מכל אהבת נעורים חדשה ונזכרת בשלי.. ואין לי עם מי להזכר לחלוק .. להשאר לבד.. מוקפת אנשים.. רעש סביב.. אבל אני לבד... והדמעות מציפות וזולגות ואין עליהם שליטה.. הגעגוע לחבר האהוב שהלך.. לזה שידע להיות שם בשבילי ... ארבעה שנים ...כאילו רק אתמול ...והדמעות עולות ... והכאב עמוק בפנים ....כאב שלא מרפה מאז היום ההוא .. ואני אלמנה-תואר שלא בחרתי . אלמנה עם הומור שחור , אלמנה שיודעת לומר לאנשים שבעלי לא בוגד ותמיד ישן באותו מקום .. אלמנה שבחרה בחייים ...וחיה ונהנת מכל מה שהחיים מציעים ... אבל תמיד חיה בצל ...בצל הכאב בצל הזכרון ועם געגוע למה שלא יחזור ... קשה לי ואין לי למי לספר ... אז כותבת כאן ...כאן מבנים אותי אבל זה לא אותו דבר . אוהבת אותכם ותודה שאתם כאן עבורי . טלי
 

אתי161

New member
חיבוק גדול.................

אין תחליף........... זה כל כך ברור !!!!! כל מילה שכתבת כאילו יצאה מהפה שלי, נראה שכל מי שחוותה חברות עמוקה כזו עם בן הזוג שאיננו, מרגישה את התחושה האיומה הזו, של ה-לבד............ הלבד, שאין עם מי לחלוק, אין את מי לשתף, אין עם מי לדבר באותו תדר........ זה לדעתי, לעולם לא יהיה אותו דבר............... החיים מתחלקים בצורה מאד ברורה של - החיים 40 שנה עם................. ועכשיו החיים אחרי לכתו - בלי................... טלי יקרה, יש על מה לבכות , תני לדמעות לשטוף את פנייך, זה קצת משחרר................. מחזקת אותך מכל הלב, אתי
 

ALIZ58

New member
זוגיות

כאשר קראתי את השורות שכתבת העלו עיני דמעות .. אצלי זה רק שנה וחצי.. לי היה חבר ,,איש שיחה,,ויותר מכל ,,אדם מבין ,,שהכיר אותי לפני ולפנים,,ברגעים טובים ורגעים קשים.. נכון נסעתי עם ילדי לטיול ,,אבל כמה היה לי קשה שלא היה שם אדם עבורי כי בנותי היו יחדיו כל הזמן ,,ואני היתי לבד עם ברגשותיי ותחושותיי אין יצאו מאד מרוצות מהטיול ,,ברור שאני שמחה בשבילן,,ואני חזרתי בהרגשה ,, שהחמצתי דבר בהנאה .. מאז שבעלי נפטר,,כבה אצלי דבר ברגש... וגם קשה לי להכיר ,,כי אני כל הזמן,, משווה,, למה שהיה ונעלם,,ביופיו וטוב ליבו...
 
אליז יקרתי

אכן, כובה דבר בנפש ,אבל, תמיד צריך לזכור החיים יפים ואנו נשארנו פה בכדאי לחיות אותם ,ועם לחיות הכי טוב שאפשר ... מזמן אמרתי דיי להשוואות , למלאך אף אחד לא ידמה , למדתי להנות, למדתי שהיקום לא מעמיד אותי בנסיונות שלא אוכל להם ובעיקר יודעת שחיים פעם אחת ואחיה אותה כאילו זה יומי האחרון ,אבל אתכנן את עתידי כאילו לפני עוד 100 שנים .
 

פשו שי ת

New member
שבוע טוב ומבורך

אכן את האבידה אין להשיב אבל כמו שכתבת טלי החיים לפנינו והשעון ממשיך הלאה ולא עוצר..ולנו נשאר רק להמשיך הלאה לצד הכאב והזכרון ..אם זה בטיולים עם הילדים, או באירועים משפחתיים..או בכל דבר אחר...עלינו להתחזק ולהמשיך הלאה בעזרת ה` למען ילדינו ולמענינו ואם יש אפשרות והזדמנות לפתוח פרק חדש ולמצא בן/בת זוג חדשים זה מאד עוזר אבל בלי השוואות! זה נותן תחושה והרגשה מיוחדת וטובה שהנה אנחנו עולים בדרך הנכונה ..אוהבת חגית
 

ליגה76

New member
../images/Emo24.gif

חבר אמת, אהבה אמיתית, רק מי שעבר את זה מבין את הבור הענק שנפער, את התהום השחור שנוצר בלב. ולא, לא כל אחד מבין, או יותר נכון רובם לא מבינים. נראה לי שהיום אין הרבה זוגות שיש בינהם חברות אמת ואהבה אמיתית, ואם יש בסוף מגיעים לכאן... נסעתי שבוע שעבר עם חברים, היינו פעם 3 זוגות חברים מאוד טובים, תמיד מבלים יחד. אחרי התאונה הם נשארו בקשר וזה עשה לי טוב, אבל שבוע שעבר נסענו 3 המשפחות לצפון, הפעם היה לי קשה מאוד, ולא הבנתי, עברו 6.5 שנים!! ואף פעם לא הרגשתי איתםככה. חיים היה כ"כ חסר, התהום השחורה נפערה פתאום, ופשוט בכל רגע שיכולתי הלכתי לחדר ובכיתי, כשנסענו באוטו שלנו הדמעות זרמו, כמה שניסיתי שהילדים לא ירגישו. זה פתאום תופס אותך.. מותר להישבר לפעמים, מותר לבכות, לשחרר אבל לדעת שאח"כ את קמה ולא נותנת לעצמך לשקוע. קבלי ממני |חבוק|גדול, למרות שהוא ווירטואלי, אבל זה עדיף מכלום... סומכת עלייך שתתגברי ומאחלת לך למצוא אהבה חדשה בקרוב, שהוא יהיה גם חבר טוב לפחות כמו בעלך
 
לליגה 76

לליגה א' אני בליגה שבעים וחמש . אנחנו באותו מפלס, אלמנות בוגרות. אני מבינה כמה קשה לך באבלך אני כבר שש עשרה שנה אבלה .אם היתי בריאה היתי יכולה אולי להשלים עם אבלי.משפחתי נותנת לי את הכוח וזה חשוב מאוד ישנה אימרה כדי שיהיה חבר אחד לנו אז היינו צריכים אלף חברים בצעירותנו אסיים בזה ונודה לאל על כל מה שיש טוב. שלך בידידות שרה סבתא לשישה.
 
ניחומי לטלי

טלי יקרה אני מבינה ומרגישה מה שאת עוברת, הייתי במצבך לפני שש עשרה שנה, הזמן עושה את שלו,אני מאחלת לך כל טוב ותתגברי אין ברירה. שלך שרה הסבתא לשישה.
 

טטי22

New member
טלי אני שולחת לך חיבוק גדול../images/Emo24.gif

מבינה את הכאב והגעגוע תמשיכי להיות חזקה ולזכור שבעלך- החבר הכי טוב שלך היה רוצה שיהיה לך טוב בחיים.
 
יםים יקרתי

לפעמים, כמו בשבוע האחרון, יש משהו כמו חג או יום נשואים שזרק אותנו אחורה. מנסיוני חייבים להסתכל קדימה. אל תיפלי מותר להישבר, מותר לבכות, מותר להינעל בפנים אבל אסור לך לחזור אחורה למה שכבר השארת. אנחנו צריכים אותך כאן לשמוע מילות עידוד, ולקרא את האופטמיות שלך . אוהבת אותך מאד מאד
 
למעלה