היה פה לא מזמן דיון האם אפשר לכפות טיפולים
- פותח הנושא Astroo
- פורסם בתאריך
משום מה הגעתי למסקנות קצת שונות
מה שאני הסקתי מכתבה זו:
*שכשמאשפזים ילד בפנימיה עלולים לכפות עליו טיפולים שההורים לא מסכימים או אולי גם - וגרוע מכך מבחינתי - שהילד עצמו לא מסכים.
* וגם, ומתוך כתבות דומות שקראתי על מחלוקות בין הורים לבין מוסדות ציבוריים בנוגע לטובתו של ילד שהגיעו עד לבימ"ש - זה שאם זה כבר מגיע לבית משפט - הנטיה של השופט תהיה כמעט תמיד בעד דעתם של אלו מהמוסדות הציבוריים ובדרך כלל לא בעד דעתם והעדפתם של ההורים (ו/או הילד)
*עושה רושם שמשפחות בעלות דעות, גישה חינוכית או בריאותית אלטרנטיבית או כזו שאינה חופפת לגישה הקונבנציונלית או הורים גרושים/חד הוריות/כל סגנון חיים שונה מה"נורמטיבי", נמצאים בסיכוי גבוה יותר להפסיד במחלוקות כאלו, אפילו כשלא מדובר בשאלה של סכנה לחיים
מה שאני הסקתי מכתבה זו:
*שכשמאשפזים ילד בפנימיה עלולים לכפות עליו טיפולים שההורים לא מסכימים או אולי גם - וגרוע מכך מבחינתי - שהילד עצמו לא מסכים.
* וגם, ומתוך כתבות דומות שקראתי על מחלוקות בין הורים לבין מוסדות ציבוריים בנוגע לטובתו של ילד שהגיעו עד לבימ"ש - זה שאם זה כבר מגיע לבית משפט - הנטיה של השופט תהיה כמעט תמיד בעד דעתם של אלו מהמוסדות הציבוריים ובדרך כלל לא בעד דעתם והעדפתם של ההורים (ו/או הילד)
*עושה רושם שמשפחות בעלות דעות, גישה חינוכית או בריאותית אלטרנטיבית או כזו שאינה חופפת לגישה הקונבנציונלית או הורים גרושים/חד הוריות/כל סגנון חיים שונה מה"נורמטיבי", נמצאים בסיכוי גבוה יותר להפסיד במחלוקות כאלו, אפילו כשלא מדובר בשאלה של סכנה לחיים
נכון, אבל בפנימיה בד"כ לא מאשפזים. זה שהילד הוצא מרשות הוריו והגיע לאישפוז הזה, מרמז שמשהו שם חרק עוד קודם: לא יודעת אם משהו בתיפקוד ההורי או משהו בתפקוד הרווחה ומצער שההורים לא התחמשו עוד קודם בעו"ד שיעמיד את הרווחה במקומה.
עו"ד מנוסה בתחום (וכן, יש כאלה- וקיומם הוא ראיה לצורך בהם:
לא מעט משפחות נזקקות להגן על עצמן מפני דורסנות הרווחה),
מצליח בד"כ להכניס ספק בלבו של ביהמ"ש בקביעות אנשי הרווחה והטיפול.
בנקודה השלישית אני מסכימה לגמרי, תוסיפי לרשימה עולים חדשים ממדינות מסויימות, כגון אתיופיה, ואחרים שרמת השכלתם נמוכה יחסית.
עו"ד מנוסה בתחום (וכן, יש כאלה- וקיומם הוא ראיה לצורך בהם:
לא מעט משפחות נזקקות להגן על עצמן מפני דורסנות הרווחה),
מצליח בד"כ להכניס ספק בלבו של ביהמ"ש בקביעות אנשי הרווחה והטיפול.
בנקודה השלישית אני מסכימה לגמרי, תוסיפי לרשימה עולים חדשים ממדינות מסויימות, כגון אתיופיה, ואחרים שרמת השכלתם נמוכה יחסית.
רונן שפירא1
New member
הבעיה היא בסיפורים כאלה שתמיד מציגים את הצד של ההורים, אבל לא את הצד השני שלא יכול לדבר הרבה פעמים בגלל חוק צנעת הפרט או האיסור לחשוף פרטים על הילד...
כן להורים יש את הזכות המלאה
המלאה על הילד, ולא לשום גורם אחר, כן צנעת הפרט ולא צנעת הפרט, ההורה הוא הקובע,
ובכלל לא משנה מה יש לילד או מה אין לילד, ההורים מחליטים איזה טיפול לתת לילד ואם הם מאמינים לתת לו טיפול אלטרנטיבי זו זכותם המלאה, וחבל מאוד
שיש כאן תקדים שבית משפט מחוזי קבע, התקדים הזה יכול להזיק להרבה הורים שמאמינים בדרך טיפול אלטרנטיבית, התקדים הזה הוא לארק ברמה של הסיפור הזה הוא צפצוף מוחלט
בזכות בסיסית שיש להורה להחליט על טיפול בילד שלו, וזה מאוד לא אנושי, אני מאוד מקווה שההורים יצברו כוח ויגעו עם זה לבג"ץ,
ובג"ץ יתן פסיקה תקדימית אחרת.
המלאה על הילד, ולא לשום גורם אחר, כן צנעת הפרט ולא צנעת הפרט, ההורה הוא הקובע,
ובכלל לא משנה מה יש לילד או מה אין לילד, ההורים מחליטים איזה טיפול לתת לילד ואם הם מאמינים לתת לו טיפול אלטרנטיבי זו זכותם המלאה, וחבל מאוד
שיש כאן תקדים שבית משפט מחוזי קבע, התקדים הזה יכול להזיק להרבה הורים שמאמינים בדרך טיפול אלטרנטיבית, התקדים הזה הוא לארק ברמה של הסיפור הזה הוא צפצוף מוחלט
בזכות בסיסית שיש להורה להחליט על טיפול בילד שלו, וזה מאוד לא אנושי, אני מאוד מקווה שההורים יצברו כוח ויגעו עם זה לבג"ץ,
ובג"ץ יתן פסיקה תקדימית אחרת.
רונן שפירא1
New member
לפחות חוקית את לא צודקת
בית משפט יכול לקבוע שההורים מזיקים לילד ולהוציא אותו מהם, כפי שקרה בסיפור הזה.
עקרונית בית המשפט צריך לפסוק אך ורק על פי טובת הילד ללא שום שיקול אחר. וכתוב במפורש שבית המשפט עיין ברשימת אירועים בהם היה מעורב הילד וראה החמרה ברורה....
בית משפט יכול לקבוע שההורים מזיקים לילד ולהוציא אותו מהם, כפי שקרה בסיפור הזה.
עקרונית בית המשפט צריך לפסוק אך ורק על פי טובת הילד ללא שום שיקול אחר. וכתוב במפורש שבית המשפט עיין ברשימת אירועים בהם היה מעורב הילד וראה החמרה ברורה....
רונן שפירא1
New member
את לא יודעת
את אוטומטית יוצאת מנקודת הנחה שהוציאו אותו בכוח ובמרמה
את אוטומטית יוצאת מנקודת הנחה שהוציאו אותו בכוח ובמרמה
התגובה של
טוקבק מספר 30 מעלה משהו שצריך להדליק אצל כל אדם אנושי/מוסרי נורה אדומה:
30. למה הוצא הילד מן הבית?
אילת
,
צפון
(30.05.13):
האם הוריו התעללו בו או שבשל הגירושין והיחסים בינהם הם פנו בבקשת עזרה לרווחה, זו הגדירה את הילד "בסיכון" והוציאה אותו מהבית?האם מצבו של הילד הדרדר בשל האיומים של הרווחה על הוריו ובשל הוצאתו מן הבית? הם מצבו הדרדר בשל שהותו בפנימיה ולא בבית הוריו האוהבים אותו? האם השופטת פגשה את הילד או רק שמעה את הפסיכיאטרית שמוזנת בסיפורים קשים מהפנימיה ומהרווחה?איני מכירה את המקרה. אך קל מאוד להדרדר במקרים כאלו
טוקבק מספר 30 מעלה משהו שצריך להדליק אצל כל אדם אנושי/מוסרי נורה אדומה:
30. למה הוצא הילד מן הבית?
אילת
,
צפון
(30.05.13):
האם הוריו התעללו בו או שבשל הגירושין והיחסים בינהם הם פנו בבקשת עזרה לרווחה, זו הגדירה את הילד "בסיכון" והוציאה אותו מהבית?האם מצבו של הילד הדרדר בשל האיומים של הרווחה על הוריו ובשל הוצאתו מן הבית? הם מצבו הדרדר בשל שהותו בפנימיה ולא בבית הוריו האוהבים אותו? האם השופטת פגשה את הילד או רק שמעה את הפסיכיאטרית שמוזנת בסיפורים קשים מהפנימיה ומהרווחה?איני מכירה את המקרה. אך קל מאוד להדרדר במקרים כאלו
ואותי מטרידה שאלה אחרת...
מה הקשר בין התרופה שהפסיכיאטרית ממליצה עליה להחמרה במצבו?
האם התרופה תשפר את מצבו? תרפא אותו? תקל על סבלו?
למיטב ידיעתי, אין שום קשר בין התרופות האלו לריפוי בכלל, ואצל אוטיסטים בפרט. השינוי היחיד הוא הסימפטומים - כלומר, התרופה תקל על המטפלים בילד להמשיך להתעלם מסבלו, כי הסימפטומים יפסיקו להתבטא בהתנהגות שלו....
מה הקשר בין התרופה שהפסיכיאטרית ממליצה עליה להחמרה במצבו?
האם התרופה תשפר את מצבו? תרפא אותו? תקל על סבלו?
למיטב ידיעתי, אין שום קשר בין התרופות האלו לריפוי בכלל, ואצל אוטיסטים בפרט. השינוי היחיד הוא הסימפטומים - כלומר, התרופה תקל על המטפלים בילד להמשיך להתעלם מסבלו, כי הסימפטומים יפסיקו להתבטא בהתנהגות שלו....
אין קשר לאוטיזם
הילד לא מדבר, ההורים שלו מתגרשים, מוציאים אותו מהבית נגד רצונו ונגד רצון ההורים - ברור שהוא מפחד, עצוב, זועם ועוד.
המצב שלו הולך ומחמיר - גם זה מובן מאליו - הוא נמצא במוסד, במקום שהוא לא מכיר, בלי מערכת תמיכה, בלי חברים, בלי מישהו שבאמת אוהב אותו ויכול להגן עליו, וסביר להניח שהפחדים האיומים ביותר שלו הולכים ומתגשמים כי המציאות במוסדות כאלו עולה על כל דמיון.
ואז מגיעה הפסיכיאטרית שעובדת עם המוסד הזה.
היא לא מקשיבה לו (היא לא תרפיסטית), היא לא מקשיבה להורים (היא לא פסיכולוגית) והיא לא עושה שום דבר כדי לשנות את המצב האיום שהוא נקלע אליו (היא לא עובדת סוציאלית) - היא מדברת עם צוות המוסד ונותנת לילד תרופה שתאפשר להם להתמודד איתו ביתר קלות.
התרופה הזו לא עוזרת לילד - היא לא מפחיתה את הפחדים שלו, היא לא מחזירה אותו להורים שלו והיא לא משנה שום דבר במציאות החיים הבלתי אפשרית שלו. היא רק חוסמת את האפשרות של המוח להגיב למצב האיום הזה.
אז מה היא כן עושה? היא מאפשרת לחולי לצמוח ב"חשיכה" עד שיהיה מאוחר מדי לרפא אותו. ויש בדרך כלל שתי אפשרויות בלבד: מהלך אקוטי וכרוני.
מהלך אקוטי: בשלב מסוים המתח המצטבר מגיע לשיא ומתפוצץ בבת אחת. התוצאה - אלימות, ואם הילד נמצא במוסד תגובת המוסד תהיה לשלוח אותו לאישפוז פסיכיאטרי, ושם הם יכולים להשתמש באמצעים נוספים כמו קשירה למיטה, כליאה בחדרים אטומים, מכות חשמל או ניסויים תרופתיים.
מהלך כרוני: הילד משלים עם המצב, מסתגר, בורח לעולם משלו והולך ומתכנס לתוך הכאב שלו עד שהוא מת בגיל צעיר ממחלה כרונית כזו או אחרת.
וזה גרוע יותר כשמדובר באוטיסטים, כי "חוק האוטיסטים" קובע שכל האוטיסטים צריכים לחיות במוסדות ותהיה למדינה את הזכות לכפות פתרונות כאלו על כל אוטיסט בלי להתחשב בו או בהוריו - ואז אין שום משמעות ל"סיפור".....
הילד לא מדבר, ההורים שלו מתגרשים, מוציאים אותו מהבית נגד רצונו ונגד רצון ההורים - ברור שהוא מפחד, עצוב, זועם ועוד.
המצב שלו הולך ומחמיר - גם זה מובן מאליו - הוא נמצא במוסד, במקום שהוא לא מכיר, בלי מערכת תמיכה, בלי חברים, בלי מישהו שבאמת אוהב אותו ויכול להגן עליו, וסביר להניח שהפחדים האיומים ביותר שלו הולכים ומתגשמים כי המציאות במוסדות כאלו עולה על כל דמיון.
ואז מגיעה הפסיכיאטרית שעובדת עם המוסד הזה.
היא לא מקשיבה לו (היא לא תרפיסטית), היא לא מקשיבה להורים (היא לא פסיכולוגית) והיא לא עושה שום דבר כדי לשנות את המצב האיום שהוא נקלע אליו (היא לא עובדת סוציאלית) - היא מדברת עם צוות המוסד ונותנת לילד תרופה שתאפשר להם להתמודד איתו ביתר קלות.
התרופה הזו לא עוזרת לילד - היא לא מפחיתה את הפחדים שלו, היא לא מחזירה אותו להורים שלו והיא לא משנה שום דבר במציאות החיים הבלתי אפשרית שלו. היא רק חוסמת את האפשרות של המוח להגיב למצב האיום הזה.
אז מה היא כן עושה? היא מאפשרת לחולי לצמוח ב"חשיכה" עד שיהיה מאוחר מדי לרפא אותו. ויש בדרך כלל שתי אפשרויות בלבד: מהלך אקוטי וכרוני.
מהלך אקוטי: בשלב מסוים המתח המצטבר מגיע לשיא ומתפוצץ בבת אחת. התוצאה - אלימות, ואם הילד נמצא במוסד תגובת המוסד תהיה לשלוח אותו לאישפוז פסיכיאטרי, ושם הם יכולים להשתמש באמצעים נוספים כמו קשירה למיטה, כליאה בחדרים אטומים, מכות חשמל או ניסויים תרופתיים.
מהלך כרוני: הילד משלים עם המצב, מסתגר, בורח לעולם משלו והולך ומתכנס לתוך הכאב שלו עד שהוא מת בגיל צעיר ממחלה כרונית כזו או אחרת.
וזה גרוע יותר כשמדובר באוטיסטים, כי "חוק האוטיסטים" קובע שכל האוטיסטים צריכים לחיות במוסדות ותהיה למדינה את הזכות לכפות פתרונות כאלו על כל אוטיסט בלי להתחשב בו או בהוריו - ואז אין שום משמעות ל"סיפור".....
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.