היה לי חצלול
היתי באיזה מועדון או אולם תאטרון והיתה שם הופעה של זמרת בשיר: P!nk - Just Give Me A Reason אבל בגרסה יותר קצבית דיסקואית על גבול הטרנסי. נהנתי מזה למרות שבדרך כלל אני לא אוהבת מוסיקת מסיבות. ידעתי שזה חלום אז ניסיתי לקפוץ ולהנות כמו שאנשים עושים בדרך כלל בהופעות. ואז חשבתי על זה שזה בעצם חלום צלול אז קפצתי גבוה יותר ונחתתי על כיסא של התאטרון וממנו דילגתי לכיסא שמלפניו ולזה שמלפניו בחצי קפיצה חצי מעוף. כשהגעתי קרוב לבמה תהיתי מה אחליט לעשות על הבמה. אבל כשהגעתי החלום התחיל להתערפל (מהדילוג הגדול מהכיסא הראשון בשורה לבמה). חשבתי מהר מה לעשות כדי ליצב אותו. רציתי לנסות שפשוף ידיים אבל קלטתי שאני לא מצליחה אפילו להביא את הידיים מולי כי הם היו קשורות לי סביב הגוף, כנראה עם בדים מלופפים.
אז חשבתי על שיטה אחרת שהיא: למקד את המבט בנקודה מסויימת ולנסות לראות פרטים. אז ראיתי את המדרגה של הבמה שהיתה עכשיו בכלל שולחן של בית ספר, ועליו היו דברים וביניהם היה שם דבק פלסטי שנשפך חצי על השולחן. המיקוד בחפצים השאיר אותי בחלום ונתן לי זמן לשחרר יד אחת. הושטתי את היד ונגעתי בדבק כדי להפוך את החלום ליותר מוחשי, ואז טעמתי... את הדבק.... סקרן אותי אם יהיה לו טעם בכלל, ואם יהיה טוב או רע. ולא.... זה היה טעם מר של דבק.......איכס.......:S אל תנסו את זה בבית.
החלום התמקד וראיתי שאני בכיתה עזובה ואפורה ומישהו נכנס, מורה אולי. ולא הצלחתי לשמר יותר את החלום.
ניסיתי להתחיל משהו חדש, לדמיין סצנה חדשה, וראיתי רק סוג של מנהרות ופסל של אריה מעווט שואג ומשם התעוררתי. זה היה מעבר הדרגתי מעולם החלום למציאות ואהבתי שככה. הרגיש חלק כזה.
אז כן, שפשוף ידיים מעולם לא עבד אצלי, אבל שיטת המיקוד בחפצים טובה לי. שכחתי ממנה והחלום הזכיר לי אותה מחדש!
היתי באיזה מועדון או אולם תאטרון והיתה שם הופעה של זמרת בשיר: P!nk - Just Give Me A Reason אבל בגרסה יותר קצבית דיסקואית על גבול הטרנסי. נהנתי מזה למרות שבדרך כלל אני לא אוהבת מוסיקת מסיבות. ידעתי שזה חלום אז ניסיתי לקפוץ ולהנות כמו שאנשים עושים בדרך כלל בהופעות. ואז חשבתי על זה שזה בעצם חלום צלול אז קפצתי גבוה יותר ונחתתי על כיסא של התאטרון וממנו דילגתי לכיסא שמלפניו ולזה שמלפניו בחצי קפיצה חצי מעוף. כשהגעתי קרוב לבמה תהיתי מה אחליט לעשות על הבמה. אבל כשהגעתי החלום התחיל להתערפל (מהדילוג הגדול מהכיסא הראשון בשורה לבמה). חשבתי מהר מה לעשות כדי ליצב אותו. רציתי לנסות שפשוף ידיים אבל קלטתי שאני לא מצליחה אפילו להביא את הידיים מולי כי הם היו קשורות לי סביב הגוף, כנראה עם בדים מלופפים.
אז חשבתי על שיטה אחרת שהיא: למקד את המבט בנקודה מסויימת ולנסות לראות פרטים. אז ראיתי את המדרגה של הבמה שהיתה עכשיו בכלל שולחן של בית ספר, ועליו היו דברים וביניהם היה שם דבק פלסטי שנשפך חצי על השולחן. המיקוד בחפצים השאיר אותי בחלום ונתן לי זמן לשחרר יד אחת. הושטתי את היד ונגעתי בדבק כדי להפוך את החלום ליותר מוחשי, ואז טעמתי... את הדבק.... סקרן אותי אם יהיה לו טעם בכלל, ואם יהיה טוב או רע. ולא.... זה היה טעם מר של דבק.......איכס.......:S אל תנסו את זה בבית.
החלום התמקד וראיתי שאני בכיתה עזובה ואפורה ומישהו נכנס, מורה אולי. ולא הצלחתי לשמר יותר את החלום.
ניסיתי להתחיל משהו חדש, לדמיין סצנה חדשה, וראיתי רק סוג של מנהרות ופסל של אריה מעווט שואג ומשם התעוררתי. זה היה מעבר הדרגתי מעולם החלום למציאות ואהבתי שככה. הרגיש חלק כזה.
אז כן, שפשוף ידיים מעולם לא עבד אצלי, אבל שיטת המיקוד בחפצים טובה לי. שכחתי ממנה והחלום הזכיר לי אותה מחדש!
