היה לי חלום אתמול
אני זוכר באופן מקוטע שמצאתי את עצמי בלונדון.ביקרתי באיזושהי חנות של איזה ישראלי שם,שמכר לי משהו במחיר מופקע,אבל לא היה לי זמן לברר את הנושא,כי מישהו מחוץ לחנות החל לגרור לי את רכב המיני מיינור שלי שהחניתי ממש על המדרכה בסמוך לחנות.עוד לפני כן שאלתי את האזרחים הלונדונים בסביבה,האם זה בסדר להחנות כך כאן? "כן,בוודאי" הם אמרו לי,"אין שום בעיה".אז נכנסתי לרכב שלי שישב בו איזשהו בחור שחור עור והתחלנו לסוע לאיזשהו מקום.והוא התחיל לומר "העולם מחולק לשלושה סוגי אנשים,כאלה שהם טובים,כאלה שהם רעים וכאלה שהם אררררר" כיוון שהיה רעש גדול ברחוב לא הצלחתי לשמוע את סוג האדם השלישי."מה אמרת"? שאלתי אותו והוא ענה "ררררררר" "מה"? שאלתי שוב?" אררררררר,ררררררר,הררררררררר" הוא השיב.נואשתי כבר מלהבין,אבל אמרתי בליבי,שיהיה,הבה ואומר גם אני משהו "אבל כל האנשים תמיד רוצים לעשות את הטוב,אפילו שהם לא ממש מצליחים לעשות זאת" אמרתי לו."ארררררר,ררררררר" הוא השיב לי. פעם באמת הייתי בלונדון.לא זכור לי שממש נהניתי מהטיול,למעשה הייתי כל כך מדוכדך,שלא ממש היה משנה לי שזה לונדון,הייאוש שם לא נעשה יותר נוח.אפילו שומרי המלכה אטומי המבע וכל התיירים שהציקו להם לא הצליחו להוציא אותי מאדישותי. אבל יום אחד,בעודי משתרך ברחובות לונדון לאיטי,הגעתי איכשהו(לאחר שביקרתי בכמה חנויות ספרים גדולות במיוחד,(בהן קצת שיפרתי את מצב רוחי בקניית כמה ספרי פילוסופיה שלא קראתי לאחר מכן מעולם)אל מתחם ההייד פארק. מצאתי את עצמי עומד ומקשיב לנאומו של אחד,שחור עור,כנראה מהאחים המוסלמים או משהו דומה.ממש נואם מבריק הוא היה וכל האנשים סביבו צחקו מדבריו כהוגן,אפילו אני.איכשהו בסוף,אחרי שהוא תקף כל דבר אפשרי במוסדות השלטון הבריטי וכל דבר אחר ואפילו איזשהו קשיש זקן שעמד על ידו בסולם אחר וקרא לו כל הזמן "טיפש" וכל מיני שמות אחרים הוא התחיל לדבר על יהודים וישראלים. "I Dont have anything against the Jews.The jews are not the problem,the israelies are the problem" אוי ואבוי אמרתי בליבי,השחור המצחיק הזה לא אוהב אותי,הוא לא אוהב את הישראלים ונהייתי עוד יותר מדוכא ממה שהייתי,כי מימלא עוד לפני כן חשבתי שאני מגיע לארץ אנטישמית ומאוד נזהרתי לא לדבר עברית וגם ביקשתי מהורי שלא ידברו אף הם כל כך הרבה,אלא שאז נזכרתי לשמחתי שאני לא רק ישראלי,אלא גם יהודי והרי הוא אמר מפורשות שאין לו שום דבר כנגד יהודים!. "יופי" אמרתי "בוא נחייך שלא יחשדו בנו בשום דבר".מסביבי היו עוד הרבה מחייכים אחרים,כך שיוצא אחד מן השתיים,או שכולם היו יהודים,או שמרביתם היו אנטישמיים.יכול להיות שחלקם היו גם יהודים וגם ישראלים,רק שלא היה לי זמן לברר זאת.לקחתי משם בהדרגה מרחק,באמת שלא רציתי בזמנו להוסיף את הצרות של האחים המוסלמים לארסנל שלי...כן,זה היה לפני הרבה שנים,הרבה מים חלפו בתמזה מאז,אבל לא בירקון.
מה זה קשור לפורום מדיטציה?לא יודע.אולי זה קשור,מי יכול לדעת?..
ושלא תחשבו שיש לי משהו נגד שחורים,לא,לא,בשום פנים ואופן לא!.השחורים אינם הבעיה.השחורים מהאחים המוסלמים שאינם אוהבים ישראלים,אך אין להם שום דבר נגד היהודים הם הבעיה.אם יש שחורים שתומכים כרגע בבין לאדן ונסראללה,הם גם בעיה ויש להורות לחיל האוויר שלנו לטפל גם בהם,בין היתר.(נדמה לי שעשו משהו דומה במבצע אנטבה
כמו שאתם מבינים,רק רציתי לשתף.אררררררר,הררררררר,ררררררררר.סה"כ הכל בסדר,העולם יפה,שחור או לבן או צבעוני. 
אני זוכר באופן מקוטע שמצאתי את עצמי בלונדון.ביקרתי באיזושהי חנות של איזה ישראלי שם,שמכר לי משהו במחיר מופקע,אבל לא היה לי זמן לברר את הנושא,כי מישהו מחוץ לחנות החל לגרור לי את רכב המיני מיינור שלי שהחניתי ממש על המדרכה בסמוך לחנות.עוד לפני כן שאלתי את האזרחים הלונדונים בסביבה,האם זה בסדר להחנות כך כאן? "כן,בוודאי" הם אמרו לי,"אין שום בעיה".אז נכנסתי לרכב שלי שישב בו איזשהו בחור שחור עור והתחלנו לסוע לאיזשהו מקום.והוא התחיל לומר "העולם מחולק לשלושה סוגי אנשים,כאלה שהם טובים,כאלה שהם רעים וכאלה שהם אררררר" כיוון שהיה רעש גדול ברחוב לא הצלחתי לשמוע את סוג האדם השלישי."מה אמרת"? שאלתי אותו והוא ענה "ררררררר" "מה"? שאלתי שוב?" אררררררר,ררררררר,הררררררררר" הוא השיב.נואשתי כבר מלהבין,אבל אמרתי בליבי,שיהיה,הבה ואומר גם אני משהו "אבל כל האנשים תמיד רוצים לעשות את הטוב,אפילו שהם לא ממש מצליחים לעשות זאת" אמרתי לו."ארררררר,ררררררר" הוא השיב לי. פעם באמת הייתי בלונדון.לא זכור לי שממש נהניתי מהטיול,למעשה הייתי כל כך מדוכדך,שלא ממש היה משנה לי שזה לונדון,הייאוש שם לא נעשה יותר נוח.אפילו שומרי המלכה אטומי המבע וכל התיירים שהציקו להם לא הצליחו להוציא אותי מאדישותי. אבל יום אחד,בעודי משתרך ברחובות לונדון לאיטי,הגעתי איכשהו(לאחר שביקרתי בכמה חנויות ספרים גדולות במיוחד,(בהן קצת שיפרתי את מצב רוחי בקניית כמה ספרי פילוסופיה שלא קראתי לאחר מכן מעולם)אל מתחם ההייד פארק. מצאתי את עצמי עומד ומקשיב לנאומו של אחד,שחור עור,כנראה מהאחים המוסלמים או משהו דומה.ממש נואם מבריק הוא היה וכל האנשים סביבו צחקו מדבריו כהוגן,אפילו אני.איכשהו בסוף,אחרי שהוא תקף כל דבר אפשרי במוסדות השלטון הבריטי וכל דבר אחר ואפילו איזשהו קשיש זקן שעמד על ידו בסולם אחר וקרא לו כל הזמן "טיפש" וכל מיני שמות אחרים הוא התחיל לדבר על יהודים וישראלים. "I Dont have anything against the Jews.The jews are not the problem,the israelies are the problem" אוי ואבוי אמרתי בליבי,השחור המצחיק הזה לא אוהב אותי,הוא לא אוהב את הישראלים ונהייתי עוד יותר מדוכא ממה שהייתי,כי מימלא עוד לפני כן חשבתי שאני מגיע לארץ אנטישמית ומאוד נזהרתי לא לדבר עברית וגם ביקשתי מהורי שלא ידברו אף הם כל כך הרבה,אלא שאז נזכרתי לשמחתי שאני לא רק ישראלי,אלא גם יהודי והרי הוא אמר מפורשות שאין לו שום דבר כנגד יהודים!. "יופי" אמרתי "בוא נחייך שלא יחשדו בנו בשום דבר".מסביבי היו עוד הרבה מחייכים אחרים,כך שיוצא אחד מן השתיים,או שכולם היו יהודים,או שמרביתם היו אנטישמיים.יכול להיות שחלקם היו גם יהודים וגם ישראלים,רק שלא היה לי זמן לברר זאת.לקחתי משם בהדרגה מרחק,באמת שלא רציתי בזמנו להוסיף את הצרות של האחים המוסלמים לארסנל שלי...כן,זה היה לפני הרבה שנים,הרבה מים חלפו בתמזה מאז,אבל לא בירקון.