חלוקת הכוחות הזו כבר קיימת הלכה
למעשה, גם אם מייסון יופיע עם ווטרס רק בהופעה אחת. בעתונות כבר החלו להופיע ספקולציות ודיונים על המצב הזה בדיוק, כאשר המבקרים תוהים, האם ה"שולם" של ה-live 8 היה, בעצם, רק "שולם" זמני. ווטרס התבטא, שלא לציטוט (אבל צוטט בכל זאת), שהוא נעלב מהתבטאויות כאלו ואחרות של גילמור כלפיו בעתונות ("היינו יכולים להופיע גם בלעדיו באותה מידת הצלחה", גילמור אמר לגבי ive 8 באיזושהי הזדמנות, פחות או יותר במילים אלו). גם גילמור נעלב, לאחר שווטרס לא החזיר לו טלפונים ולא בא ליום ההולדת ה-60 שלו. וכמובן, המובן מאליו: ווטרס דיבר, מאז live 8, על רצונו להופיע ולעבוד שוב בתור פינק פלויד. הוא דיבר ספציפית על ביצוע DSOTM כולו בהופעה, יחד עם כל הלהקה. גילמור, מצדו, אמר בראיונות חד משמעית שזה לא בראש שלו בכלל עכשיו, כי הוא מקדם את אלבומו - או שבכלל נמאס לו מהעניין הזה של הפלויד, לפחות כרגע. לכן, העובדה שווטרס עומד לבצע את DSOTM בהופעה - ועוד עם מייסון, לפחות פעם אחת, ולאחר שהוא הזמין גם את רייט להצטרף אליהם - אומרת דרשני. הדעות בין המבקרים חלוקות, בין אלו שרואים בפיצול יתרון, מבחינת "שני פינק פלוידים במחיר אחד", ובין אלו שחושבים שכל מחנה יוצא נחסר, וכי עדיף שיופיעו כל הארבעה ביחד (למשל, ג'ים דה-רוגטיס מה"שיקגו סאן-טיימס", שסיקר בעבר בהרחבה את הפלויד, וגם כתב עליהם בספרו).
