מה קובע - "כוונה טובה" או מבחן התוצאה?
אני מכירה יהודי שנוהג לגבות מיהודים כשרים וטובים כספים לצדקה לצורך תמיכה ביתומים ואלמנות, מצויד בכמה מכתבי תמיכה מזויפים, ואת הכספים שהוא גובה למטרה המוצהרת, הוא מעביר בפועל לארגונים קומוניסטיים, כי הוא מאמין שעליית הקומוניזם זו התמיכה הטובה ביותר ביתומים ואלמנות (ואנחנו קצת הבנו לאור הניסיון של הקומוניזם ברוסיה, שזה לא בדיוק האמת). האם להזהיר אותך מפניו ולספר לך על מעשיו, או להיזהר מלהשמיצו בגלל "כוונותיו הטובות"? האם להתעלם מכל מי שמפרסם אותו ותומך בו, ולא להזהיר אותך מפני המפרסמים והתומכים? וזו בעיה קטנה, כי סה"כ הוא פגע בכיסך, ולא בנשמתך. אני מכירה כת ששמה לה למטרה למנוע מענף הפסיכיאטריה לפגוע באנשים חולים חסרי אונים (לשיטתה), ולצורך זה היא מפרסמת את דעותיה על ענף הפסיכיאטריה, ומפרסמת שבידיה כלים טבעיים לרפואה ממחלות נפש. כת זו משעבדת בדרך שיטתית ושקרית (ככל הכתות) את המצטרפים אליה בתקווה להירפא ממחלות הנפש - היא משעבדת אותם הן כלכלית והן נפשית ורוחנית. אבל כוונותיה טובות מאוד - להילחם בנזקי הפסיכיאטריה. האם להזהיר את חולי הנפש מפניה, או להיזהר מלהשמיץ את כוונותיה הטובות, ולהניח לה לפרסם את שקריה, כי לא יפה להשמיץ? אולי, בגלל שלא כל כך יפה להשמיץ, כדאי להזהיר אבל בעדינות ובזהירות, ולא להודיע במילים חמורות את סכנתה? לדעתי, כיוון שהיא כל כך מסוכנת, יש להודיע במילים חמורות את סכנתה, ולא להיות עדינה מטעמי נימוס... תנועת הרפורמה / התנועה הקונסרבטיבית אינה "יהודי אח שלי". היא תנועה. תנועה - יש להודיע את בעייתה וסכנותיה. למעשה, אם מבינים מהי היהדות - מבינים מאליו את סכנות התנועה. הבעיה שהתנועה משום מה נוטה להטעות אותך ולגרום לך להאמין שמטרת היהדות היא מטרתה. אם היתה אומרת במפורש מה מטרתה - לא היתה לי בעיה. אף אחד שמחפש את מטרת היהדות האמיתית לא היה טועה בה. יהודים בארה"ב שאין להם קשר עם היהדות וכן חילוניים בא"י אינם תנועה. הם "יהודי אח שלי", ולכן אין לי שום מילה רעה עליהם. הם לא מנסים להטעות את העם היהודי ולספר לו טעויות על מטרת היהדות. הם אומרים במפורש: אני יהודי, לא יודע שום דבר יהדות. עם כל היהודים כולם, כולל הערבות שביניהם, יש אחדות מוחלטת בחג הסוכות. יהודים זה לא תנועה. מה זה הרעיון של "לעם יש מילה, ואם הוא רוצה הוא יכול לשנות..."? וכי היהדות היא הדמוקרטיה? וכי היהדות מטרתה לבטא את רצון העם? או שהיהדות מטרתה לחנך את המאמין שרצון האלוקים המדויק הוא הרצון המדויק של נשמתו, ושעליו להדריך את יצרו ותאוות גופו לפי רצון נשמתו, אותה יכיר ע"י לימוד מצוות האלוקים והבנת הרצון האלוקי = הרצון הרוחני שלו?