אתמול היה ה-4ביוני או ה-35 במאי?
"דָּנִי, מָה כּוֹאֵב לְךָ? הֲלֹא אֵינְךָ מַקְשִׁיב כְּלָל!
-אָהּ, עָלַי לִכְתֹּב חִבּוּר עַל הַיָּם הַדְּרוֹמִי!
-עַל הַיָּם הַדְּרוֹמִי? - קָרָא הַדּוֹד. אוֹי וַאֲבוֹי! זֶהוּ עֵסֶק לֹא נָעִים בְּיוֹתֵר!
- זֶה נוֹרָא! - אָמַר דָּנִי.
- כָּל הַטּוֹבִים בְּחֶשְׁבּוֹן קִבְּלוּ אֶת הַיָּם הַדְּרוֹמִי. הַמּוֹרֶה אוֹמֵר שֶׁאֵין לָנוּ דִּמְיוֹן.
כָּל הַשְּׁאָר צְרִיכִים לְתָאֵר בְּנִיַּת בַּיִת בֶּן אַרְבַּע קוֹמוֹת. הֲרֵי זֶה מִשְׂחַק יְלָדִים בְּהַשְׁוָאָה לַיָּם הַדְּרוֹמִי! בֶּאֱמֶת, לֹא כְּדַאי לָדַעַת חֶשְׁבּוֹן!"
בתחילת ספרו של אריך קסטנר "35 במאי, או דני רוכב אל הים הדרומי" מטיל המורה על דני (שבמקור הגרמני נקרא בכלל קונרד) לכתוב חיבור על הים הדרומי .
בסוף הספר מופיע חיבורו של דני. בהוצאה הוחלט שהחיבור יופיע לא בדפוס, אלא בכתב יד של ילד בן 10, להגברת האותנטיות.
אבל מאיפה ייקחו עכשו ילד זמין בן 10? הסופר אריך קסטנר לא היה נשוי ולא היו לו ילדים, אפילו אחיין כמו לדוד סבוני, לא היה לו. גם למאייר וולטר טרייר לא היו ילדים במלאי.
המו"ל של הספר נחלץ לעזרה, הוא התגורר בבית דירות ברובע גרונוולד בברלין,
והשכן בדלת לידו היה נער נחמד בן 10 בשם תומס ביק. המו"ל התדפק על דלת השכנים וביקש טובה קטנה - וכך במחיר של כתיבת חיבור בן 6 עמודים בכתיבה תמה,
קיבל תומס ביק כרטיס כניסה אל העולם הקסום של 35 במאי.
תומס הנ"ל היה נער יהודי נחמד. אמו הייתה פמיניסטית שנסעה בנעוריה לאנגליה לצעוד עם הסופרג'יסטיות, למורת רוחם של הוריה. השהות באנגליה הפכה אותה לאנגלופילית גדולה והיא קראה לבנה בשם הכי אנגלי שהיא יכלה למצוא.
היו לו לא רק שם אנגלי, אלא גם שיער בלונדיני ועיניים כחולות.
ומה עושה ילד יהודי בלונדיני בגרמניה בשנות ה-30? - חוטף מכות.
בהתחלה הילדים בבית הספר הרביצו לו משום שחשבו שהוא מתחזה ליהודי, ואחר כך הם הרביצו לו מפני שהם השתכנעו שהוא באמת יהודי...
למזלו של תומס, אמו שהייתה כאמור בעלת מודעות פוליטית מפותחת, הבינה את הרמזים מהר, והמשפחה עזבה את גרמניה בשנת 1934 והיגרה לאמסטרדם ומשם לקנדה, בה מתגוררים כיום ילדיו ונכדיו של תומס.
תודה רבה לג'ולי לואיס בתו של תומס, שסיפרה לנו את סיפורו. תודה לארכיון וולטר טרייר על התמונות. Walter Trier-Archive Konstanz
https://www.walter-trier.de/walter-trier-archiv/
the first published book had a white cover, the green cover came 30 jears later, in the 1970ths.
ותודה גדולה לחברתנו ענת גרנית הכהן, שהכירה לנו את הסיפור היפה הזה.
הציטוט מתוך 35 במאי, בהוצאת אחיאסף, בתרגומה של אלישבע קפלן.
35 במאי שמח לכם! שייקרו לכם היום רק דברים טובים ומופלאים!
האם גדלתם על 35 במאי? איך אתם חוגגים?
"דָּנִי, מָה כּוֹאֵב לְךָ? הֲלֹא אֵינְךָ מַקְשִׁיב כְּלָל!
-אָהּ, עָלַי לִכְתֹּב חִבּוּר עַל הַיָּם הַדְּרוֹמִי!
-עַל הַיָּם הַדְּרוֹמִי? - קָרָא הַדּוֹד. אוֹי וַאֲבוֹי! זֶהוּ עֵסֶק לֹא נָעִים בְּיוֹתֵר!
- זֶה נוֹרָא! - אָמַר דָּנִי.
- כָּל הַטּוֹבִים בְּחֶשְׁבּוֹן קִבְּלוּ אֶת הַיָּם הַדְּרוֹמִי. הַמּוֹרֶה אוֹמֵר שֶׁאֵין לָנוּ דִּמְיוֹן.
כָּל הַשְּׁאָר צְרִיכִים לְתָאֵר בְּנִיַּת בַּיִת בֶּן אַרְבַּע קוֹמוֹת. הֲרֵי זֶה מִשְׂחַק יְלָדִים בְּהַשְׁוָאָה לַיָּם הַדְּרוֹמִי! בֶּאֱמֶת, לֹא כְּדַאי לָדַעַת חֶשְׁבּוֹן!"
בתחילת ספרו של אריך קסטנר "35 במאי, או דני רוכב אל הים הדרומי" מטיל המורה על דני (שבמקור הגרמני נקרא בכלל קונרד) לכתוב חיבור על הים הדרומי .
בסוף הספר מופיע חיבורו של דני. בהוצאה הוחלט שהחיבור יופיע לא בדפוס, אלא בכתב יד של ילד בן 10, להגברת האותנטיות.
אבל מאיפה ייקחו עכשו ילד זמין בן 10? הסופר אריך קסטנר לא היה נשוי ולא היו לו ילדים, אפילו אחיין כמו לדוד סבוני, לא היה לו. גם למאייר וולטר טרייר לא היו ילדים במלאי.
המו"ל של הספר נחלץ לעזרה, הוא התגורר בבית דירות ברובע גרונוולד בברלין,
והשכן בדלת לידו היה נער נחמד בן 10 בשם תומס ביק. המו"ל התדפק על דלת השכנים וביקש טובה קטנה - וכך במחיר של כתיבת חיבור בן 6 עמודים בכתיבה תמה,
קיבל תומס ביק כרטיס כניסה אל העולם הקסום של 35 במאי.
תומס הנ"ל היה נער יהודי נחמד. אמו הייתה פמיניסטית שנסעה בנעוריה לאנגליה לצעוד עם הסופרג'יסטיות, למורת רוחם של הוריה. השהות באנגליה הפכה אותה לאנגלופילית גדולה והיא קראה לבנה בשם הכי אנגלי שהיא יכלה למצוא.
היו לו לא רק שם אנגלי, אלא גם שיער בלונדיני ועיניים כחולות.
ומה עושה ילד יהודי בלונדיני בגרמניה בשנות ה-30? - חוטף מכות.
בהתחלה הילדים בבית הספר הרביצו לו משום שחשבו שהוא מתחזה ליהודי, ואחר כך הם הרביצו לו מפני שהם השתכנעו שהוא באמת יהודי...
למזלו של תומס, אמו שהייתה כאמור בעלת מודעות פוליטית מפותחת, הבינה את הרמזים מהר, והמשפחה עזבה את גרמניה בשנת 1934 והיגרה לאמסטרדם ומשם לקנדה, בה מתגוררים כיום ילדיו ונכדיו של תומס.
תודה רבה לג'ולי לואיס בתו של תומס, שסיפרה לנו את סיפורו. תודה לארכיון וולטר טרייר על התמונות. Walter Trier-Archive Konstanz
https://www.walter-trier.de/walter-trier-archiv/
the first published book had a white cover, the green cover came 30 jears later, in the 1970ths.
ותודה גדולה לחברתנו ענת גרנית הכהן, שהכירה לנו את הסיפור היפה הזה.
הציטוט מתוך 35 במאי, בהוצאת אחיאסף, בתרגומה של אלישבע קפלן.
35 במאי שמח לכם! שייקרו לכם היום רק דברים טובים ומופלאים!
האם גדלתם על 35 במאי? איך אתם חוגגים?