הידעתם שהיום חל יום קומיקס חינמי הישראלי?יום זה הוא יום נפלא לשבור סטיגמות לגבי קומיקס והקוראים קומיקס.
ספוילר קטן: גם בניי וגם אני מאוד אוהבים לקרוא קומיקס
"קומיקס זו ספרות ירודה"
רבים מאיתנו נוטים לאמץ, גם אם לא בכוונה, גישה מתנשאת כלפי רומנים גרפיים וקומיקס. בשל מחסור בטקסט וריבוי איורים – תכונה המזוהה לעיתים עם ספרי ילדים.
מיעוט בטקסט אינו מעיד בהכרח על איכות ירודה והדוגמה הכי טובה לכך זו השירה שגם היא מאופיינת במיעוט מילים אולם זוכה להערכה רבה יותר.
יש לבחון את כל הספרים לפי פרמטרים החשובים באמת כגון: המסר, השפה, המבנה ועוד… אולי אז תגלו עולם חדש ומדהים של ספרי קומיקס.
"קומיקס קל יותר לקריאה"
מי שלא קרא קומיקס בחייו לא יכול להבין את המורכבות הקריאה וריבוי השכבות שבו.
המורכבות נובעת בעיקר מהצורך לשלב בין תמונה לטקסט והבנת הדינמיקה בין השניים; הקורא צריך להבין כיצד התמונות משלימות את הטקסט, וכיצד הטקסט משלים את התמונות ולאחד את המסר.
כמו כן, הקורא צריך גם להכיר את שפת הקומיקס משלבת אלמנטים גרפיים, הבעות פנים, בועות דיבור וטקסטים מילוליים.
"קומיקס זה לא ספר"
אני יכולה להבין מדוע יש החושבים כך, במקור הקומיקס פורסם בעיקר כחוברת או כמדור בעיתון. אבל כיום מספיק לבקר בחנות הספרים כדי להבין את גודל ההנחה השגויה.
על מדף הספרים נחים להם יחדיו ספרי קומיקס לראשית קריאה כגון: בלשי הביוב, כראמל הקומיקס והילד הכחול לצד ספרי קומיקס שהם עיבוד לספרים קלאסיים כגון האסופית ופצפונת ואנטון.
ספרי קומיקס דקים כגון: אווטאר והקמע לצד ספרים ארוכים כגון: עוצר נשימה או ספריה של ריינה טלגמאייר
ובנוגע למלעיזים הקוראים לקומיקס אלבום תמונות,
אין ספק שמילים מסוגלות להעביר מסרים מורכבים, אך התמונות מעצימות את המסר.
והרי כולנו מכירים את הביטוי הביטוי 'תמונה אחת שווה אלף מילים'.
"קומיקס זה ילדותי"
אז תקראו לי ילדותית.
נראה שההנחה השגויה הזו נובעת, מהעובדה שרבים מספרי הקומיקס המוקדמים עסקו בגיבורי על.
נכון יש הרבה ספרי קומיקס המיועדים לילדים ובני נוער, אך הז'אנר עצמו מגוון מאוד וכולל גם יצירות עמוקות, בוגרות ורציניות המיועדות למבוגרים, ובמגוון רחב של נושאים.
לדוגמה: 'ספר הציפורים' של נעה כ"ץ, 'כל כך אנחנו' של מאיה ויהודה דביר, 'מנהרות' של רותו מודן, 'סודות האולימפוס' (גרסה רומנטית ועדכנית למיתולוגיה היוונית) ומיתולוגיה נורדית של גיל גיימן ועוד רבים וטובים…
מי שקורא קומיקס יודע שקומיקס הוא רב גוני המאפשר לכל גיל ליהנות ממנו ולעסוק בו.
"קומיקס זה רק סיפורים ובדרך כלל מצחיקים או על גיבורי על"
זה כל כך לא נכון.
מגוון ספרי הקומיקס כיום הוא רחב לא רק מבחינת הגילים אליהם הוא פונה אלא בעיקר מבחינת מגוון התכנים האצורים בו.
הקומיקס מאפשר לתת ביטוי גם לנושאים קשים ומורכבים לדוגמה על השואה. ספרי קומיקס כגון: 'מאוס' של ארט ספיגלמן או 'הדור השני: דברים שלא סיפרתי לאבא' מאת מישל קישקה
ולא פעם לתווך את הנושאים המורכבים לילדים ולנוער לדוגמה: 'אנה פרנק היומן הגרפי' של דוד פולונסקי וארי פולמן ו-'ציפור לבנה' שכתבה ואיירה ר"ג פלאסיו.
קטגוריה נוספת היא ספרי העשרה בקומיקס, אלו ספרים המשלבים ידע, קריאה מהנה ואיורים המסייעים להבנה. השילוש הקדוש שמאפשר לנו ללמוד נושאים חדשים מבלי להרגיש שזו למידה.
פה נוכל למצוא ספרים כגון:
'תולדות האנושות - היסטוריה מאוירת' או 'היצורים שלא עוצרים' של יובל נח הררי, 'להבין קומיקס' של סקוט מקלאוד או 'הסכמה' מאת רייצ'ל בראיין.
במקום להכתיב מה נחשב ל"קריאה אמיתית", עלינו לחגוג את עולם הספרים על כל גווניו ולא להפסיק לקרוא!
באדיבות ספריית הילדים והנוער של ספריית אוניברסיטת חיפה
