היום הוא יום פטירתה של תמר (תמרה) בּוֹרְנְשְׁטֵיין-לָזָר (16 ביוני 2020) .הייתה סופרת ילדים ישראלית, שנודעה בעיקר בזכות סדרות ספריה שהציגו את הקופים קופיקו וצ'יפופו.
קופיקו, הפתח תקוואי המפורסם ביותר מאז יואל משה סלומון,
עצוב היום, ביום השנה לפטירתה של אמא שלו- הסופרת תמר-בורנשטיין לזר
המבקרים זלזלו בו, ההורים והספרנים התנגדו לו,
אבל אהבת הילדים אליו, אמרה את המילה האחרונה - קופיקו מחזיק בשיא "הסדרה מאריכת הימים בשפה העברית." הוא מככב ביותר מ-165 ספרים ולפי מחקר של חוקרת האוריינות ד"ר דינה פייטלסון, ספרי "קופיקו" אפילו משפרים את רכישת הקריאה.
קופיקו הגיח לאוויר העולם לראשונה בפורים תשי"ד, בסיפור בשם "הקוף שהתחפש", שפורסם ב"דבר לילדים". כבר בסיפור מוקדם זה הוא מממש את חיבתו לדראג ולמתיחות. בשנת 1958 יצא לאור הספר הראשון בסדרת קופיקו, ושמו "קופיקו האורח".
אפשר ללומר ש"קופיקו" הוא רומן מפתח...
תמר בורנשטיין לזר הכניסה לספרים דמויות אמיתיות רבות,בני משפחה ושכנים אהובים יותר ואהובים פחות.דמותו של קופיקו מבוססת על צעצוע קוף מונע בקפיץ שקנה שלמה בעלה של תמר לבתם נגה. את השם קופיקו המציאה נגה., והסיפורים עליו החלו כסיפורים בע"פ לפני השינה.
הדמויות הקבועות בסיפורי קופיקו הם בתה של תמר נוגה, יורם ואורנה (שמהסיפורים אפשר לחשוב שהם אחיה של נוגה אם כי למעשה היו בני דודתה) שלומקה האב הוא שלמה לזר בעלה של תמר, סבתא (אימה של תמר) הדודה מונה (אחותה, אימם של יורם ואורנה) ואמא- תמר עצמה.
כשנולדו לתמר התאומות אודליה וזהרה, הן זכו לככב על השער של הספר "קופיקו והתאומות". הציור שעל העטיפה הוא עיבוד של תצלום אמיתי שלהן; המאייר מ' אריה רק החליף בציור את דמות האם תמר בדמותו של קופיקו.
תושבי שכונת עין גנים, זכו לחיי נצח בספרים, לרוב תחת שמם האמיתי,
יוצאת מן הכלל, מסיבות מובנות, היא שושנה השמנה, האויבת המושבעת של קופיקו וקורבן תעלוליו. דמותה מבוססת על שתי שכנות, שלא היו חביבות כלל על בני משפחת בורנשטיין לזר.
חבריהם האמיתיים של ילדיה של תמר לוהקו לספרים. שניים מהילדים, יניב וצביקה, נפלו במלחמת יום הכיפורים, והספרים משנות השישים מנציחים את זכרם כילדים.
קופיקו לא נותר לבדו בעורף הפתח תקוואים. ב-1960 נולד לו בן דוד.
צ'יפופו הוא בן הדוד הקוסמופוליטי של קופיקו, הוא הגיח לאוויר העולם
במסגרת נסיונותיה של תמר בורנשטיין-לזר, שהייתה מורה במקצועה, להרביץ בתלמידיה גיאוגרפיה בצורה מעניינת. צ'יפופו מבקר במדינות שונות, פותר תעלומות ונלחם בכוחות הרשע והפשע. ובין לבין, מגיע לפוש בבית קופיקו בעין-גנים המעטירה.
"קופיקו בשיח גלריה"
תושבי השכונה הונצחו ע"י תמר בורנשטיין לזר לא רק בספרות אלא גם באמנות, פחות ידוע, אבל תמר הייתה פסלת חובבת וחצר הבית בעין גנים,7 מאוכלסת בהמוני פסלי גבס שיצרה, בדמותם של חלוצי עין גנים.
קופיקו זכה לסדרת מאיירים מכובדת, הוא אוייר לראשונה ע"י הקריקטוריסטית פרידל ולאחר מכן ע"י בינה גבירץ, וזכה לבסוף לעיצובו המפורסם בידי המאייר מ. אריה (אריה מוסקוביץ) שיזכה לחיים ארוכים. מוסקוביץ סיפר בראיונות שנהג לצייר את עצמו מול הראי עושה העוויות. ועוד אמר: "אפשר להגיד שאני האבא של קופיקו והסיפור הזה ממש דיבר לליבי. מאוד אהבתי את הקוף שהגיע לישראל מאפריקה כשהוא אוכל בננות והפך לילד ישראלי לכל דבר עם כובע טמבל."
קופיקו, זכה גם לטיפול ציוני פחות וציני יותר, מצידו של הקומיקסאי דודו גבע.
גבע כתב בין היתר סיפור בשם "קופיקו באושוויץ". תמר בורנשטיין-לזר, מצידה, דאגה יותר לכח הגברא של קופיקו, ואיימה לתבוע את גבע עקב איור אחר, של קופיקו כמטופל ב"קליניקה-און".
"קופיקו במילואים"
מכנסי החיילים בצה"ל זכו לכינוי "מכנסי קופיקו " על שום האופן שבו קופיקו מגלגל את מכנסי המדים הרחבים, כאשר הוא מסתפח אל שלומקה בספר "קופיקו במילואים ".
"קופיקו פנתר שחור"
קוף המגיע מחונטזה אשר באפריקה, אל לב הבורגנות של עין גנים ובולט בהתנהגותו החריגה על רקע נימוסי המקומיים, מזכיר לכם משהו?
האם קופיקו הוא ביקורת על היחס לעולי ארצות המזרח בשנות ה-50?, או לחילופין, ביטוי ליחס מזלזל זה? החוקר והמשורר עמוס נוי כתב על כך מאמר מרתק, בכתב העת "פנים" ב-2011.
באדיבות ספריית בית אריאלה
קופיקו, הפתח תקוואי המפורסם ביותר מאז יואל משה סלומון,
עצוב היום, ביום השנה לפטירתה של אמא שלו- הסופרת תמר-בורנשטיין לזר
אבל אהבת הילדים אליו, אמרה את המילה האחרונה - קופיקו מחזיק בשיא "הסדרה מאריכת הימים בשפה העברית." הוא מככב ביותר מ-165 ספרים ולפי מחקר של חוקרת האוריינות ד"ר דינה פייטלסון, ספרי "קופיקו" אפילו משפרים את רכישת הקריאה.
תמר בורנשטיין לזר הכניסה לספרים דמויות אמיתיות רבות,בני משפחה ושכנים אהובים יותר ואהובים פחות.דמותו של קופיקו מבוססת על צעצוע קוף מונע בקפיץ שקנה שלמה בעלה של תמר לבתם נגה. את השם קופיקו המציאה נגה., והסיפורים עליו החלו כסיפורים בע"פ לפני השינה.
הדמויות הקבועות בסיפורי קופיקו הם בתה של תמר נוגה, יורם ואורנה (שמהסיפורים אפשר לחשוב שהם אחיה של נוגה אם כי למעשה היו בני דודתה) שלומקה האב הוא שלמה לזר בעלה של תמר, סבתא (אימה של תמר) הדודה מונה (אחותה, אימם של יורם ואורנה) ואמא- תמר עצמה.
כשנולדו לתמר התאומות אודליה וזהרה, הן זכו לככב על השער של הספר "קופיקו והתאומות". הציור שעל העטיפה הוא עיבוד של תצלום אמיתי שלהן; המאייר מ' אריה רק החליף בציור את דמות האם תמר בדמותו של קופיקו.
תושבי שכונת עין גנים, זכו לחיי נצח בספרים, לרוב תחת שמם האמיתי,
יוצאת מן הכלל, מסיבות מובנות, היא שושנה השמנה, האויבת המושבעת של קופיקו וקורבן תעלוליו. דמותה מבוססת על שתי שכנות, שלא היו חביבות כלל על בני משפחת בורנשטיין לזר.
חבריהם האמיתיים של ילדיה של תמר לוהקו לספרים. שניים מהילדים, יניב וצביקה, נפלו במלחמת יום הכיפורים, והספרים משנות השישים מנציחים את זכרם כילדים.
צ'יפופו הוא בן הדוד הקוסמופוליטי של קופיקו, הוא הגיח לאוויר העולם
במסגרת נסיונותיה של תמר בורנשטיין-לזר, שהייתה מורה במקצועה, להרביץ בתלמידיה גיאוגרפיה בצורה מעניינת. צ'יפופו מבקר במדינות שונות, פותר תעלומות ונלחם בכוחות הרשע והפשע. ובין לבין, מגיע לפוש בבית קופיקו בעין-גנים המעטירה.
תושבי השכונה הונצחו ע"י תמר בורנשטיין לזר לא רק בספרות אלא גם באמנות, פחות ידוע, אבל תמר הייתה פסלת חובבת וחצר הבית בעין גנים,7 מאוכלסת בהמוני פסלי גבס שיצרה, בדמותם של חלוצי עין גנים.
קופיקו זכה לסדרת מאיירים מכובדת, הוא אוייר לראשונה ע"י הקריקטוריסטית פרידל ולאחר מכן ע"י בינה גבירץ, וזכה לבסוף לעיצובו המפורסם בידי המאייר מ. אריה (אריה מוסקוביץ) שיזכה לחיים ארוכים. מוסקוביץ סיפר בראיונות שנהג לצייר את עצמו מול הראי עושה העוויות. ועוד אמר: "אפשר להגיד שאני האבא של קופיקו והסיפור הזה ממש דיבר לליבי. מאוד אהבתי את הקוף שהגיע לישראל מאפריקה כשהוא אוכל בננות והפך לילד ישראלי לכל דבר עם כובע טמבל."
קופיקו, זכה גם לטיפול ציוני פחות וציני יותר, מצידו של הקומיקסאי דודו גבע.
גבע כתב בין היתר סיפור בשם "קופיקו באושוויץ". תמר בורנשטיין-לזר, מצידה, דאגה יותר לכח הגברא של קופיקו, ואיימה לתבוע את גבע עקב איור אחר, של קופיקו כמטופל ב"קליניקה-און".
מכנסי החיילים בצה"ל זכו לכינוי "מכנסי קופיקו " על שום האופן שבו קופיקו מגלגל את מכנסי המדים הרחבים, כאשר הוא מסתפח אל שלומקה בספר "קופיקו במילואים ".
קוף המגיע מחונטזה אשר באפריקה, אל לב הבורגנות של עין גנים ובולט בהתנהגותו החריגה על רקע נימוסי המקומיים, מזכיר לכם משהו?
האם קופיקו הוא ביקורת על היחס לעולי ארצות המזרח בשנות ה-50?, או לחילופין, ביטוי ליחס מזלזל זה? החוקר והמשורר עמוס נוי כתב על כך מאמר מרתק, בכתב העת "פנים" ב-2011.
באדיבות ספריית בית אריאלה
קבצים מצורפים
-
1623818522313.png
