הידעת?💡

יעלקר

Well-known member
מנהל
היום הוא יום פטירתה של תמר (תמרה) בּוֹרְנְשְׁטֵיין-לָזָר (16 ביוני 2020) .הייתה סופרת ילדים ישראלית, שנודעה בעיקר בזכות סדרות ספריה שהציגו את הקופים קופיקו וצ'יפופו.

קופיקו, הפתח תקוואי המפורסם ביותר מאז יואל משה סלומון,
עצוב היום, ביום השנה לפטירתה של אמא שלו- הסופרת תמר-בורנשטיין לזר
🐒
המבקרים זלזלו בו, ההורים והספרנים התנגדו לו,
אבל אהבת הילדים אליו, אמרה את המילה האחרונה - קופיקו מחזיק בשיא "הסדרה מאריכת הימים בשפה העברית." הוא מככב ביותר מ-165 ספרים ולפי מחקר של חוקרת האוריינות ד"ר דינה פייטלסון, ספרי "קופיקו" אפילו משפרים את רכישת הקריאה.

🐒
קופיקו הגיח לאוויר העולם לראשונה בפורים תשי"ד, בסיפור בשם "הקוף שהתחפש", שפורסם ב"דבר לילדים". כבר בסיפור מוקדם זה הוא מממש את חיבתו לדראג ולמתיחות. בשנת 1958 יצא לאור הספר הראשון בסדרת קופיקו, ושמו "קופיקו האורח".

🐒
אפשר ללומר ש"קופיקו" הוא רומן מפתח...
תמר בורנשטיין לזר הכניסה לספרים דמויות אמיתיות רבות,בני משפחה ושכנים אהובים יותר ואהובים פחות.דמותו של קופיקו מבוססת על צעצוע קוף מונע בקפיץ שקנה שלמה בעלה של תמר לבתם נגה. את השם קופיקו המציאה נגה., והסיפורים עליו החלו כסיפורים בע"פ לפני השינה.
הדמויות הקבועות בסיפורי קופיקו הם בתה של תמר נוגה, יורם ואורנה (שמהסיפורים אפשר לחשוב שהם אחיה של נוגה אם כי למעשה היו בני דודתה) שלומקה האב הוא שלמה לזר בעלה של תמר, סבתא (אימה של תמר) הדודה מונה (אחותה, אימם של יורם ואורנה) ואמא- תמר עצמה.
כשנולדו לתמר התאומות אודליה וזהרה, הן זכו לככב על השער של הספר "קופיקו והתאומות". הציור שעל העטיפה הוא עיבוד של תצלום אמיתי שלהן; המאייר מ' אריה רק החליף בציור את דמות האם תמר בדמותו של קופיקו.
תושבי שכונת עין גנים, זכו לחיי נצח בספרים, לרוב תחת שמם האמיתי,
יוצאת מן הכלל, מסיבות מובנות, היא שושנה השמנה, האויבת המושבעת של קופיקו וקורבן תעלוליו. דמותה מבוססת על שתי שכנות, שלא היו חביבות כלל על בני משפחת בורנשטיין לזר.
חבריהם האמיתיים של ילדיה של תמר לוהקו לספרים. שניים מהילדים, יניב וצביקה, נפלו במלחמת יום הכיפורים, והספרים משנות השישים מנציחים את זכרם כילדים.

🐒
קופיקו לא נותר לבדו בעורף הפתח תקוואים. ב-1960 נולד לו בן דוד.
צ'יפופו הוא בן הדוד הקוסמופוליטי של קופיקו, הוא הגיח לאוויר העולם
במסגרת נסיונותיה של תמר בורנשטיין-לזר, שהייתה מורה במקצועה, להרביץ בתלמידיה גיאוגרפיה בצורה מעניינת. צ'יפופו מבקר במדינות שונות, פותר תעלומות ונלחם בכוחות הרשע והפשע. ובין לבין, מגיע לפוש בבית קופיקו בעין-גנים המעטירה.

🐒
"קופיקו בשיח גלריה"
תושבי השכונה הונצחו ע"י תמר בורנשטיין לזר לא רק בספרות אלא גם באמנות, פחות ידוע, אבל תמר הייתה פסלת חובבת וחצר הבית בעין גנים,7 מאוכלסת בהמוני פסלי גבס שיצרה, בדמותם של חלוצי עין גנים.
קופיקו זכה לסדרת מאיירים מכובדת, הוא אוייר לראשונה ע"י הקריקטוריסטית פרידל ולאחר מכן ע"י בינה גבירץ, וזכה לבסוף לעיצובו המפורסם בידי המאייר מ. אריה (אריה מוסקוביץ) שיזכה לחיים ארוכים. מוסקוביץ סיפר בראיונות שנהג לצייר את עצמו מול הראי עושה העוויות. ועוד אמר: "אפשר להגיד שאני האבא של קופיקו והסיפור הזה ממש דיבר לליבי. מאוד אהבתי את הקוף שהגיע לישראל מאפריקה כשהוא אוכל בננות והפך לילד ישראלי לכל דבר עם כובע טמבל."
קופיקו, זכה גם לטיפול ציוני פחות וציני יותר, מצידו של הקומיקסאי דודו גבע.
גבע כתב בין היתר סיפור בשם "קופיקו באושוויץ". תמר בורנשטיין-לזר, מצידה, דאגה יותר לכח הגברא של קופיקו, ואיימה לתבוע את גבע עקב איור אחר, של קופיקו כמטופל ב"קליניקה-און".

🐒
"קופיקו במילואים"
מכנסי החיילים בצה"ל זכו לכינוי "מכנסי קופיקו " על שום האופן שבו קופיקו מגלגל את מכנסי המדים הרחבים, כאשר הוא מסתפח אל שלומקה בספר "קופיקו במילואים ".

🐒
"קופיקו פנתר שחור"
קוף המגיע מחונטזה אשר באפריקה, אל לב הבורגנות של עין גנים ובולט בהתנהגותו החריגה על רקע נימוסי המקומיים, מזכיר לכם משהו?
האם קופיקו הוא ביקורת על היחס לעולי ארצות המזרח בשנות ה-50?, או לחילופין, ביטוי ליחס מזלזל זה? החוקר והמשורר עמוס נוי כתב על כך מאמר מרתק, בכתב העת "פנים" ב-2011.
באדיבות ספריית בית אריאלה
 

קבצים מצורפים

  • 1623818522313.png
    1623818522313.png
    1.7 MB · צפיות: 0

יעלקר

Well-known member
מנהל
 

יעלקר

Well-known member
מנהל

תמר בורנשטיין-לזר מצילה את המושבות הראשונות​

כדי ללמד את הילדים על העלייה הראשונה והמושבות היהודיות הראשונות בארץ ישראל - אי אפשר להסתפק בספרי ההיסטוריה. תמר בורנשטיין-לזר כתבה מחזה​

עמית נאור

1


מיתוסים נולדים ומתבססים מהר. במיוחד כשנעשה מאמץ מסוים מצד המחנכים להנחיל אותם לילדים הרכים. על כן, אפשר להניח שכבר בשנות השלושים התבסס בקרב היישוב העברי בארץ ישראל המיתוס החלוצי של העלייה השנייה כמו גם המורשת של מושבות "חיבת ציון" והעלייה הראשונה. ראשונה להן היא כמובן אם המושבות, או כמו שאתן מכירות אותה: פתח תקווה.

1 גלויה ועליה תצלום רחוב "חובבי ציון" במושבה פתח תקווה, ראשית המאה העשרים. מתוך אוסף הגלויות, הספרייה הלאומית
וכפי שכבר סיפרנו כאן, אחת מסופרות הילדים הפוריות ביותר בישראל, תמר בורנשטיין-לזר, קיבלה על עצמה את המשימה לדאוג לחינוך ילדי ישראל בעזרת פורמט החוברות החדשני שפיתחה ונמכרו מדלת לדלת. כל חוברת עסקה בנושא מסוים, והן נבנו בפורמט קבוע פחות או יותר: כמה סיפורים, כמה שירים, ותוספות דוגמת משחקים, פרטי טריוויה, עבודות יצירה, בדיחות, מתכונים שקשורים לנושא החוברת וכיוצא בזה. לפעמים היה שם גם מחזה מקורי פרי יצירתה של בורנשטיין-לזר. אין כמו הצגה שתוצג בכיתה כדי להכניס את הילדים אל תוך עולם המושגים שמבקשים להנחיל להם.

בזכות ארכיונה האישי של בורנשטיין-לזר, שהופקד לאחרונה בספרייה הלאומית, אנו יכולים לקבל הצצה קטנה אל "בית המטבחיים": איך כותבים מחזה חינוכי לילדים? איך משכנעים את הילדים שההיסטוריה מעניינת? במקרה שאותו נסקור כאן, בורנשטיין-לזר בחרה לעסוק בנושא קרוב לליבה. כילידת מושב הפועלים הראשון, עין-גנים, המחזה שכתבה עוסק באפיזודה מחיי המושבה (שהפכה לעיר) ובלעה את מושב ילדותה: פתח תקווה. החוברת שבה אמור היה להתפרסם המחזה, עסקה כולה בחיי המושבות היהודיות הראשונות בארץ-ישראל.

1 הדמויות המופיעות במחזה. מתוך ארכיון תמר בורנשטיין-לזר
סיפור המעשה במחזה שנקרא "מי הציל את המושבה" יכול במבט לאחור להיראות מיתולוגי בפני עצמו. בראשית העלילה אנו פוגשים את בנימין, אחד ממגיני פתח תקווה הצעירה, שמוצא ילד יתום משבט הבדואים הסמוך שננטש על ידם בזמן שעזבו את האזור. הוא מביא אותו למושבה, שָם הילד (ששמו עאבד) מתיידד עם ילדיו, אך נתקל גם בחשדנות מצד בני המושבה ושומריה – וגם מצד אשתו. השומרים לא מאמינים לסיפורו של הילד, וחוששים שהבדואים יתקפו את המושבה על מנת לשחררו. לאחר מכן, אכן מתכוננים הבדואים שגרו סמוך לירקון לתקוף את פתח תקווה, והשומרים חושדים שעאבד, שכבר התערה במושבה ומכיר את סודותיה, יתן אותה בידי התוקפים.

1 עמוד מתוך המחזה. מתוך ארכיון תמר בורנשטיין-לזר 1 עמוד לדוגמא מתוך המחזה. מתוך ארכיון תמר בורנשטיין-לזר
כמו שאולי אפשר לנחש, עאבד דווקא מסייע למשפחתו היהודית המאמצת. הוא מסתנן דרך קווי האויב על מנת להזעיק עזרה מכוחות הצבא הבריטי שחונים סמוך. כך מופיעים במחזה גם שלושה קצינים ממוצא הודי המשרתים בצבא הבריטי (להם אין שמות), והילדים לומדים בתוך כך שבארץ ישראל מוצבים חיילים מכל רחבי האימפריה.

אבל יצירתיותה של תמר בורנשטיין-לזר לא עצרה בכתיבת שורות המחזה עצמן. הסופרת המסודרת ירדה לפרטי פרטים בתכנון ההצגה, משום שגם כל מה שמסביב חשוב ונחוץ בשביל להעביר את המסר וללמד על התקופה. וכך, בין דפי המחזה אפשר למצוא הוראות להכנתם של כמעט כל הפריטים הנחוצים.

1 זה מתחיל בתפאורה. מתוך ארכיון תמר בורנשטיין-לזר 1
בולטים במיוחד איורי העיצוב של דמויות המחזה, שבורנשטיין-לזר ציירה על תלבושתן. 1 1 1

אך כאמור, בורנשטיין-לזר העדיפה שלא להשאיר במקרה החינוכי הזה מקום לדמיון. דף אחר מוקדש לעיצוב השיער של השחקניות (בעיקר), ולהוראות כיצד להכין פיאות שיחקו את תסרוקות התקופה.

1 הוראות להכנת פאות להצגה. מתוך ארכיון תמר בורנשטיין-לזר 1
עיון בארכיונה של תמר בורנשטיין-לזר מאפשר להציץ בהיקף עבודתה העצום שכלל ספרים, סיפורים קצרים, שירים ושורה ארוכה של פעילויות חינוכיות ויצירתיות לילדים. ההצגה הזאת היא רק אחת מבין רבות נוספות, והיא דוגמה מאלפת לחשיבה ולתשומת הלב שהקדישה בורנשטיין-לזר לכל מה שיצא תחת ידיה.
הספרנים בלוג הספרייה הלאומית
 
למעלה