הידעתם? תדעו!
הידעתם שהיום, טוב בעצם זה כבר אתמול (יום שישי בקיצור) היה מרוץ הניווט השנתי לזכר יואב הרשושנים? תדעו! מי זה אתם שואלים? סגן יואב הרשושנים (השם אולי נשמע מוכר למי אשר פותר את תשבצי ידיעות אחרונות אותם מחבר אביו), בחור מאלקנה, נפל כחלל צה``ל ואהב ניווט. מאז, תשע שנים, עושים לזכרו מסע ניווט שנתי. עד כאן אקספוזיציה. בטקס הסיום של מסע הניווט שנערך ביום שישי (עם זה אתמול או היום אני כבר לא יודע), באו כמה אנשים. משה קצב שהיה אמור לבוא לא בא. שאול יהלום כן בא אבל לא אמר הרבה, לפחות לא ששמעתי. ראש מועצת אלקנה כן. ומה ראש מועצת אלקנה אומר? ראש מועצת אלקנה אומר שיש חיילים נוספים אשר אין אנו דואגים להם. החטופים בלבנון וכמובן, איך אפשר בלי, רון ארד. אפילו באו כמה נערות חן מאלקנה וחילקו לנוכחים סרטים להיזדהות (נראו בדיוק כמו סרט איידס רק בצבע כחול כהה). עד כאן החלק הטוב. הבעיה שלי היתה כאשר החל ראש המועצה לדבר עליהם כאילו היו מתים. או גמורים. או פשוט כבר לא רלוונטים מעבר לגופות ולזכרונות. רון ארד, מילא, אני מבין שיש אנשים אשר נואשה תקוותם. אבל שלושת החטופים בלבנון? מתים? שאך אחד לא יעז לחשוב כך. עלינו להתפרץ לתוך לבנון ולהחזירם הביתה ואף אחד לא יעשה זאת עם הם יהיו מתים. ראש מועצת אלקנה סתר כמה דברים שהאמנתי בהם, הוא עיצבן אותי. הוא הזכיר לי את היישוב עצמו - ישוב דתי שלא מתעניין כל כך בסביבה אבל כל עוד היא לא באה אליו. דרך אגב, כל משפט שני שלו היה יקום השם את דמו בלבנון. מאמין שגם עם נהרג יש לנקום את נקמתו. אני מאמין שעם נהרג אז זה פשוט בלתי נסבל שלבנונים יחשבו שמותר להם להרוג אותנו. הגיע הזמן שנלמד אותם לקח קל. לא, האל לא ייקם את דמו, אנחנו נבוא ונלמד אותם מה זה להרוג לנו חיילים. כמבון שאני יכול להמשיך לחשוב כל עוד מאתיים שנה. זה לא ייקרה.
הידעתם שהיום, טוב בעצם זה כבר אתמול (יום שישי בקיצור) היה מרוץ הניווט השנתי לזכר יואב הרשושנים? תדעו! מי זה אתם שואלים? סגן יואב הרשושנים (השם אולי נשמע מוכר למי אשר פותר את תשבצי ידיעות אחרונות אותם מחבר אביו), בחור מאלקנה, נפל כחלל צה``ל ואהב ניווט. מאז, תשע שנים, עושים לזכרו מסע ניווט שנתי. עד כאן אקספוזיציה. בטקס הסיום של מסע הניווט שנערך ביום שישי (עם זה אתמול או היום אני כבר לא יודע), באו כמה אנשים. משה קצב שהיה אמור לבוא לא בא. שאול יהלום כן בא אבל לא אמר הרבה, לפחות לא ששמעתי. ראש מועצת אלקנה כן. ומה ראש מועצת אלקנה אומר? ראש מועצת אלקנה אומר שיש חיילים נוספים אשר אין אנו דואגים להם. החטופים בלבנון וכמובן, איך אפשר בלי, רון ארד. אפילו באו כמה נערות חן מאלקנה וחילקו לנוכחים סרטים להיזדהות (נראו בדיוק כמו סרט איידס רק בצבע כחול כהה). עד כאן החלק הטוב. הבעיה שלי היתה כאשר החל ראש המועצה לדבר עליהם כאילו היו מתים. או גמורים. או פשוט כבר לא רלוונטים מעבר לגופות ולזכרונות. רון ארד, מילא, אני מבין שיש אנשים אשר נואשה תקוותם. אבל שלושת החטופים בלבנון? מתים? שאך אחד לא יעז לחשוב כך. עלינו להתפרץ לתוך לבנון ולהחזירם הביתה ואף אחד לא יעשה זאת עם הם יהיו מתים. ראש מועצת אלקנה סתר כמה דברים שהאמנתי בהם, הוא עיצבן אותי. הוא הזכיר לי את היישוב עצמו - ישוב דתי שלא מתעניין כל כך בסביבה אבל כל עוד היא לא באה אליו. דרך אגב, כל משפט שני שלו היה יקום השם את דמו בלבנון. מאמין שגם עם נהרג יש לנקום את נקמתו. אני מאמין שעם נהרג אז זה פשוט בלתי נסבל שלבנונים יחשבו שמותר להם להרוג אותנו. הגיע הזמן שנלמד אותם לקח קל. לא, האל לא ייקם את דמו, אנחנו נבוא ונלמד אותם מה זה להרוג לנו חיילים. כמבון שאני יכול להמשיך לחשוב כל עוד מאתיים שנה. זה לא ייקרה.