yame1212
New member
היא
הפנטזיה של המחזר העקשן שלי
...................................................
חודשים רבים שאנחנו בקשר. קשר של אמיילים ומסרים וחילופי מכתבים. אנו יודעים האחד על השניה ולהיפך, המון. למעשה, התפשטנו זה בפני זו מכל בחינה מלבד הבחינה הפיסית. עירום ועריה אני בפניה והיא בפני. נינה היא אשה סקסית ומינית בצורה יוצאת דופן. אוהבת מין ופתוחה לדבר על זה. נראית צעירה מכפי גילה לפחות ב 10 שנים. אוהבת לרקוד ואוהבת גברים.
אחרי אינספור מסרים וסיפורים החלטנו להיפגש. לא שזה הלך בקלות, אבל אחרי לבטים החלטנו לקיים מפגש פנים אל פנים.
המקום, נבחר על ידי. בית קפה במקום מבודד, בנוף פסטוראלי ורגוע.
הגעתי לפניה וישבתי. חיכיתי בסבלנות, לוגם קפה מול החלון הגדול. מרחוק ראיתיה מחנה את ריכבה ויוצאת ממנו בצעד קליל, זקופה, צעירה ונאה. לובשת שמלת קיץ עם מחשוף נדיב. סקרתי אותה מבעד לחלון כשהיא צועדת לעבר פתח בית הקפה. ליבי פעם בחוזקה.
היא נגשה ישר אל השולחן שלי. ידעה בדיוק לאן לגשת. חייכה אלי חיוך הורס והתיישבה.
שוחחנו כאילו היינו ידידים מאד ומעולם. השיחה קלחה. הבטתי לתוך עיניה המהפנטות. עיניים שיכולות לגרום לכל גבר לרצות בה עד כלות. עיניים פקוחות טובות, מלטפות, סוקרות ומחייכות. עיניים שמפלרטטות עם נשמתי. עיניים שגורמות לי לחוש עירום. ברקע יכולתי לראות את השמש השוקעת. לא, לא הסרתי את עיני מעיניה של נינה, אבל לא יכולתי גם להתעלם מן המחשוף הנפלא שלה. מעורה הצח והבהיר, מן הכדורים הכלואים הזועקים לשיחרור, שניבטים בי מבעד לפתח הנמוך של שמלתה הירקרקת הקיצית.
זה היה בלתי נמנע, לאחר ששוחחנו על החיים, ילדים, חברות, חוויות וכולי, הגיע החלק הרציני של השיחה. לא, לנינה לא היתה כוונה לעשות לי חיים קלים.
"אז תסביר לי, למה אתה מתנזר?"
"נינה, הרי הסברתי את זה כל כך הרבה פעמים, אינני מוצא עניין ביחסים וניליים ואני מתנזר מהם. אינני מתנזר מיחסי בדסמ, אך השותפות ליחסים כאלו אינן רבות ואינני מוכן לוותר על דרישות האיכות שלי. אינני מעוניין בקשר עם אשה ברמה נמוכה. אני זקוק לשותפה ברמה שווה. אני מאמין בשיויון"
"נו טוב", חייכת את החיוך ההורס שלך. "מה, אתה רוצה לאמר לי שנשים אינן מגרות אותך? לא מעמידות לך? לא בא לך לזיין?"
"להיפך נינה, נשים מגרות ומושכות ומפתות אותי ואת יודעת את זה. וכן, עומד לי כשאני מביט בהן או חושב עליהן, פשוט, לא מושך אותי לעשות איתן סקס ונילי. אני רוצה את מה שאני אוהב."
נעצת בי מבט חודר, מבט סוקר וחוקר. יכולתי לחוש בעינייך מפשיטות אותי. חיוכך המתוק לא הוריד מן המיניות החתולית שלך אפילו כזרת. חשתי היטב בסקסיות שלך, המקרינה על כל סנטימטר וסנטימר בגופי. התכופפת לעברי, זוג שדייך הכדוריים זעק לעזרה: "שחררו אותנו" ולא יכולתי שלא להביט בהם מפעם לפעם תוך שמבטי עוזב לרגע קט את עינייך ונודד לו לעבר המחשוף שלך.
היו כמה רגעים של שתיקה כאשר ידך מונחת לה על ירכי, מלטפת בעדינות ונעה קדימה ואחורה. חיוכך המתוק לא סר מעל פנייך אפילו לשניה בעוד ידך המשיכה במגע הכל כך נעים. נעתי בכיסאי רוצה ולא רוצה. בעצם כל כך רוצה. רוצה לחוש את אצבעותייך ממש שם, במרכז הוויתי. רוצה שתחושי בזיקפה שעוררת שם, רוצה את ידך ממש שם, אבל חושש.
את בודקת אותי? שאלתי
"אין צורך" את עונה. "אני יודעת בדיוק איך אתה מרגיש ואם ארצה, אקח את מה ששייך לי"
נו באמת נינה, את זוכרת שסיכמנו שאנחנו חברים וירטואליים, נכון?
כן, אבל אתה גם יודע שכל פעם שאינני עושה סקס עם גבר, אני מרגישה שזה ממש ממש לא בסדר.
בעודך אומרת זאת, החליקו אצבעותייך קדימה וקצותיהן נגעו בביצים הנוקשות שלי. החיוך המתוק שלך לא סר מעל פנייך אפילו לשניה.
"אז אתה בטוח שלא תרצה לעשות איתי אהבה?"
אני מתפתל במקום, חש שכוח הרצון שלי הולך ואוזל. האצבע שלך זזה קדימה ומחליקה בעדינות רבה על פני המוט הזקור שניצב לו מעל לבימים המהודקות.
מה יהיה?
אני מאמץ את כל כוח רצון שלי, כל כוח ההתנגדות. מנסה לגרום לזיקפה להיעלם. יש דרך לעשות זאת? אבל לא את הזיקפה אני מנסה לבלום, זוהי התשוקה שאני מנסה לחסום. התשוקה לאשה הזו. האשה שמושכת אותי כמו בכבלי קסם. האשה שמכפיפה אותי למיניות המתפרצת שלה. הסירנה שאין לעמוד בפניה. היעמוד לי כוחי? אני חייב. יודע שאסור לי לוותר כי אני מסכן את החברות עם נינה. חברות שכל כך יקרה לי. המחשבות מתרוצצות במוחי. האם היא באמת רוצה לעשות איתי אהבה? אולי היא רק בודקת עד כמה גדול כוחה? בודקת אם היא שולטת ברצון שלי דרך הליבידו שלי? בוחנת את החברות שלנו?
לא, לא עצרת, עיני אחוזות בעינייך וידך הנעימה והחושנית איננה מפסיקה. כעת כל האצבעות מנגנות על החליל הנוקשה. כמו פסנתרנית מיומנת את פורטת ומלטפת ומרטיטה את הכלי הזקור הרוקד תחת מגע ידך.
במיומנות של כייסת צוענייה את פותחת את הרוכסן ומשחררת את הזין הזקור אל מחוץ למכנסיים. אני מביט סביב. לא איש אינו רואה אותנו, בכל זאת אני בוך מן המצב. את מביטה לתוך עיני, מין קורים דמיוניים ובלתי נראים שעוברים בין עינייך לבין עיני, אוחזים בי בכוח של קסם וונעים ממני לזוז או לעשות דבר מה. את ממשיכה ללטף את הזין ששוחרר לו מתחת לשולחן, מחייכת ונועצת את עינייך היישרל אל תוך המוח שלי. מכשפת אותי ושולטת בכל תנועה מתנועתי, ואלו מוגבלות כרגע למינימום ההכרחי. אני מפקיר את עצמי בידייך, נשען קלות לאחור, נושם עמוקות ומשתדל להאריך את הרגע של התענוג הצרוף והאסור. וכמה שהוא יותר אסור, ככה הוא יותר מענג. ידך מלפפת את הגזע הפועם ועולה ויורדת לאורכו כבוכנה משומנת. אני מביט בך, את נראית רגועה ושקטה. קשה להבחין בתנועותייך. מי שיביט בנו משולחן סמוך, לא יוכל לתאר לעצמו מה מתרחש מתחת לשולחן.
מביטה בי ואומרת בשקט: "אתה עומד לגמור"
מביט בך ומניד בראשי. "לא"
את מרטיטה את היד האוחזת במוט ואצבעותייך יורדות עד לבסיס וחופנות את הביצים בעוצמה ובחושניות. בקושי רב אני בולע את הגניחה שעומדת להיפלט מפי כשאני נזכר היכן אנו נמצאים. את לא מרפה, סוחטת את הביצים ומשחררת חליפות.
"נינה, אני לא רוצה לגמור" אני אומר בשקט
את מביטה בי בשקט, בארשת ניצחון ומחייכת בלי לאמר דבר
אני חש קרוב ומאמץ את כל כח הרצון שלי ומנסהלעצור את הבלתי נמנע
"נינה בבקשה" אני אומר בשקט אבל לא מוצא אפילו טיפת כוח רצון כדי להזיז את ידך האוחזת במרכז ההוויה שלי ושולטת בו ללא מצרים.
החיוך ההורס שלך מצמית אותי. אינני מש ממקומי.
הזין הפועם בתוך ידך, עולה ויורד ואצבעותייך מרפרפות לאורכו ואוחזות בכובע הבוער מרוב תשוקה.
את מביטה בי ולשונך משתרבבת ומלקקת את שפתייך בחושניות.
אני חש בזרם העולה ומטפס. אני יודע שאני מעבר לנקודת האל-חזור. נשען לאחור ונותן לזה לקרות. הזרם החם מתפוצץ החוצה ואת סוגרת את כף ידך על החריץ היורק. אני פועם בתוך ידך בשקט ומנסה להסדיר את נשימותי. את אינך משה ממקומך. ידך אופפת את הכובע, סוגרת ואוספת את הנוזל. אני מביט בך בתמיהה. את משחררת את הזין ומלקקת את כף יד. אני משחיל בזריזות את הזין אל תוך המכנסיים בעודי מסדיר את הנשימה.
"אז מה? הוכחת מה שרצית להוכיח?"
"ברור" את עונה. "באמת חשבת שתוכל לעמוד בזה?"
הפנטזיה של המחזר העקשן שלי
...................................................
חודשים רבים שאנחנו בקשר. קשר של אמיילים ומסרים וחילופי מכתבים. אנו יודעים האחד על השניה ולהיפך, המון. למעשה, התפשטנו זה בפני זו מכל בחינה מלבד הבחינה הפיסית. עירום ועריה אני בפניה והיא בפני. נינה היא אשה סקסית ומינית בצורה יוצאת דופן. אוהבת מין ופתוחה לדבר על זה. נראית צעירה מכפי גילה לפחות ב 10 שנים. אוהבת לרקוד ואוהבת גברים.
אחרי אינספור מסרים וסיפורים החלטנו להיפגש. לא שזה הלך בקלות, אבל אחרי לבטים החלטנו לקיים מפגש פנים אל פנים.
המקום, נבחר על ידי. בית קפה במקום מבודד, בנוף פסטוראלי ורגוע.
הגעתי לפניה וישבתי. חיכיתי בסבלנות, לוגם קפה מול החלון הגדול. מרחוק ראיתיה מחנה את ריכבה ויוצאת ממנו בצעד קליל, זקופה, צעירה ונאה. לובשת שמלת קיץ עם מחשוף נדיב. סקרתי אותה מבעד לחלון כשהיא צועדת לעבר פתח בית הקפה. ליבי פעם בחוזקה.
היא נגשה ישר אל השולחן שלי. ידעה בדיוק לאן לגשת. חייכה אלי חיוך הורס והתיישבה.
שוחחנו כאילו היינו ידידים מאד ומעולם. השיחה קלחה. הבטתי לתוך עיניה המהפנטות. עיניים שיכולות לגרום לכל גבר לרצות בה עד כלות. עיניים פקוחות טובות, מלטפות, סוקרות ומחייכות. עיניים שמפלרטטות עם נשמתי. עיניים שגורמות לי לחוש עירום. ברקע יכולתי לראות את השמש השוקעת. לא, לא הסרתי את עיני מעיניה של נינה, אבל לא יכולתי גם להתעלם מן המחשוף הנפלא שלה. מעורה הצח והבהיר, מן הכדורים הכלואים הזועקים לשיחרור, שניבטים בי מבעד לפתח הנמוך של שמלתה הירקרקת הקיצית.
זה היה בלתי נמנע, לאחר ששוחחנו על החיים, ילדים, חברות, חוויות וכולי, הגיע החלק הרציני של השיחה. לא, לנינה לא היתה כוונה לעשות לי חיים קלים.
"אז תסביר לי, למה אתה מתנזר?"
"נינה, הרי הסברתי את זה כל כך הרבה פעמים, אינני מוצא עניין ביחסים וניליים ואני מתנזר מהם. אינני מתנזר מיחסי בדסמ, אך השותפות ליחסים כאלו אינן רבות ואינני מוכן לוותר על דרישות האיכות שלי. אינני מעוניין בקשר עם אשה ברמה נמוכה. אני זקוק לשותפה ברמה שווה. אני מאמין בשיויון"
"נו טוב", חייכת את החיוך ההורס שלך. "מה, אתה רוצה לאמר לי שנשים אינן מגרות אותך? לא מעמידות לך? לא בא לך לזיין?"
"להיפך נינה, נשים מגרות ומושכות ומפתות אותי ואת יודעת את זה. וכן, עומד לי כשאני מביט בהן או חושב עליהן, פשוט, לא מושך אותי לעשות איתן סקס ונילי. אני רוצה את מה שאני אוהב."
נעצת בי מבט חודר, מבט סוקר וחוקר. יכולתי לחוש בעינייך מפשיטות אותי. חיוכך המתוק לא הוריד מן המיניות החתולית שלך אפילו כזרת. חשתי היטב בסקסיות שלך, המקרינה על כל סנטימטר וסנטימר בגופי. התכופפת לעברי, זוג שדייך הכדוריים זעק לעזרה: "שחררו אותנו" ולא יכולתי שלא להביט בהם מפעם לפעם תוך שמבטי עוזב לרגע קט את עינייך ונודד לו לעבר המחשוף שלך.
היו כמה רגעים של שתיקה כאשר ידך מונחת לה על ירכי, מלטפת בעדינות ונעה קדימה ואחורה. חיוכך המתוק לא סר מעל פנייך אפילו לשניה בעוד ידך המשיכה במגע הכל כך נעים. נעתי בכיסאי רוצה ולא רוצה. בעצם כל כך רוצה. רוצה לחוש את אצבעותייך ממש שם, במרכז הוויתי. רוצה שתחושי בזיקפה שעוררת שם, רוצה את ידך ממש שם, אבל חושש.
את בודקת אותי? שאלתי
"אין צורך" את עונה. "אני יודעת בדיוק איך אתה מרגיש ואם ארצה, אקח את מה ששייך לי"
נו באמת נינה, את זוכרת שסיכמנו שאנחנו חברים וירטואליים, נכון?
כן, אבל אתה גם יודע שכל פעם שאינני עושה סקס עם גבר, אני מרגישה שזה ממש ממש לא בסדר.
בעודך אומרת זאת, החליקו אצבעותייך קדימה וקצותיהן נגעו בביצים הנוקשות שלי. החיוך המתוק שלך לא סר מעל פנייך אפילו לשניה.
"אז אתה בטוח שלא תרצה לעשות איתי אהבה?"
אני מתפתל במקום, חש שכוח הרצון שלי הולך ואוזל. האצבע שלך זזה קדימה ומחליקה בעדינות רבה על פני המוט הזקור שניצב לו מעל לבימים המהודקות.
מה יהיה?
אני מאמץ את כל כוח רצון שלי, כל כוח ההתנגדות. מנסה לגרום לזיקפה להיעלם. יש דרך לעשות זאת? אבל לא את הזיקפה אני מנסה לבלום, זוהי התשוקה שאני מנסה לחסום. התשוקה לאשה הזו. האשה שמושכת אותי כמו בכבלי קסם. האשה שמכפיפה אותי למיניות המתפרצת שלה. הסירנה שאין לעמוד בפניה. היעמוד לי כוחי? אני חייב. יודע שאסור לי לוותר כי אני מסכן את החברות עם נינה. חברות שכל כך יקרה לי. המחשבות מתרוצצות במוחי. האם היא באמת רוצה לעשות איתי אהבה? אולי היא רק בודקת עד כמה גדול כוחה? בודקת אם היא שולטת ברצון שלי דרך הליבידו שלי? בוחנת את החברות שלנו?
לא, לא עצרת, עיני אחוזות בעינייך וידך הנעימה והחושנית איננה מפסיקה. כעת כל האצבעות מנגנות על החליל הנוקשה. כמו פסנתרנית מיומנת את פורטת ומלטפת ומרטיטה את הכלי הזקור הרוקד תחת מגע ידך.
במיומנות של כייסת צוענייה את פותחת את הרוכסן ומשחררת את הזין הזקור אל מחוץ למכנסיים. אני מביט סביב. לא איש אינו רואה אותנו, בכל זאת אני בוך מן המצב. את מביטה לתוך עיני, מין קורים דמיוניים ובלתי נראים שעוברים בין עינייך לבין עיני, אוחזים בי בכוח של קסם וונעים ממני לזוז או לעשות דבר מה. את ממשיכה ללטף את הזין ששוחרר לו מתחת לשולחן, מחייכת ונועצת את עינייך היישרל אל תוך המוח שלי. מכשפת אותי ושולטת בכל תנועה מתנועתי, ואלו מוגבלות כרגע למינימום ההכרחי. אני מפקיר את עצמי בידייך, נשען קלות לאחור, נושם עמוקות ומשתדל להאריך את הרגע של התענוג הצרוף והאסור. וכמה שהוא יותר אסור, ככה הוא יותר מענג. ידך מלפפת את הגזע הפועם ועולה ויורדת לאורכו כבוכנה משומנת. אני מביט בך, את נראית רגועה ושקטה. קשה להבחין בתנועותייך. מי שיביט בנו משולחן סמוך, לא יוכל לתאר לעצמו מה מתרחש מתחת לשולחן.
מביטה בי ואומרת בשקט: "אתה עומד לגמור"
מביט בך ומניד בראשי. "לא"
את מרטיטה את היד האוחזת במוט ואצבעותייך יורדות עד לבסיס וחופנות את הביצים בעוצמה ובחושניות. בקושי רב אני בולע את הגניחה שעומדת להיפלט מפי כשאני נזכר היכן אנו נמצאים. את לא מרפה, סוחטת את הביצים ומשחררת חליפות.
"נינה, אני לא רוצה לגמור" אני אומר בשקט
את מביטה בי בשקט, בארשת ניצחון ומחייכת בלי לאמר דבר
אני חש קרוב ומאמץ את כל כח הרצון שלי ומנסהלעצור את הבלתי נמנע
"נינה בבקשה" אני אומר בשקט אבל לא מוצא אפילו טיפת כוח רצון כדי להזיז את ידך האוחזת במרכז ההוויה שלי ושולטת בו ללא מצרים.
החיוך ההורס שלך מצמית אותי. אינני מש ממקומי.
הזין הפועם בתוך ידך, עולה ויורד ואצבעותייך מרפרפות לאורכו ואוחזות בכובע הבוער מרוב תשוקה.
את מביטה בי ולשונך משתרבבת ומלקקת את שפתייך בחושניות.
אני חש בזרם העולה ומטפס. אני יודע שאני מעבר לנקודת האל-חזור. נשען לאחור ונותן לזה לקרות. הזרם החם מתפוצץ החוצה ואת סוגרת את כף ידך על החריץ היורק. אני פועם בתוך ידך בשקט ומנסה להסדיר את נשימותי. את אינך משה ממקומך. ידך אופפת את הכובע, סוגרת ואוספת את הנוזל. אני מביט בך בתמיהה. את משחררת את הזין ומלקקת את כף יד. אני משחיל בזריזות את הזין אל תוך המכנסיים בעודי מסדיר את הנשימה.
"אז מה? הוכחת מה שרצית להוכיח?"
"ברור" את עונה. "באמת חשבת שתוכל לעמוד בזה?"
