היא לעולם לא תדע
היו הייתה לי אהבה כזו שרואים רק בסרטים הוליוודים, אהבה שמייחלים לה יום וליל.
חיזרתי אחריה קרוב לשנה וחצי לא הפסקתי לחלום אותה לדמיין אותה.. חחחח אני נזכר איך אני יושב עם חברים על בירה ומתייעץ איתם לגבי המהלך הבא לכבוש את ליבה.
קוראים לה אור, היא היפה בנשים היא מלאך קטן ששמר עליי אך כשל.
אור ידעה אך לא הבינה את החומרה של אותה בעיה שהייתה לי בעיית הימורים נוראית. הייתי חייל בצה"ל ומצאתי את עצמי בחובות של 200,000 ש"ח תוך שנה. שוק אפור, בנקים, חברים ומשפחה.
אך מעולם לא החסרתי ממנה דבר כשרצתה לצאת הייתי מגרד כסף מהיכן שאפשר ויוצאים לנו יחד.
בשל החוב המצטבר והלחץ מבעלי החוב נאלצתי לעזוב את הארץ לטוס לחו"ל לעבוד בתקווה להרוויח כמה שיותר בזמן קצר על מנת לצמצם קצת מהנזק ולקבל קצת אוויר.
מדינה זרה, שפה זרה, קיבינימט! מה אני עושה כאן לכל הרוחות מאיפה מתחילים לא היה מושג אבל התגלגלתי לי משם לכאן חודש וחצי ראשונים לא הכנסתי דולר לכיס. אבל לא התייאשתי הייתה לי מטרה לחסוך ולחזור אל זרעותיה במהרה.
בזמן שאני קורע את עצמי ולא עומד בפערי שעות מהארץ וקצת מתקשה לשמור על קשר רציף ובריא איתה היא חושבת לה שנסעתי לי למין חופשה כזו אחרי צבא.
עברו 4 חודשים סך הכל חסכתי סכום של 10,000 דולר החלטתי להתגנב חזרה ארצה זה היה בתאריך 11.05 למחרת חגגתי איתה את יום הולדתי.
אני באמת לא זוכר רגע יותר מתוק מזה בחיים שלי דמיינו לכם לרגע משהו שחיכיתם לו כל כך הרבה דמיינתם אותו במשך זמן רב ופתאום הוא מתממש...
הרגשתי שאני מתאהב בה מחדש (לא שחדלתי מעולם כן..)
שבוע עובר לו ובעלי החוב מגלים שחזרתי לארץ אני משלם מה שיש לי מנסה קצת דיפלומות ולהרוויח זמן להיות עוד קצת איתה עוד קצת בחיקה זה כל מה שאני רוצה זה כל מה שאני צריך!
מנסה לשכנע אותה לבוא איתי להצטרף אליי מבטיח לה עתיד מתחייב לה שלא יחסר לה דבר !!
אך היא בשלה רוצה להישאר ואני נאלץ בלב כבד לטוס שוב...
אני נוחת שוב בארצות הברית, מרגיש כמו זומבי אין לי כח לכלום אין חשק לכלום. אבל יודע שיש מטרה מתאפס על עצמי לאחר כמה ימים ומתחיל במסע החסכון שלי. המטרה היא 160,000 ש"ח נוספים..
עוברים שבועות אנו בקושי מתקשרים אחד לשני לא מצליחים לשמור על קשר בריא אני כל הזמן עסוק בעבודה עובד כ 14 שעות ביום.
כל יום יוצא לעבודה עם אש בעיניים אני מסיים עם החוב המחורבן הזה ומחזיר אותה אליי לא אכפת לי כלום!!! אני אוהב אותה היא הדבר היחידי שמעניין וחשוב.
הבוס מודע למטרה שלי ומחליט לסייע לי בקידום וכמה הטבות אני מתחיל להתקדם עברה חצי שנה אני חוסך כבר 75,000 ש"ח פלוס מינוס אני מאושר אני מתחיל לראות שוב תקווה באופק, החיוך חוזר ואני מוצא פנאי מתקשר אליה קצת יותר האוויר חוזר לריאות כמו שאומרים.
עובר לו חודש אני בעגלה יום פגז אני לא אשכח את זה מכרתי כמו שד הטלפון מצלצל "זהו יום המזל שלי! גם מוכר גם שיחה ממנה איזה אושר !!"
(אני לא אשכח מילה במילה)
אור : "היי, מה המצב?"
אני : בסדר יפה שלי, מה איתך ?
אור : "טוב, רציתי לבקש שלא תתקשר לכאן יותר..."
אני : "מה? קרה משהו?"
אור : "לא יש לי חבר חדש"
אני : "מה רגע... (חנוק, תחושת מחנק שאני לא מאחל לשונאיי) מי זה איך קוראים לו?
אור : "קובי, פשוט אל תתקשר יותר."
אני : "טוב, את מאושרת? הוא דואג לך?"
אור : "כן"
אני : "טוב, ביי."
אור : "ביי."
עכשיו נסו לדמיין פעם את הרגע הכי עצוב בחיים שלכם שהכל מתפוצץ לכם בפנים, נגמר!
באותו הרגע סגרתי את העגלה נכנסתי לרכב שלי והתחלתי לבכות ולנסות להבין מה עושים, שניה אני לא רוצה לנתק איתך קשר אבל היא בקשה אני אובד עצות ברמה הכי נוראית שניתן לדמיין.
עברה לה שנה חסכתי את את הסכום הנידרש שילמתי פחות ממה שהייתי צריך הפעלתי קצת קשרים המזל האיר לי פנים ונותרו לי כמה "שקלים" בצד.
היום כבר אחרי שנה לא לצידה עם כל העצב שניגרם אני עדיין מאוהב בה.. אני עדיין רוצה רק אותה.
והיו לי שני קשרים מאז פשוט זה לא עזר.
היא עדיין עם קובי לפי התמונות נראים מאוהבים אני מזהה את החיוך שלה והוא כנה.
אני מקווה שטוב לה, מגיע לה.. היא בנאדם מדהים שהעצים וחישל אותי.
אין לי אפילו טיפת מושג למה אני כתבתי את כל זה ועוד בפורום שאני לא חבר פעיל בו אבל שיהיה אולי זה מה שאני צריך לפרוק עוד קצת.
המושר ההשכל שלי לחיים הוא "תאחזו במי שאתם אוהבים ובבקשה אל תיקחו אותו לעולם כמובן מאליו."
לא ראיתי את אור כבר למעלה משנה והפצע אינו מגליד, אני לא מחפש רחמים וגם לא מנסה לרגש אתכם.
עצוב לי דבר אחד שעד היום היא באמת לא מבינה מה היו השיקולים שלי לעזוב אותה ולטוס לחו"ל.
חג שמח, שנה טובה ומלאת בשורות טובות לכולכם.
היו הייתה לי אהבה כזו שרואים רק בסרטים הוליוודים, אהבה שמייחלים לה יום וליל.
חיזרתי אחריה קרוב לשנה וחצי לא הפסקתי לחלום אותה לדמיין אותה.. חחחח אני נזכר איך אני יושב עם חברים על בירה ומתייעץ איתם לגבי המהלך הבא לכבוש את ליבה.
קוראים לה אור, היא היפה בנשים היא מלאך קטן ששמר עליי אך כשל.
אור ידעה אך לא הבינה את החומרה של אותה בעיה שהייתה לי בעיית הימורים נוראית. הייתי חייל בצה"ל ומצאתי את עצמי בחובות של 200,000 ש"ח תוך שנה. שוק אפור, בנקים, חברים ומשפחה.
אך מעולם לא החסרתי ממנה דבר כשרצתה לצאת הייתי מגרד כסף מהיכן שאפשר ויוצאים לנו יחד.
בשל החוב המצטבר והלחץ מבעלי החוב נאלצתי לעזוב את הארץ לטוס לחו"ל לעבוד בתקווה להרוויח כמה שיותר בזמן קצר על מנת לצמצם קצת מהנזק ולקבל קצת אוויר.
מדינה זרה, שפה זרה, קיבינימט! מה אני עושה כאן לכל הרוחות מאיפה מתחילים לא היה מושג אבל התגלגלתי לי משם לכאן חודש וחצי ראשונים לא הכנסתי דולר לכיס. אבל לא התייאשתי הייתה לי מטרה לחסוך ולחזור אל זרעותיה במהרה.
בזמן שאני קורע את עצמי ולא עומד בפערי שעות מהארץ וקצת מתקשה לשמור על קשר רציף ובריא איתה היא חושבת לה שנסעתי לי למין חופשה כזו אחרי צבא.
עברו 4 חודשים סך הכל חסכתי סכום של 10,000 דולר החלטתי להתגנב חזרה ארצה זה היה בתאריך 11.05 למחרת חגגתי איתה את יום הולדתי.
אני באמת לא זוכר רגע יותר מתוק מזה בחיים שלי דמיינו לכם לרגע משהו שחיכיתם לו כל כך הרבה דמיינתם אותו במשך זמן רב ופתאום הוא מתממש...
הרגשתי שאני מתאהב בה מחדש (לא שחדלתי מעולם כן..)
שבוע עובר לו ובעלי החוב מגלים שחזרתי לארץ אני משלם מה שיש לי מנסה קצת דיפלומות ולהרוויח זמן להיות עוד קצת איתה עוד קצת בחיקה זה כל מה שאני רוצה זה כל מה שאני צריך!
מנסה לשכנע אותה לבוא איתי להצטרף אליי מבטיח לה עתיד מתחייב לה שלא יחסר לה דבר !!
אך היא בשלה רוצה להישאר ואני נאלץ בלב כבד לטוס שוב...
אני נוחת שוב בארצות הברית, מרגיש כמו זומבי אין לי כח לכלום אין חשק לכלום. אבל יודע שיש מטרה מתאפס על עצמי לאחר כמה ימים ומתחיל במסע החסכון שלי. המטרה היא 160,000 ש"ח נוספים..
עוברים שבועות אנו בקושי מתקשרים אחד לשני לא מצליחים לשמור על קשר בריא אני כל הזמן עסוק בעבודה עובד כ 14 שעות ביום.
כל יום יוצא לעבודה עם אש בעיניים אני מסיים עם החוב המחורבן הזה ומחזיר אותה אליי לא אכפת לי כלום!!! אני אוהב אותה היא הדבר היחידי שמעניין וחשוב.
הבוס מודע למטרה שלי ומחליט לסייע לי בקידום וכמה הטבות אני מתחיל להתקדם עברה חצי שנה אני חוסך כבר 75,000 ש"ח פלוס מינוס אני מאושר אני מתחיל לראות שוב תקווה באופק, החיוך חוזר ואני מוצא פנאי מתקשר אליה קצת יותר האוויר חוזר לריאות כמו שאומרים.
עובר לו חודש אני בעגלה יום פגז אני לא אשכח את זה מכרתי כמו שד הטלפון מצלצל "זהו יום המזל שלי! גם מוכר גם שיחה ממנה איזה אושר !!"
(אני לא אשכח מילה במילה)
אור : "היי, מה המצב?"
אני : בסדר יפה שלי, מה איתך ?
אור : "טוב, רציתי לבקש שלא תתקשר לכאן יותר..."
אני : "מה? קרה משהו?"
אור : "לא יש לי חבר חדש"
אני : "מה רגע... (חנוק, תחושת מחנק שאני לא מאחל לשונאיי) מי זה איך קוראים לו?
אור : "קובי, פשוט אל תתקשר יותר."
אני : "טוב, את מאושרת? הוא דואג לך?"
אור : "כן"
אני : "טוב, ביי."
אור : "ביי."
עכשיו נסו לדמיין פעם את הרגע הכי עצוב בחיים שלכם שהכל מתפוצץ לכם בפנים, נגמר!
באותו הרגע סגרתי את העגלה נכנסתי לרכב שלי והתחלתי לבכות ולנסות להבין מה עושים, שניה אני לא רוצה לנתק איתך קשר אבל היא בקשה אני אובד עצות ברמה הכי נוראית שניתן לדמיין.
עברה לה שנה חסכתי את את הסכום הנידרש שילמתי פחות ממה שהייתי צריך הפעלתי קצת קשרים המזל האיר לי פנים ונותרו לי כמה "שקלים" בצד.
היום כבר אחרי שנה לא לצידה עם כל העצב שניגרם אני עדיין מאוהב בה.. אני עדיין רוצה רק אותה.
והיו לי שני קשרים מאז פשוט זה לא עזר.
היא עדיין עם קובי לפי התמונות נראים מאוהבים אני מזהה את החיוך שלה והוא כנה.
אני מקווה שטוב לה, מגיע לה.. היא בנאדם מדהים שהעצים וחישל אותי.
אין לי אפילו טיפת מושג למה אני כתבתי את כל זה ועוד בפורום שאני לא חבר פעיל בו אבל שיהיה אולי זה מה שאני צריך לפרוק עוד קצת.
המושר ההשכל שלי לחיים הוא "תאחזו במי שאתם אוהבים ובבקשה אל תיקחו אותו לעולם כמובן מאליו."
לא ראיתי את אור כבר למעלה משנה והפצע אינו מגליד, אני לא מחפש רחמים וגם לא מנסה לרגש אתכם.
עצוב לי דבר אחד שעד היום היא באמת לא מבינה מה היו השיקולים שלי לעזוב אותה ולטוס לחו"ל.
חג שמח, שנה טובה ומלאת בשורות טובות לכולכם.
