היא: לילה טוב אמא...

חינוך...

ממש לא פשוט, בעיקר שאני לא זה שצריך לשבור ת'ראש! כל אחד לשיטותיו. בעקרון, נראה לי שיש דברים שהם MUST. לחנך ילדים לעמוד בשעות זה בדיוק כמו לחנך אותם לעמוד במילה! או כמו שהם יודעים שאם אני מבטיח אני מקיים (תמיד תמיד תמיד ולכן גם חושב 10 פעם לפני שמבטיח). וכן, ברגע שהם לא ילמדו את זה פה זה ילך איתם לבית הספר, לצבא ואח"כ גם להמשך החיים. ואולי אני טועה בכלל? תמיד אמרו לי שהחנוך שלי "רוסי" מידי! אבל,,, נראה לי שזה פשוט עושה ת'חיים פשוטים יותר.
 
פרופורציות?

כלל בבית: לא אוכלים ושותים ליד המחשב. הזמן והמיקום: לפני שבועיים בדיוק. המהלך: שתיית מים ליד המחשב של אמא התוצאה: הלך המחשב של אמא, מת, קאפוט, בר מינן. הנזק: 4500 ש"ח מחשב חדש. לקיחת אחריות: ברור שלא העונש: לא קיבלה, אני נגד עונשים באופן כללי ההתנהלות שלה מאז: ללא שינוי ישבנו יחד, ניסחנו כללים שיהיו מקובלים על שתינו, כולל מה קורה אם היא עומדת בהם ומה קורה אם לא. לא מוכנה שילדה בת 12 תנהל לי את החיים, מצפה לעזרה מינימלית ביותר והתחשבות - בדיוק כמו שאני מתחשבת בה. רואה חברות שלה - יוצא יותר מפעם אחת שאני ממש מרחמת עליהן. ועדיין? היא בודקת אותי בלי סוף. מעבר לזה וללא התנצלות - 23:00 בלילה להכנס למיטה לילדה בת 12 נראה לי לארג'י מעל ומעבר, לא כולל חופשים וימי חמישי שבהם היא יכולה ללכת לישון מתי שהיא רוצה.
 

Rtitan

New member
אז היא נגעה לך במפסקים...

סגרה מעגל והפעילה אותך... את עשית טוב שהבהרת לה ששמת לב לחריגה שלה ושזה לא מוחלק מבחינתך - ומה היא כבר יכולה לעשות? לנסות (ולהצליח) לגרום לך להרגיש רע(ולא להקשיב לשום הסבר הגיוני) על זה שבכלל נגררת להגיב לה על מה שלא מקובל עלייך. ״נשק״ מוכר וידוע למי שנתפס בקלקלתו... ילדים מעולים בזה לחלוטין - הם יודעים היטב אלו ״כפתורים״ מפעילים את בלוטות רגשות המצפון שלנו על ההורות שלהם.
 
גבולות, גבולות

ושוב גבולות. לא להתבייש לסמן אותם. לא על כל דבר- על 3 פריטים נבחרים ותו לא. אחרת המלחמה אינסופית והמשטר בלתי אפשרי עבור המתבגר הצעיר ויש סיכוי להשיג את ההיפך. 3 דברים שאין מצב שאת מוותרת עליהם והם הכי חשובים לך. וכל השאר- להעלים עין.... אבל וזה אבל גדול. את יכולה לסמן גבולות והם יהיו ברורים ובלתי עבירים לצד השני אך ורק אם את שלמה איתם ונחושה בדעתך. להבדיל- כשאני נכנסת לכיתת מתבגרים (תחשבי- לך יש אחת כזו בבית - לי יש כמעט 70 בשתי כיתות חינוך!!!!), אני מדמיינת שאני לובשת "חליפה". (בפועל אני עם חולצות מיקימאוס....חחחחח). ה"חליפה" הזאת לא חדירה, היא צמודה לי לעור ומסמנת את התפקיד שלי בתור מציבת הגבולות. מה שאני מחליטה עליו- יתבצע וגם אם אזכה ליחס נוראי מצד התלמידים עד שיושגו הגבולות....זה לעולם לא יחדור את ה"חליפה" ולא יגע לי בלב, כי אני זוכרת שזה לא אישי- הם מתמרדים נגד התפקיד שלי, וזה מה שהם צריכים לעשות בגיל הזה. הם נורמליים. כך בדיוק גם ביתך! בהצלחה!
 
יודעת עד כמה זה חשוב ומיישמת

קיבלה ממני הודעה חד משמעית שהיום אין ויתורים, גם לא על דקה. אבל בניגוד לעבודה - בבית ה"חליפה" קצת יותר חדירה למרות שאני לא מתרגשת מההתנהגות שלה.
 

ye44

New member
פשששש גם לאקס

היית עומדת עם סטופר ?שאת מרושעת ,מה קרה מה זה צבא ?
 

NoaModiin

New member
לשים גבולות זה הדבר הכי חשוב

וגם הכי קשה. לא לאבד עשתונות, לדעת להגיב נכון, ולהתמיד. לתת עצות אני יודעת, ליישם זה כבר סיפור אחר...
 
למעלה