היא לא תבוא

[שירה כמים]

היא לא תבוא

היא לא תבוא
היא אמרה שהיא לא תבוא
בעיניים שלה היא אמרה
אפילו שבפה אחרת
וכל הלילה להתהפך
על משכבך להתהפך
בשל אישה שלא
שואלת את יופייך, כן,
יש בך יופי, והיא מבקשת
לכנס אותך אל עבר
הגשר שבין הבאר
למצוקה בין הקבר
לבין הפריחה, או ש
לא, יתכן שהיא
סתם מטומטמת.

 

[שירה כמים]

אייך נבהלתי כמו פרייח

אייך נבהלתי
אייך אייך
כמו פרייח נבהלתי
פרייח פרייח

 

[קרנף לבן 1]

נפלא ממש מרגש

 

[שחרזדה האחת]

יש בה יופי האם יש מי שרואה? נהדר

 

[שירה כמים]

שחרזדה יקרה, קרנף לבן, תודה רבה

האם באמת יש קרנפים לבנים......
חשבתי שיש רק אפורים

 

[שירה כמים]

נתקעתי על הספה

נתקעתי על הספה
מנסה לתת שם לאומללות שלי
גשר אל
מתוך הרחמים העצמיים
מתוך שאין מילים אלא השחוקות ביותר
מתוך שאומללים כמוני מקיפים אותי
מתוך שהיה יכול להיות אחרת
ולא ידעתי איך
ואולי עדיין יכול שאפשר
אבל איך
איך
הצליל הזה נשאר
באוזני
איך
איך לצאת מעבדות
מנוגש הבדידות האכזר
המר
החזיר המוזר
שכל טלפיו מטונפות
וארשת פניו תמימה כשל תינוק
ורק רעות מצמידים אליו בני האדם
רמשי הנפל האלה.
בתחנת רכבת הומת אדם
חיזרתי אחרי שני כלבים קשורים
מצאתי מעט נוחם בעיניהם החומות החמות
בלשונם המשתרבבת
ובחום שמפיק פיהם
בלילה הקר הזה
באשדוד או עפולה או היכן שלא הייתה תחנת הבייים הזאת
וצריך היה להחליף רכבת לתל אביב
ואף אחד לא חיכה לי
לא על הרציף
לא בביתי
לא במיטתי
והגרוע מכול היה שכבר כמעט שלא רציתי בכך
ואיבר המין שלי לא היה חם ומשתוקק
הוא היה אדיש וקריר כמעט כמו האוויר בחוץ
בליל פברואר הקר.
אולי באמת הפכתי לא-מינית לעת זקנתי
ואולי סתם כבר אין לי חפץ בי

 

[שירה כמים]

לא לדעת

אני לא רוצה
אני לא יודעת
כמה פעמים עוד אומר לך
אני מסבה את ראשי אחור
לשמוע שער נטרק
לראות רומא בוערת
לא לדעת

 

[שירה כמים]

ובין איטקה לשמיטקה

ובין איטקה לשמיטקה נשמט שוט
מהדרך על גב הסוס והמשיך
לרכוב והיה מדבר והולך
מהלך ופוסע ומדבר
מילות איום קטנטנות
וסרקסטיות והגשם היה מטפטף בנינוחות
וכל החיות באו לשמוע מה יש לשוט לומר
רגע לפני שיזרוק אותנו
אל הכביש האכזר
שיפרק אותנו וימעך
עם כל המכוניות ולא יהיה
לנו אח שיבקע במצילתיים מתוך אקורדיון עבר
וישיר שירים, לא, גם האח הזה נמעך
והעיוי כל כך גדול שאת מייחלת כבר לסוף
בלי להיות יודעת

 

[שירה כמים]

פרפר

הסתבך הסתבכתי
ולצאת לא יצאתי
עד שלנוח נחתי
על כנף של פרפר
משיר ישן של זלדה
לרגע קצר

 

[שירה כמים]

והווי זהירה בתי

והווי זהירה בתי
מפני כל משה
שירצה או תרצה
להוציא אותך ממצרים.
בית עבדים
בית עבדים
שב והופך הבית הזה הריק
המשוחרר

 

[שירה כמים]

לצאת מירושליים

ירושליים מלאה ערבים
והקוסם מעלים את המוניות לתל אביב
יךו את מטנית הצעצןע
אימא לא נמצאת
וספוג דם אני מובל
יחד עם רעיי המכובדים
כנראה לכיוון ססית החולים
עם כף רגלו מישהו עוזר לי מכניס לפי
ואני בןלע
הסירנות לא מצווחות
ואבא הפביק לקרוא לי חמודה
והפסיק לחבק בעל כורחי.
אני רוצה לברוח מירושלים
אבל בת דמותי מסרבת
האווירה מתלהטת
עיר האבות משסה שני כלבים טהובים ושחורים זה בזה
והגשם מסרב לרדת

 

[שירה כמים]

בכל דור ודור

;;;;;;;;;
את שמה אני לא מזכירה בשיריי
מגנה עליה כשם שפעם הגנתי על הוריי
וחבל שלא התמדתי בכך
[אולי]
;;;;;;;;;;;;;;;;
בכל דור ודור
קמים משה חדשים
לגאלני מפני פרעה הוותיקים
שפעם היו מושים

 

[שירה כמים]

מישהו כבר יגיד לך

וכעת
אחרי שחשבת וחשקת ותיכננת ואת זוכרת
איך אביך במפוחית
וזה הפליא ומפליא אותך שהאיש הזה מצייר ומנגן
ופעם הפליא לרקוד ולפייט בעיניו אל עיני הנשים
שאחת מהן קנתה לך בובה כושית
מישהו כבר יגיד לך מה לחשוב
או מה לעשות עם
רגשותייך
אל תדאגי

 

[שירה כמים]

מה לא אמרה לי האחות

מה לא אמרה לי האחות
מה לא אמרה
כאשר סובבה את גווה והלכה
לאלף שנה

 

[שירה כמים]

עכשיו גם דניאל עזב

עכשיו גם דניאל עזב
והבית שקט
מבכי וצעקות
וברקע התמונה
ממרחק
ניכרת תנועה

התמונה שהיא חיי
וציירים חובבים
מציירים עליה
עכשיו
עוד שכבה

גם אני ציירת
לא מנוסה
גם ידי אוחזת במכחול
ומניעה

 

[שירה כמים]

ואימא

ואימא ואימא ואימא אמרה
והיא נופפה בציפורניים הארוכות
אני מרגישה אותן עד היום
בגרוני

 

[שירה כמים]

דניאל עזב 2

ועכשיו גם דניאל עזב
והבית העצוב נמלא אור

 

[שירה כמים]

ואת תגידי

ואת תגידי
שזוהרת
שבוערת היית
שנוהרת
אחרי האור הלבן
אורית תוסיף משהו מצויין
ופניה יעטו את אותה ארשת
כואבת עטויית עונג
השמיים ישכבו לנוח
ממעל אלוהים עם הזקן יתמתח ברפיון
וימלמל מילה או שתיים אל
יהודה או יעקב ועוד
השמיים ישכבו לנוח
ועוד אלוהים יתפהקו
ועוד את תאמרי
ועוד הם יאמרו
ואורית
ורק הגשם לא יבוא
ותשתי משקאות מעובדים בלית ברירה
ותביטי במראה
ותתחלחלי ולא תזהי
ותגחכי
על כל החיים האלה
יהיה לאורית מה לומר
והיא תנצח על דבריה
בתיאורייה פיזיקלית
שלא תביני מן הסתם
אבל תהנהני. נו, מה אכפת לך להנהן,
גברתי הזוהרת,
גברתי הזוערת,
גברתי הבוערת,
רק הפעם להנהן,
לפני שאת הופכת רמץ כוכבים.

 

[שירה כמים]

איפה שיש תשוקה

איפה שיש תשוקה
חוזר שוב החשיש
ופניו מתוקות
ממתק
ריחו שליו ומבטיח שיאבטח את שלומי ולא יסור מעלי עד לכתי לדרכי
בדרך לא דרך באש נתיבות
נשרפת , לא אל עצמי,
אל עצמי בוא לא אבוא עוד עד עולם

 

[שירה כמים]

אגוזים

הבאת הרבה אגוזים
אמרת שתביאי קצת
וקוקוס מיובש
אמרת שתביאי
והבאת
איך להסביר
שמשהו פה מתממשמתרחש.
ואפשר להביא לי אגוזים.
כבר יש לי שיניים.
רגע לפני שיתחילו לנשור הבאת לי
אגוזים.