היא לא יודעת לשחק לבד

[hoboken]

היא לא יודעת לשחק לבד

הקטנה שלנו בת 17 חודש (היום) ואף פעם לא היתה בגן. תוסיפו את זה שהיא בלי מטפלת (סיפור ארוך בפני עצמו), בארה"ב. היא מאוד חברותית, מאוד אוהבת תינוקות וילדים. אם אנחנו בפארק אז היא הולכת לשחק עם ילדים אחרים, רודפת אחרי ציפורים, משחקת עם עצמה ועוד. הבעיה היא שהיא לא "יודעת" לשעשע את עצמה לבד כשאנחנו בבית. יש לה המון צעצועים, תשומת לב מאיתנו - שום דבר לא חסר (אני מקווה שאני לא יורה לעצמי ברגל....). אם אנחנו רוצים שהיא תשחק לבד, היא מסוגלת ל 5 דקות ואז ישר אבא אמא.אם אנחנו "נעלמים" הווה אומר זזים לחדר אחר בצורה הכי טבעית, היא ישר מחפשת אותנו. זה לא תמיד ככה אבל לרוב זה כן. אולי זה יפתר כשהיא תלך לגן (אנחנו ברשימת המתנה) ותראה ילדים אחרים לזמן יותר ארוך מחצי שעה בפארק. מחשבות ועצות ???? תודה

 

[ליליה והגמדים]

אני תמיד מאפשרת

לשחק לבד לידי, בכל מקום שאני נמצאת, כולל בשרותים ובמקלחת.

 

[לאה_מ]

היא זקוקה לנוכחות שלכם

או להשתתפות פעילה שלכם במשחק? אם המדובר רק בנוכחות, אני חושבת שזה מאד פשוט. אם מדובר בהשתתפות שלכם במשחק שלה - אני חושבת גם במקרה הזה שזה מאד שכיח, במיוחד אצל ילדה כל כך צעירה. זה ישתפר במידה מסויימת עם הגיל, אם כי יש ילדים שמאופיים יודעים יותר להעסיק את עצמם, ואחרים שזקוקים יותר לחברת אחרים. האופי הזה נמשך גם לגילאים מאוחרים יותר (אם כי, על פי רוב, בדרגה פחותה מאשר בגילאים הצעירים מאד). אני חושבת שתגלי שאת יכולה לעשות הרבה מאד דברים בזמן שהיא משחקת לידך או אפילו משחקת איתך במשחק דמיון כלשהו או כיוצ"ב.

 

[hoboken]

כנראה שלא הובנתי,

הבעיה היא לא שהיא משחקת לידי. הבעיה היא שקשה לה מאוד להעסיק את עצמה לבד. היא יכולה להיות 5 דקות עם עצמה וכמו שכתבתי ישר לבוא ולחפש אותנו. אני לא רוצה ליצור מצב בו אני יושבת וקוראת ספר והיא באה אלי ואני לא מתייחסת. אם אני מתייחסת, אז היא לא חוזרת לשחק עם עצמה.ואם אני לא מתייחסת אז היא נשכבת עלי, נוגעת וכו. מה עושים ?

 

[אמא של תותח]

המצב אצלנו זהה

ונראה שצריך פשוט לחכות בסבלנות. סה"כ הילדודים עדיין קטנים ורוצים את המגע ותשומת הלב שלנו. נסי לראות זאת מנקודת מבט שונה-זקוקים לך, רוצים אותך, אז תהיי זמינה בשבילה. כאשר אני ראיתי זאת בצורה שלילית ("אין לי זמן לעצמי" "אפילו לקרוא אי אפשר")לא פתרתי את הנושא, אלא רק יצרתי תחושה לא טובה. לכן, שוב, זה עובר ככל שהגיל עולה. (כדאי מאוד!). בינתיים שווה להנות מזה, כי בסוף זה עובר להם... ואז היוצרות מתהפכים....

 

[גלילה2]

גם אצלנו אותו דבר

ומסכימה עם אמא של תותח לגבי החשיבות של ראיה חיובית. זה עובר להם כל כך מהר, ועוד מעט היא תגיד לך אמא לכי, תנצלי כל רגע שהיא באה ומתחבקת. מלבד זאת, אם היא רק רוצה מגע וקשר, אפשר לשלב - לקרוא עיתון או ספר על הרצפה כשהיא משחקת ליד למשל, ומדי פעם להתעניין במה שהיא עושה. אני כבר לא זוכרת איך קוראים עיתון אחרת...

 

[גלילה2]

ולגבי הגן

שלי בגן מגיל צעיר יחסית (שנה וחודשיים) ואם כבר, הגן רק גרם לה לחפש יותר קרבה אלי. הם אולי לומדים בגן לשחק לבד או עם ילדים אחרים, אבל עדיין רוצים את קרבת ההורים.

 

[לאה_מ]

היא רק בת 17 חודשים.

הילדים שלי מאד יודעים להעסיק את עצמם, ובכל זאת אני לא זוכרת שבגיל הזה הם שיחקו יותר מדי זמן בלעדי.

 

[אפרתש]

שתי שאלות

כתבת "היא באה לחפש אותנו". זה כי אתם בחדר אחר? אם אתם באותו חדר, היא לא צריכה לחפש אתכם. ואכן - בגיל הזה זה מאד מוקדם לצפות שהיא תהיה לבד בחדר. ואם היא נשכבת עליך, זה מפריע? אפשר שאת תקראי והיא תשב עליך ותשחק בקוביות, למשל? יש לה משחקים בהישג יד? יש איזשהו משחק שהיא מסוגלת לשחק לאורך זמן? יכול להיות שיהא משועממת ממבחר המשחקים שיש בבית? הבת שלי אוהבת להיות צמודה אלינו. אבל רק נופלות הידיים שלה על עגלת בובות - היא יוצאת למסעות עם הבובה ושוכחת את קיומנו. תנסי אולי למצוא איזה משחק שמאד ישבה את ליבה של בתך.

 

[hoboken]

תודה רבה ותשובות

אני חושבת שהעניין הוא שאני צריכה לשנות גישה. אני צריכה להסתכל על זה באופן חיובי ולא בגלל שמפריע לי שהיא נשכבת עלי אלא כי הייתי שמחה אם היא היתה יודעת להעסיק את עצמה יותר. אני חושבת שזה נכון שחלק מהבעיה היא שכל הצעצועים שלה (אחרי מיפוי מסיבי) הם כאלה שדורשים אותנו. אם זה כאלה שקשה לה מדי או כאלה מגיל צעיר יותר. אנחנו גרים בארה"ב ולמרות שאולי זה נשמע שהמבחר פה עצום הוא בעצם אותו הדבר בכל החנויות. אנחנו מחפשים בנרות צעצוע שיעסיק, שיאתגר - נמצא בסופו של דבר. זה לא פתרון אבל זו התחלה. תודה.

 

[ליליה והגמדים]

את יודעת מה הצעצוע הכי אהוב אצלינו?

מגירת כלי האוכל מהפלסטיק של הילדים, שמתרוקנת ומתמלאת מחדש שמונה פעמים ביום. לי אישית קשה עם צעצועים שילדים זקוקים לי כדי לשחק בהם. לא קונה כאלה. מה שאני לא יכולה לשחק איתם (לא "עבורם") - לא "עובר". לגבי המבחר - המבחר כאן דומה. חפשי חנויות של צעצועי עץ עם מגוון קוביות, שטובות לטווח גילאים רחב (חנויות "טבעיות" כאלה). ותאטרון בובות, למשל. ומה עם בגדים וצעיפים ישנים שלך לתחפושות? אחלה משחק. אם יהיו לי עוד רעיונות, אחזור לשרשור.