היאוש הזה...

[ריקי בש]

היאוש הזה...

היאוש הזה...
בנות, הצילו!!! אני עדיין בהזרקות של הדיפרילין ואתמול כבר נעשה לי בלגן. כל כך כאב לי- עוד מתחילת הדקירה, כמעט שהוצאתי את המחט וויתרתי על העניין, ואז הייתי צריכה להכניס את המחט פנימה ולהזריק את החומר. הרגשתי דכאונית ממש לאחר מכן ונמאס לי! פשוט נמאס לי! אני עוד יודעת שרוב הסיכויים שביום ראשון יגידו לי שזה לא עבד ושעליי לחזור בעוד חודש לטיפול חדש. אז בעצם בשביל מה אני ממשיכה את הסבל הז? (הרופא טוען שיש לתת עוד צ'אנס..). מה אגיד לכן? אני לא יודעת איך אעבור את הימים הבאים בשלום, ממש לא. אפילו אמבטיית שמנים אח"כ לא עזרה לי הרבה. אגב- קניתי סופרפקט בשבוע שעבר ולא השתמשתי בו בכלל (כי באותו היום אמרו לי בבוקר לקנות עוד ובצהריים הודיעו לי שזה לא עובד עליי בכלל). אני אבדוק אם אפשר להחזיר אותו לבית המרקחת. אם לא- אשמח לתרום אותו למישהי שצריכה. מקווה

 

[אורנגדה1]

../images/Emo24.gif ענק וגלגל הצלה

היאוש הזה...
בנות, הצילו!!! אני עדיין בהזרקות של הדיפרילין ואתמול כבר נעשה לי בלגן. כל כך כאב לי- עוד מתחילת הדקירה, כמעט שהוצאתי את המחט וויתרתי על העניין, ואז הייתי צריכה להכניס את המחט פנימה ולהזריק את החומר. הרגשתי דכאונית ממש לאחר מכן ונמאס לי! פשוט נמאס לי! אני עוד יודעת שרוב הסיכויים שביום ראשון יגידו לי שזה לא עבד ושעליי לחזור בעוד חודש לטיפול חדש. אז בעצם בשביל מה אני ממשיכה את הסבל הז? (הרופא טוען שיש לתת עוד צ'אנס..). מה אגיד לכן? אני לא יודעת איך אעבור את הימים הבאים בשלום, ממש לא. אפילו אמבטיית שמנים אח"כ לא עזרה לי הרבה. אגב- קניתי סופרפקט בשבוע שעבר ולא השתמשתי בו בכלל (כי באותו היום אמרו לי בבוקר לקנות עוד ובצהריים הודיעו לי שזה לא עובד עליי בכלל). אני אבדוק אם אפשר להחזיר אותו לבית המרקחת. אם לא- אשמח לתרום אותו למישהי שצריכה. מקווה

ענק וגלגל הצלה
מקווה מאוד שביום ראשון יגידו שזה עבד מקווה מאוד שתצאי מהדכאון, ומהר מקווה מאוד שיפסיק לכאוב מקווה מאוד שזה יצליח!! אין כמו עוד אמבטיית שמנים להפגת מתחים. לכי על זה

 

[ריקי בש]

אפרופו גלגל הצלה

ענק וגלגל הצלה
מקווה מאוד שביום ראשון יגידו שזה עבד מקווה מאוד שתצאי מהדכאון, ומהר מקווה מאוד שיפסיק לכאוב מקווה מאוד שזה יצליח!! אין כמו עוד אמבטיית שמנים להפגת מתחים. לכי על זה

אפרופו גלגל הצלה
אני מרגישה פשוט שבכל יום זה נעשה קשה יותר וגם לא קל לי להזריק לעצמי גם ככה. אמבטיית שמנים- את יודעת כמה זמן לא עשיתי את זה? בשקט, חצי שעה פנויה, כשהילד ישן והכל רגוע... חודשים- עד אתמול. אנסה לעשות שיקרה שוב בקרוב. תודה על העידוד וכמובן מצטרפת לתקווה ומתאמצת להיות אופטימית קצת. לפחות בעבודה אני מתאמצת להתנהג כרגיל ולא להעסיק את מחשבותיי בנושא הזה.

 

[אורנגדה1]

לפני שהאופטימיות שלי תגווע...

אפרופו גלגל הצלה
אני מרגישה פשוט שבכל יום זה נעשה קשה יותר וגם לא קל לי להזריק לעצמי גם ככה. אמבטיית שמנים- את יודעת כמה זמן לא עשיתי את זה? בשקט, חצי שעה פנויה, כשהילד ישן והכל רגוע... חודשים- עד אתמול. אנסה לעשות שיקרה שוב בקרוב. תודה על העידוד וכמובן מצטרפת לתקווה ומתאמצת להיות אופטימית קצת. לפחות בעבודה אני מתאמצת להתנהג כרגיל ולא להעסיק את מחשבותיי בנושא הזה.

לפני שהאופטימיות שלי תגווע...
אני הולכת לאמץ את מה שהצעתי לך - ולעשות עוד היום אמבטייה טובה. מגיע לנו, לא?

 

[ריקי בש]

אין ספק שמגיע לנו-בגדול!!

לפני שהאופטימיות שלי תגווע...
אני הולכת לאמץ את מה שהצעתי לך - ולעשות עוד היום אמבטייה טובה. מגיע לנו, לא?

אין ספק שמגיע לנו-בגדול!!

 

[הדוקטור2]

בחיי שאמבט שמנים נשמע

היאוש הזה...
בנות, הצילו!!! אני עדיין בהזרקות של הדיפרילין ואתמול כבר נעשה לי בלגן. כל כך כאב לי- עוד מתחילת הדקירה, כמעט שהוצאתי את המחט וויתרתי על העניין, ואז הייתי צריכה להכניס את המחט פנימה ולהזריק את החומר. הרגשתי דכאונית ממש לאחר מכן ונמאס לי! פשוט נמאס לי! אני עוד יודעת שרוב הסיכויים שביום ראשון יגידו לי שזה לא עבד ושעליי לחזור בעוד חודש לטיפול חדש. אז בעצם בשביל מה אני ממשיכה את הסבל הז? (הרופא טוען שיש לתת עוד צ'אנס..). מה אגיד לכן? אני לא יודעת איך אעבור את הימים הבאים בשלום, ממש לא. אפילו אמבטיית שמנים אח"כ לא עזרה לי הרבה. אגב- קניתי סופרפקט בשבוע שעבר ולא השתמשתי בו בכלל (כי באותו היום אמרו לי בבוקר לקנות עוד ובצהריים הודיעו לי שזה לא עובד עליי בכלל). אני אבדוק אם אפשר להחזיר אותו לבית המרקחת. אם לא- אשמח לתרום אותו למישהי שצריכה. מקווה

בחיי שאמבט שמנים נשמע
מעולה, נראה לי שגם אני פורשת הערב לחצי שעה של שקט. ולריקי מה שלא יהיה שרק יהיה טוב ומהר הלוואי אני יודעת שזה קשה אבל תחזיקי מעמד ותשמרי את הכוחות להריון...

 

[ריקי בש]

צודקת..

בחיי שאמבט שמנים נשמע
מעולה, נראה לי שגם אני פורשת הערב לחצי שעה של שקט. ולריקי מה שלא יהיה שרק יהיה טוב ומהר הלוואי אני יודעת שזה קשה אבל תחזיקי מעמד ותשמרי את הכוחות להריון...

צודקת..
אני שמחה שנתתי קצת מוטיבציה לכן הבנות לפינוק עצמי קצת מדי פעם. אני מנסה מאוד לעבוד על עצמי ולהיות רגועה יותר אבל בואי נאמר שבימים הראשונים של ההזרקות הלך לי יותר טוב ולא באמת כאב לי, עכשיו אני לא יודעת מה קרה (אחרי 10 זריקות ואולי זו הבעיה- סמיכות הדקירות?). מקווה שהיום ובסופ"ש יהיה יותר מוצלח וקל מאתמול. אמן!!!

 

[orname]

תנחשו מה אני עומדת לעשות עכשיו...

צודקת..
אני שמחה שנתתי קצת מוטיבציה לכן הבנות לפינוק עצמי קצת מדי פעם. אני מנסה מאוד לעבוד על עצמי ולהיות רגועה יותר אבל בואי נאמר שבימים הראשונים של ההזרקות הלך לי יותר טוב ולא באמת כאב לי, עכשיו אני לא יודעת מה קרה (אחרי 10 זריקות ואולי זו הבעיה- סמיכות הדקירות?). מקווה שהיום ובסופ"ש יהיה יותר מוצלח וקל מאתמול. אמן!!!

תנחשו מה אני עומדת לעשות עכשיו...
הילדה חזרה מהצהרון, התקלחה ויושבת לראות איזה סט ארוך של דיסני... בעלי בחו"ל - חוזר הישר משדה התעופה להחזרה בשבת בבוקר (כמה חששתי שהוא לא יהיה) והשבוע האחרון היה מטורף בין הלקחת אותה לביה"ס (התפקיד שלו בדר"כ. מתחילה לעבוד ממש מוקדם), להגיע לבדיקות באסותא (הגשם והפקקים היו הדובדבן שבקצפת), משם לעבודה, לארגן מישהו שיקח אותה אחה"צ (צריך להשלים שעות כדי שתהיה משכורת...), להגיע להזרקה של הכוריגון (איזה לחץ אצל האחיות כולם מתחסנים נגד שפעת). הגוף כואב מעייפות. אבל עכשיו זה הזמן שלי. מנסה לא לחשוב על מה יקרה בשבת. ברור שהביציות (שהוקפאו בשלב ההריה) מתפתחות יפה. ברור שהפעם הקודמת הייתה מיקרית... המים באמבט כבר זורמים ומתמלאים (ירד גשם! הכנרת תשרוד) חולמת על זה מאז שקראתי את השרשור במשרד איזה כיף שהנסיכה כבר מעסיקה את עצמה ולי יש כמה דקות של שלווה. כמה בשמחה הייתי מוותרת על זה למען עוד איזה קטנצ'יק צווח...

 

[העין ה 3]

יכול להיות שפגעת בדיוק בעצב

היאוש הזה...
בנות, הצילו!!! אני עדיין בהזרקות של הדיפרילין ואתמול כבר נעשה לי בלגן. כל כך כאב לי- עוד מתחילת הדקירה, כמעט שהוצאתי את המחט וויתרתי על העניין, ואז הייתי צריכה להכניס את המחט פנימה ולהזריק את החומר. הרגשתי דכאונית ממש לאחר מכן ונמאס לי! פשוט נמאס לי! אני עוד יודעת שרוב הסיכויים שביום ראשון יגידו לי שזה לא עבד ושעליי לחזור בעוד חודש לטיפול חדש. אז בעצם בשביל מה אני ממשיכה את הסבל הז? (הרופא טוען שיש לתת עוד צ'אנס..). מה אגיד לכן? אני לא יודעת איך אעבור את הימים הבאים בשלום, ממש לא. אפילו אמבטיית שמנים אח"כ לא עזרה לי הרבה. אגב- קניתי סופרפקט בשבוע שעבר ולא השתמשתי בו בכלל (כי באותו היום אמרו לי בבוקר לקנות עוד ובצהריים הודיעו לי שזה לא עובד עליי בכלל). אני אבדוק אם אפשר להחזיר אותו לבית המרקחת. אם לא- אשמח לתרום אותו למישהי שצריכה. מקווה

יכול להיות שפגעת בדיוק בעצב
במקרים נדירים ביותר, קורה שהמחט נוגעת בעצב. לי זה קרה אולי 3-4 פעמים מתוך כ-350-400 זריקות שקיבלתי במהלך הטיפולים. בפעם הראשונה שזה קרה, אמרתי לבעלי שכואב לי אימים. הוא שאל אם להוציא ואני התלבטתי ואמרתי שלא. אחרי שניתחנו את העניין הבנו שהטוב ביותר היה להוציא, להחליף מחט ולהזריק מחדש. בפעם הבאה שזה קרה, בלי להתבלבל, אמרתי לו: תוציא, תוציא מהר! זה מה שאני ממליצה במקרים כאלה.

 

[ריקי בש]

פגיעה בעצב

יכול להיות שפגעת בדיוק בעצב
במקרים נדירים ביותר, קורה שהמחט נוגעת בעצב. לי זה קרה אולי 3-4 פעמים מתוך כ-350-400 זריקות שקיבלתי במהלך הטיפולים. בפעם הראשונה שזה קרה, אמרתי לבעלי שכואב לי אימים. הוא שאל אם להוציא ואני התלבטתי ואמרתי שלא. אחרי שניתחנו את העניין הבנו שהטוב ביותר היה להוציא, להחליף מחט ולהזריק מחדש. בפעם הבאה שזה קרה, בלי להתבלבל, אמרתי לו: תוציא, תוציא מהר! זה מה שאני ממליצה במקרים כאלה.

פגיעה בעצב
ורדה, אני כנראה לא מספיק מנוסה בזה וזאת פעם ראשונה בשבילי שאני מזריקה לעצמי ושקלתי לשניה בלבד להוציא את המחט אבל לא הוצאתי היות וידעתי שלא אוכל להזריק פעם נוספת אחר כך- זה גם ככה נורא קשה לי כל העניין הזה... עכשיו אני אחרי כ- 12 זריקות,ז"א שבכל צד 6 זריקות והמקום מתחיל להיות צפוף כנראה ואולי האזור בו מזריקים מתקשה קצת? אני לא יודעת מה נכון. אתמול ושלשום למשל החלטתי לעלות קצת בנקודת ההזרקה ועכשיו שמתי לב שיש לי איזה סימן כחול באזור ההזרקה האחרון (אתמול אחרי ההזרקה היתה לי מין פריחה אדומה מסביב לדקירה...). אני כבר לא יודעת מה לעשות. היום ב- 12 בערך אדע אם החודש בוזבז לריק ולא הושג אפילו הדיכוי (שלא לדבר על תחילת קבלת הורמונים וכו") או שעליי להתחיל היום להזריק 2 (!!!!) ביום- דיפרילין וגונל F. בהצלחה לכולנו ובשורות טובות!!!

 

[אפרת12]

../images/Emo24.gif וזריקת אופטימיות

היאוש הזה...
בנות, הצילו!!! אני עדיין בהזרקות של הדיפרילין ואתמול כבר נעשה לי בלגן. כל כך כאב לי- עוד מתחילת הדקירה, כמעט שהוצאתי את המחט וויתרתי על העניין, ואז הייתי צריכה להכניס את המחט פנימה ולהזריק את החומר. הרגשתי דכאונית ממש לאחר מכן ונמאס לי! פשוט נמאס לי! אני עוד יודעת שרוב הסיכויים שביום ראשון יגידו לי שזה לא עבד ושעליי לחזור בעוד חודש לטיפול חדש. אז בעצם בשביל מה אני ממשיכה את הסבל הז? (הרופא טוען שיש לתת עוד צ'אנס..). מה אגיד לכן? אני לא יודעת איך אעבור את הימים הבאים בשלום, ממש לא. אפילו אמבטיית שמנים אח"כ לא עזרה לי הרבה. אגב- קניתי סופרפקט בשבוע שעבר ולא השתמשתי בו בכלל (כי באותו היום אמרו לי בבוקר לקנות עוד ובצהריים הודיעו לי שזה לא עובד עליי בכלל). אני אבדוק אם אפשר להחזיר אותו לבית המרקחת. אם לא- אשמח לתרום אותו למישהי שצריכה. מקווה

וזריקת אופטימיות
אני פשוט מעריצה אותך שאת מסוגלת להזריק לעצמך. אל תשברי אותי, בסדר

...

 

[ריקי בש]

מצטערת

וזריקת אופטימיות
אני פשוט מעריצה אותך שאת מסוגלת להזריק לעצמך. אל תשברי אותי, בסדר

...

מצטערת
ממש לא זו היתה כוונתי- נהפוכו.. פשוט גם לי זה עדיין מאוד קשה- בעיקר עם החרדה שלי מאז ומתמיד ממחטים וכל מה שנראה דומה. מצד אחד גיליתי שמאוד נוח לעשות את זה בבית- מצד שני אולי חוסר נסיון וחוסר שלווה קצת מפריעים בעניין- אין לי מושג. צריך להיות גם די רגוע בזמן ההזרקה ומה לעשות שכל היום שלי נראה כמו מרוץ אחרי הזמן וצריך למצוא זמן לעשות את זה בשקט ובשלווה (ואם אפשר אז להזהר שהבן שלי לא יפריע לי באמצע.. הסקרנות שלהם...משהו!). כנראה שעם הזמן זה אולי נעשה פחות נורא אבל עדיין אני מאוד משתדלת שלא להתייאש היות והאופציה של לנסוע בכל יום לקופ"ח בשביל זריקה ממש לא קלה. אז שתצליחי ואל תדאגי- אני פשוט נורא פוחדת מזה- ואחיות שלי כל הזמן אומרות לי "כל הכבוד שיש לך כוח לעבור את כל זה..". טוב, אז כאילו שאני איזה רמבו או משהו- פשוט רוצה עוד ילד אם אפשר... יום טוב ובשורות טובות,, ואנא- אל תישברי!