לא עומדת בפני עצמה, אבל...
הטרילוגיה העוסקת בנפילת הרפובליקה בהחלט תומכת במשהו בטרילוגית "האימפריה והמורדים". כשצפיתי ב"שובו של הג'דיי" בקולנוע, זה לא היה עבורי יותר מאשר בידור. אחרי צפיה בנקמת הסית, הבנתי שסצינת העימות של לוק, ויידר והקיסר הרבה יותר מורכבת ממה שהיא נראית. פתאום ראיתי את ויידר ניצב בנעליו של דוקו, רגע לפני עריפת הראש - ומבין שטעה אז. דבריו של לוק "אני אביר ג'דיי כמו אבי לפני" - מחזירים אותו לטעויותיו הנוספות, ולבסוף, כשהקיסר מטיח את הברקים בלוק, הוא חוזר לעימות עם מייס ווינדו, לרגע בו בחר בדרך הרעה. כך אני יכול נוכח לדעת שלהטלת הקיסר לפיר יש הסבר טוב יותר מאשר "כך כתוב בתסריט". נקמת הסית הוא סרט בעייתי עבור מי שצפה בסרטים הישנים בזמן שיצאו לקולנוע: הסוף ידוע, גם ההמשך ידוע. ובכל זאת ניתנות התשובות לשאלות חשובות: איך הומר אנאקין לדארת ויידר, מדוע הוא עוטה שריון וכמה קשות פציעותיו, מדוע צ'ובאקה רוחש כבוד לקנובי לעומת הזלזול של שותפו, מה באמת קורה לקנובי כשהוא מוכה בחרבו של ויידר בקרב האחרון ביניהם, ועוד ועוד. שני הסרטים הראשונים הם עבורי לא יותר מאוסף קטעי אנימציה ממוחשבת. יש בהם כמה תשובות לשאלות שעשויות להישאל, אבל לא שאלות חשובות במיוחד. מעולם לא הטרידו אותי השאלות "מיהו אוון לארס" או "מה מסתתר מתחת לשריון של בובה פט". מה שבכל זאת מצא חן בעיני בסרט הראשון הוא הצגת הרקע של R2D2 כרובוט שרות מעולה, שהצטיין בתיקונים תחת אש הרבה לפני שלוק נולד.