"הטרגדיה"

"הטרגדיה"

מי שקרא את ספרו האחרון של עמוס עוז, "סיפור על אהבה וחושך", יזכור לבטח את התמונה המצמררת על הכריכה: "הטרגדיה" של פיקסו. לפני כמה ימים קפצתי לNGA (הגלריה הלאומית) כדי לראות את המקור. ומסתבר שיש סיפור כמעט בלשי מאחורי התמונה - תרתי משמע. הנה המצגת המרתקת, למי מאיתנו שמתענין באומנות או סתם רוצה לקחת אתנחתא מעניני דיומא.
 

ליילה

New member
בהחלט מצגת מרתקת...

מה שלא הצלחתי להבין זה, אם פיקסו לא היה עני מדי כדי לקנות בדים חדשים לציור, למה הוא עשה את זה? למה לצייר ציור על ציור? יש לזה משמעות, או שזה סתם...?
 
תראי, יש את פתרון בית-ספר...

אם תאמיני למלל שצמוד למצגת, אז
For Picasso the initial subject, the shape or form on the canvas, often revealed itself in a different guise as he worked on or returned to a picture, and it served as a new inspiration​
אבל אם תשאלי אותי, הוא סתם היה קמצן
 

D A N A D

New member
וואי..מה שמצחיק זה..

שקיבלתי את הספר הזה מתנה לפני כמה חודשים ועדיין לא נגעתי בו... הוא שוכב באותו מקום מאז שקיבלתי אותו
 
אני כנראה עוד בקטע של החושך

כי הרבה אהבה עוד לא מצאתי שם אבל אני רק בחצי הספר ואולי הוא ישתפר בחצי השני הכתיבה שלו קצת טרחנית חלק מהסיפורים חוזרים על עצמם ומשום מה אני מרגישה כאילו אני בבי"ס והוא מנסה ללמד או לחנך אותי מין טון כזה של מורה בחינוך המיוחד וגם עצם ההיתלות שלו באילנות גבוהים מזכירה את הישראלים שרואים שחקן בהוליווד אז הוא ישב על הברכיים של טשרניחובסקי וביאליק היה חבר של המשפחה והדוד שלו הוא קלוזנר - כמה פעמים אפשר לחזור על זה!!! so what- זו עדיין לא סיבה לכתוב ספר מקווה להמשך מעודד (מעניין) יותר של הספר...
 

forglemmigej

New member
לא מראים ל.....

חצי עבודה !זה ספר מדהים ונפלא וקודר, שמתאר בצורה נוקבת ביותר התמודדות עם מחלת הנפש של האם. ואם התעקבת דווקא על זוטות כמו טשרניחובסקי הרי שלא הבנת כלל את כל הסרקזם של עוז. ואיזה חינוך לתופת וקלאסי הוא קבל מהורים כאלו .ואולי את מקנאה לא גדלת את באוירה כו (סתם סתם..) לדעתי זו אחת היצירות הגדולות שנכתבו בשנים האחונות.
 
לא מסכים עם החלק של ההתמודדות

דווקא כל הנושא של מחלת הנפש של פניה לא מקבל טיפול הולם. בקריאה זהירה, כל הפסקאות שקשורות לאמא של עוז כוללות תמיד הסתייגות ("כנראה ש..." "ייתכן ש"). הוא לא ממש הבין מה קרה. אף אחד לא הבין מה קרה. אולי בתור סיפורת זה עובר, אבל לא בתור סמי-ביוגרפיה. בנושא של החזרה האינסופית מזל מעמק הבכא צודקת. אם יוציאו מהספר חזרות הוא יתכווץ לכדי שליש. ד"א, זה נכון גם לגבי מאיר שלו. כמות הרפטיציות מעיקה ביותר.
 

קשקה

New member
ואם בחזרות ומתיחות מייגעות עסקינן

מי שלא קרא הכלה המשחררת של א.ב יהושוע -לא קרא מימיו ספר א-ר-ו-ך וצפוי ומנופח לגמרי... לגבי עמוס עוז-בזמנו התפרסם פרק אחד מהספר בוואי-נט (טריק של קידום מכירות),קראתי את הפרק ואיכשהו נראה היה לי שעוז קצת התדרדר..אחרי הכל לא ממנו ציפיתי לקרוא תיאורי סקס עסיסיים כדי לגרום לי לקנות את הספר שלו...אז החלטתי לא לקרא ולא לקנות...ועכשיו אחרי כל השרשור הזה-נראה לי שאני אשנה את החלטתי ולו רק כדי לספק את סקרנותי.. קשקה
 
מסכים... ואגב, לא סתם א.ב. קרא

לספר הפלצני, הטרחני והמתיש "הכלה המשחררת"... כולנו יודעים בדיוק מה היא משחררת. מצד שני לא יכולתי לעזוב אותו. לך תבין את הסתירות באופי האנושי.
 
א.ב.ג.ד.ה.ו. מנחם

חוזר על עצמו מאז "מר מאני" שהיה לדעתי הספר הטוב שלו ומשום מה תמיד יש לו איזו סטיה / גילוי עריות הוא בונה את הסיפורים שלו בצורה של ספר מתח ולכן קשה לעזוב אותם
 

קשקה

New member
נכון מאוד! ואיכשהו

תמיד אני מתפתה לקרוא את הספרים שלו...ותמיד עד הסוף.. ואז כמובן ,תמיד, מבטיחה שזה הספר האחרון שלו שאני קוראת.... בכלל,נראה לי שהגיע הזמן לפנות את הבמה לסופרים ישראלים חדשים כמו למשל מרינה גרוסלנר ("לליה")- אח איזה עונג הספר הזה... וגבריאלה אביגדור-רותם שהיא גאון בעיני.. ויש עוד כמה אבל זה כבר בפורום ספרים.... קשקה
 
התאכזבתי קשות מציפורים

יגאל שוורץ בעצמו כתב על הכריכה האחורית "רומן שאינו מתמסר בקלות". או בתרגום חופשי - מעיק. מסכים, יש חלקים צורניים יפים. אבל מה עם התוכן?
 

קשקה

New member
לדעתי

יגאל שוורץ התכוון לזה שמאוד קשה "להכנס" לספר.ובזה אני מסכימה איתו וגם איתך-ההתחלה רחוקה מלהיות סוחפת..אבל אחרי שקוראים את הרבע הראשון של הספר-זה פשוט ממגנט!!! אני לא הנחתי את הספר ואח"כ עוד ימים רבים הסתובבתי בתחושה כאילו אני חיה בתקופה שבה העלילה מתרחשת... את הספר ראשון שלה קראת?"מוצרט לא היה יהודי".אני קיבלתי אותו רק עכשיו -זה הספר הבא שלי... קשקה
 
אכזבה קשה, זה קצת מוגזם

אני גם לא מאד אהבתי את הספר ובמיוחד הסיום שנראה לא במקום קצת אמריקאי, מאולץ ושמאלצי.. ובכל זאת הוא מצליח להכניס אותך לאווירת קדרות וזה מה שנראה לי התכוון המשורר לא כל כך התוכן כמו האווירה. הייתה תקופה שקראתי ברציפות מה שנקרא מיטב ספרות שואה החל ממוכרי הסגריות ועד אוד מוצל הרגשתי ונראיתי באותה תקופה - מוזלמן לא חשבתם שאניח לשרשור ספרות זה לרדת לתהום הנשייה ככה סתם...
 
למעלה