ליאור השבב ניק
New member
הטעם שהיה פעם..
משרשרים כאן הודעות על חזרה לישיבות... ואני חש, שמחה ומאידך גיסא אכזבה.. הייתי בעולם הישיבות.. וכשאני אומר `עולם` אני מתכוון שנדדתי מאחת לרעותה... לא היתה ישיבה שהייתי מרוצה מהצוות/הצוות מרוצה ממני.. כך הפכו הישיבות במשך הזמן בתודעתי, למוקצה מחמת מיאוס.. בגיל 16/15.. נטשתי אותם... עכשיו, לעיתים קרובות אני פוגש בחורי ישיבות.. ואני אומר לעצמי, איך פספסתי??.. הרי הם נהנים מכל רגע בישיבות., משמע שאפשר להינות משני עולמות.. ומצד שני, אני אומר לעצמי.. טוב שכך, שלא נשארתי מרומה עם עצמי, חש בוגר ובונה אישיות.. טוב שעזבתי ופרשתי, טוב שנפרדתי מתחושת אובייקט תחת מצלמת אבטחה...
משרשרים כאן הודעות על חזרה לישיבות... ואני חש, שמחה ומאידך גיסא אכזבה.. הייתי בעולם הישיבות.. וכשאני אומר `עולם` אני מתכוון שנדדתי מאחת לרעותה... לא היתה ישיבה שהייתי מרוצה מהצוות/הצוות מרוצה ממני.. כך הפכו הישיבות במשך הזמן בתודעתי, למוקצה מחמת מיאוס.. בגיל 16/15.. נטשתי אותם... עכשיו, לעיתים קרובות אני פוגש בחורי ישיבות.. ואני אומר לעצמי, איך פספסתי??.. הרי הם נהנים מכל רגע בישיבות., משמע שאפשר להינות משני עולמות.. ומצד שני, אני אומר לעצמי.. טוב שכך, שלא נשארתי מרומה עם עצמי, חש בוגר ובונה אישיות.. טוב שעזבתי ופרשתי, טוב שנפרדתי מתחושת אובייקט תחת מצלמת אבטחה...