הטעם הטעם הטעם../images/Emo32.gif
פעם כשאהיה גדול,יצמחו לי שיערות שיבה.השיער כבר יהיה קצת קשה,מקורזל מן החום והיובש האורבניים.מן הזיהום האכזרי.הלובן יבצבץ ממנו בפסיקים של בגרות חודרת.תפעם בו רוח של למידה מוכרת,של ניסיון.אמירה של ידע.זוית העיניים תשאר מתוחה,עדות לחדות הנדרשת.אסור לפספס אפילו שנייה,הרי אני אהיה חייב להשאר מרוכז לנצח.לשמור על חיוניות נפעמת,על הומור סרקסטי,על כוחנות ומבט חודר.קצת שרמנטיות. וכשאבוא לאכול,אפגוש בטעם שלי.והנה הוא ישוב לו קצת מקופל,מחפש אחר תשומת הלב וההתייחסות לפרטים הקטנים.עדיין,כאילו לא בילינו גם יחד מאז ועד עולם,הוא יכירני ואני אותו.ואביט לו בעיניו השובבות שאולי כבה בהן משהו.ומבטן רגיש ומלא נוזלי כמיהה לטעם שהיו פעם.ומה אוהב?וכיצד אוכל?ומה ירגש?ומה יפעים?האם הטעם ישתנה מולי?האם לא? הצלחת המונחת יפה וצחורה,ועליה מונחות פרוסות נאות של אדמומיות מעורבבת. סיבים שתי וערב של נגיסת שיניים לחוצה הבאה לקשר עם שבבים של חריפות איטלקית שמנונית.טיפות שמן זית מעופפות מעל וגרגרי חרדל משתעשעים בשלולית האירוטית שמול עיניי הרעבות. העניבה לוחצת קצת והגרוגרת עייפה מבליעת הרוק.היתרתי אותה והנחתיה על משען הכסא ליד.הבטתי בטעם,הוא נראה לי קצת עצוב,קצת חסר תאבון.משחק בשלוליות האירוטיות בסכין וצר בהן צורות גיאומטריות מעניינות. קמתי והלכתי.אני אדם שליו,רוצה נחת,אמרתי לעצמי ושיננתי וחזרתי על כך בכל הדרך בחדר המדרגות. אויר קר פסע בשבילי הקרזול הלבנבן והאוטו נראה כמפלט.הוא יציב.ריח של וויסקי נשאר בינות לכסאות.התיישבתי בו והתחממתי.יש למנוע קול באריטון כל כך סקסי.את העניבה שכחתי בבית,אבל למי אכפת.אני חייב לנסוע,לתת לקרירות לפצוע לי חריש במצח.להשתחרר.
פעם כשאהיה גדול,יצמחו לי שיערות שיבה.השיער כבר יהיה קצת קשה,מקורזל מן החום והיובש האורבניים.מן הזיהום האכזרי.הלובן יבצבץ ממנו בפסיקים של בגרות חודרת.תפעם בו רוח של למידה מוכרת,של ניסיון.אמירה של ידע.זוית העיניים תשאר מתוחה,עדות לחדות הנדרשת.אסור לפספס אפילו שנייה,הרי אני אהיה חייב להשאר מרוכז לנצח.לשמור על חיוניות נפעמת,על הומור סרקסטי,על כוחנות ומבט חודר.קצת שרמנטיות. וכשאבוא לאכול,אפגוש בטעם שלי.והנה הוא ישוב לו קצת מקופל,מחפש אחר תשומת הלב וההתייחסות לפרטים הקטנים.עדיין,כאילו לא בילינו גם יחד מאז ועד עולם,הוא יכירני ואני אותו.ואביט לו בעיניו השובבות שאולי כבה בהן משהו.ומבטן רגיש ומלא נוזלי כמיהה לטעם שהיו פעם.ומה אוהב?וכיצד אוכל?ומה ירגש?ומה יפעים?האם הטעם ישתנה מולי?האם לא? הצלחת המונחת יפה וצחורה,ועליה מונחות פרוסות נאות של אדמומיות מעורבבת. סיבים שתי וערב של נגיסת שיניים לחוצה הבאה לקשר עם שבבים של חריפות איטלקית שמנונית.טיפות שמן זית מעופפות מעל וגרגרי חרדל משתעשעים בשלולית האירוטית שמול עיניי הרעבות. העניבה לוחצת קצת והגרוגרת עייפה מבליעת הרוק.היתרתי אותה והנחתיה על משען הכסא ליד.הבטתי בטעם,הוא נראה לי קצת עצוב,קצת חסר תאבון.משחק בשלוליות האירוטיות בסכין וצר בהן צורות גיאומטריות מעניינות. קמתי והלכתי.אני אדם שליו,רוצה נחת,אמרתי לעצמי ושיננתי וחזרתי על כך בכל הדרך בחדר המדרגות. אויר קר פסע בשבילי הקרזול הלבנבן והאוטו נראה כמפלט.הוא יציב.ריח של וויסקי נשאר בינות לכסאות.התיישבתי בו והתחממתי.יש למנוע קול באריטון כל כך סקסי.את העניבה שכחתי בבית,אבל למי אכפת.אני חייב לנסוע,לתת לקרירות לפצוע לי חריש במצח.להשתחרר.
))
