הטעויות והצער שאחרי
אהלן, אני חדש בפורום וכמו בטח חלק מהאנשים שנרשמו לפורום הזה בפעם הראשונה, גם אני רוצה לספר על משהו שעובר עליי בזמן האחרון. אז נתחיל בכך שאני בן 21 מתל-אביב. שלום לכולם. עד כלפני חודשיים בערך, הייתי בקשר עם בחורה והכל היה טוב ויפה בינינו - היו מחשבות על לעבור לגור ביחד, על לחיות את החיים ביחד וכדומה. בערך כחודש לפני הפרידה שלנו, הקשר עצמו קצת נחלש והיינו מתווחכים לעיתים קרובות. לפני כחודשיים אני החלטתי לנסות לשים את הקשר על HOLD ולקחת קצת זמן אחד מהשני כי אני מעוניין להתנסות בקשרים אחרים בחיים שלי. היא לקחה את זה דווקא יפה ואמרה שהיא מוכנה אפילו לחכות לי כדי שאני אדע מה אני רוצה מעצמי בכלל. לאחר כמה ימים החלטתי שאני רוצה לתת לקשר שלנו צ'אנס נוסף ולחזור אליה על מנת לשקם את הקשר ולפתור את הבעיות שהיו לנו אבל יום לאחר מכן פגשתי בחורה וקרה מה שקרה ( לא סקס אל תתבלבלו ) ונקשרנו אחד לשני והיא ממש רצתה להיות איתי. פה אני בעיקרון אמור לספר לכם על הילדות העשוקה שהייתה לי, על הביטחון העצמי בקנטים שיש לי ועל חוסר חיי חברה גמורים בתיכון שלא לדבר על חיים רומנטים, אבל כדי לא להאריך יותר מידי, זה כל מה שאתם צריכים לדעת. חוץ מהקשר שעליו סיפרתי בהתחלה, לא היה לי קשר רציני בחיים וכאשר פגשתי את הבחורה הנוספת שרצתה להיות איתי, התלהבתי מאוד, יותר מידי. מרוב ההתלהבות, הלכתי ואמרתי לחברה שלי שאני בעצם מעוניין בעוד זמן, ז'תומרת, חזרתי בי ושוב אמרתי שאני רוצה עוד זמן, משהו שלא יעשה כי זה פוגע קשות בצד השני...לא רק זה, גם אמרתי לה שזה בגלל בחורה אחרת. אני יודע שצריך בד"כ לומר את האמת אבל במקרה הזה למדתי שהאמת כל כך כואבת, לפעמים צריך לשמור אותה לעצמך. בכל אופן אני והבחורה החדשה התראנו למשך חודש עד שהחלטתי כי אני רוצה לנסות לשקם את הקשר שלי הקודם ולכן יצרתי קשר עם מיכל ( נקרא לה מיכל לצורך העניין אם כי זה לא שמה האמיתי ) לאחר חודש שלא דיברתי איתה וניסיתי לחדש את הקשר בינינו. באותו רגע נפלה עליי משקולת של 10 טון. פתאום הבנתי שאני מאבד אותה...היא כבר לא רצתה לשמוע ממני, היא לא רצתה לראות אותי ובטח שלא לחדש איתי את הקשר. לאחר השיחה הזאת נכנסתי לדכאון דיי מאסיבי שנמשך שבועיים בערך וכמעט גמר אותי לחלוטין. כאילו שהכאב הריגשי היה כל כך חזק, שהוא נעשה כאב פיזי בלתי נסבל. בתחילת הדכאון לא ידעתי מה לעשות עם עצמי...התחלתי לקחת כדורי שינה רק כדי להירדם ולא לסבול מהכאב. אני אולי קצת דרמטי, אבל זה מי שאני, וככה הרגשתי. בכל אופן, הבנתי שאני ממש מאבד אותה וכבר לא ידעתי מה לעשות...פעם ראשונה בחיים שלי שלא יכולתי לתקן משהו במילים ומעשים, כך חשבתי בהתחלה. לאחר שהגעתי לתובנה שאני עדיין מאוהב בחברתי הראשונה, אפילו יותר מאי פעם, ניתקתי את הקשר עם הבחורה החדשה על מנת לנסות ואיכשהו להחזיר את מה שהיה לנו מקודם. לאחר שהתחלנו לדבר מעט במסנג'ר וכתבתי לה מגילה שלמה על מה שעבר עליי...היא לא הגיבה. היא גם אמרה לי שזה לא הכל סובב את הרגשות שלי, והיא צודקת, הקשר לא סובב רק את הרגשות שלי וכל המעשים שלי עד עכשיו היו מאוד אגואיסטים. רציתי לתקן את זה. לפני בערך שבועיים שלחתי לה זר פרחים גדול וחתיכת עץ בצורת לב שעשיתי לה וגם שלחתי אותו לחריטה כדי שירשמו עליו פואמה שמצאתי ורציתי שתקרא. היא אהבה את זה מאוד ואפילו הסכימה שנהיה ידידים. שמחתי מאוד על כך אבל אז התחלתי להיות בסרט שאולי היא רוצה שנהיה רק ידידים ולא מוכנה שנחזור להיות בקשר מחייב אף פעם... לאחר כמה ימים, הזמנתי לה ספר אומנות שהיא מאוד רצתה במשך המון זמן ולא הצליחה להשיג וכששלחתי לה אותו היא התלהבה אפילו עוד יותר. התחלנו גם לדבר יותר במסנג'ר אבל היא אמרה לי שהיא עדיין לא חושבת שהיא מוכנה לראות אותי ולהפגש איתי למרות שהצעתי לה להפגש לכוס קפה. לפני שבוע בערך דיברתי איתה על כך שאני אוהב אותה מאוד ושאני מצטער על כל מה שקרה ולאחר שיחה קצרה היא אמרה שהיא מוכנה לחשוב על זה אבל שאני לא אאיץ בה. בסדר, מקובל לחלוטין....עכשיו אני חיי באי ידיעה על מה היא חושבת ומה היא באמת מרגישה ורוצה לעשות, וזה הורג אותי. אני מבין שהיא כועסת עליי עדיין וזה גם מקובל לחלוטין כי עשיתי משהו שלא יעשה... יום שבת היא יצאה עם כמה חברות לחופשה ועקב כך שאנחנו כן בסדר בזמן האחרון וכן מדברים, ציפיתי שלפחות תאמר לי להתראות אבל שום דבר... זה נראה כמו דבר שולי ולא חשוב אבל זה ממש פגע בי שהיא לא אמרה לי להתראות. בכל אופן, רציתי לשאול אותה אם היא רוצה ללכת איתי לרכב על סוסים. כן, זה נשמע מצחיק, אבל היא מאוד אוהבת סוסים ואם היא תסכים זה יעשה אותי הבנאדם הכי מאושר עלי אדמות. רציתי לדעת אם יש לכם מחוות רומנטיות אחרות להציע, דברים שלא יתפרשו כניסיון נואש לדחוק ולהוציא ממנה תשובה בקשר לאם היא מעוניינת לחזור או לא, כי אני באמת לא רוצה לקבל תשובה ממנה כתוצאה מלחץ שמופעל עליה. אשמח אם תחוו דעה על הסיטואציה המאוד לא נעימה שהכנסתי את עצמי אליה... אני חושב שאף פעם לא הייתי כל כך מדוכא וכל כך מתוסכל בחיים שלי.
אהלן, אני חדש בפורום וכמו בטח חלק מהאנשים שנרשמו לפורום הזה בפעם הראשונה, גם אני רוצה לספר על משהו שעובר עליי בזמן האחרון. אז נתחיל בכך שאני בן 21 מתל-אביב. שלום לכולם. עד כלפני חודשיים בערך, הייתי בקשר עם בחורה והכל היה טוב ויפה בינינו - היו מחשבות על לעבור לגור ביחד, על לחיות את החיים ביחד וכדומה. בערך כחודש לפני הפרידה שלנו, הקשר עצמו קצת נחלש והיינו מתווחכים לעיתים קרובות. לפני כחודשיים אני החלטתי לנסות לשים את הקשר על HOLD ולקחת קצת זמן אחד מהשני כי אני מעוניין להתנסות בקשרים אחרים בחיים שלי. היא לקחה את זה דווקא יפה ואמרה שהיא מוכנה אפילו לחכות לי כדי שאני אדע מה אני רוצה מעצמי בכלל. לאחר כמה ימים החלטתי שאני רוצה לתת לקשר שלנו צ'אנס נוסף ולחזור אליה על מנת לשקם את הקשר ולפתור את הבעיות שהיו לנו אבל יום לאחר מכן פגשתי בחורה וקרה מה שקרה ( לא סקס אל תתבלבלו ) ונקשרנו אחד לשני והיא ממש רצתה להיות איתי. פה אני בעיקרון אמור לספר לכם על הילדות העשוקה שהייתה לי, על הביטחון העצמי בקנטים שיש לי ועל חוסר חיי חברה גמורים בתיכון שלא לדבר על חיים רומנטים, אבל כדי לא להאריך יותר מידי, זה כל מה שאתם צריכים לדעת. חוץ מהקשר שעליו סיפרתי בהתחלה, לא היה לי קשר רציני בחיים וכאשר פגשתי את הבחורה הנוספת שרצתה להיות איתי, התלהבתי מאוד, יותר מידי. מרוב ההתלהבות, הלכתי ואמרתי לחברה שלי שאני בעצם מעוניין בעוד זמן, ז'תומרת, חזרתי בי ושוב אמרתי שאני רוצה עוד זמן, משהו שלא יעשה כי זה פוגע קשות בצד השני...לא רק זה, גם אמרתי לה שזה בגלל בחורה אחרת. אני יודע שצריך בד"כ לומר את האמת אבל במקרה הזה למדתי שהאמת כל כך כואבת, לפעמים צריך לשמור אותה לעצמך. בכל אופן אני והבחורה החדשה התראנו למשך חודש עד שהחלטתי כי אני רוצה לנסות לשקם את הקשר שלי הקודם ולכן יצרתי קשר עם מיכל ( נקרא לה מיכל לצורך העניין אם כי זה לא שמה האמיתי ) לאחר חודש שלא דיברתי איתה וניסיתי לחדש את הקשר בינינו. באותו רגע נפלה עליי משקולת של 10 טון. פתאום הבנתי שאני מאבד אותה...היא כבר לא רצתה לשמוע ממני, היא לא רצתה לראות אותי ובטח שלא לחדש איתי את הקשר. לאחר השיחה הזאת נכנסתי לדכאון דיי מאסיבי שנמשך שבועיים בערך וכמעט גמר אותי לחלוטין. כאילו שהכאב הריגשי היה כל כך חזק, שהוא נעשה כאב פיזי בלתי נסבל. בתחילת הדכאון לא ידעתי מה לעשות עם עצמי...התחלתי לקחת כדורי שינה רק כדי להירדם ולא לסבול מהכאב. אני אולי קצת דרמטי, אבל זה מי שאני, וככה הרגשתי. בכל אופן, הבנתי שאני ממש מאבד אותה וכבר לא ידעתי מה לעשות...פעם ראשונה בחיים שלי שלא יכולתי לתקן משהו במילים ומעשים, כך חשבתי בהתחלה. לאחר שהגעתי לתובנה שאני עדיין מאוהב בחברתי הראשונה, אפילו יותר מאי פעם, ניתקתי את הקשר עם הבחורה החדשה על מנת לנסות ואיכשהו להחזיר את מה שהיה לנו מקודם. לאחר שהתחלנו לדבר מעט במסנג'ר וכתבתי לה מגילה שלמה על מה שעבר עליי...היא לא הגיבה. היא גם אמרה לי שזה לא הכל סובב את הרגשות שלי, והיא צודקת, הקשר לא סובב רק את הרגשות שלי וכל המעשים שלי עד עכשיו היו מאוד אגואיסטים. רציתי לתקן את זה. לפני בערך שבועיים שלחתי לה זר פרחים גדול וחתיכת עץ בצורת לב שעשיתי לה וגם שלחתי אותו לחריטה כדי שירשמו עליו פואמה שמצאתי ורציתי שתקרא. היא אהבה את זה מאוד ואפילו הסכימה שנהיה ידידים. שמחתי מאוד על כך אבל אז התחלתי להיות בסרט שאולי היא רוצה שנהיה רק ידידים ולא מוכנה שנחזור להיות בקשר מחייב אף פעם... לאחר כמה ימים, הזמנתי לה ספר אומנות שהיא מאוד רצתה במשך המון זמן ולא הצליחה להשיג וכששלחתי לה אותו היא התלהבה אפילו עוד יותר. התחלנו גם לדבר יותר במסנג'ר אבל היא אמרה לי שהיא עדיין לא חושבת שהיא מוכנה לראות אותי ולהפגש איתי למרות שהצעתי לה להפגש לכוס קפה. לפני שבוע בערך דיברתי איתה על כך שאני אוהב אותה מאוד ושאני מצטער על כל מה שקרה ולאחר שיחה קצרה היא אמרה שהיא מוכנה לחשוב על זה אבל שאני לא אאיץ בה. בסדר, מקובל לחלוטין....עכשיו אני חיי באי ידיעה על מה היא חושבת ומה היא באמת מרגישה ורוצה לעשות, וזה הורג אותי. אני מבין שהיא כועסת עליי עדיין וזה גם מקובל לחלוטין כי עשיתי משהו שלא יעשה... יום שבת היא יצאה עם כמה חברות לחופשה ועקב כך שאנחנו כן בסדר בזמן האחרון וכן מדברים, ציפיתי שלפחות תאמר לי להתראות אבל שום דבר... זה נראה כמו דבר שולי ולא חשוב אבל זה ממש פגע בי שהיא לא אמרה לי להתראות. בכל אופן, רציתי לשאול אותה אם היא רוצה ללכת איתי לרכב על סוסים. כן, זה נשמע מצחיק, אבל היא מאוד אוהבת סוסים ואם היא תסכים זה יעשה אותי הבנאדם הכי מאושר עלי אדמות. רציתי לדעת אם יש לכם מחוות רומנטיות אחרות להציע, דברים שלא יתפרשו כניסיון נואש לדחוק ולהוציא ממנה תשובה בקשר לאם היא מעוניינת לחזור או לא, כי אני באמת לא רוצה לקבל תשובה ממנה כתוצאה מלחץ שמופעל עליה. אשמח אם תחוו דעה על הסיטואציה המאוד לא נעימה שהכנסתי את עצמי אליה... אני חושב שאף פעם לא הייתי כל כך מדוכא וכל כך מתוסכל בחיים שלי.
