לחזור... לא, לא חוזרים
אני לא חושבת שניתן לחזור להיות אותו דבר. אנחנו נשאבים לתלם של החברה הסובבת אותנו. יש את הימים האלה שאני חושבת לעצמי, וואו היתכן שאני מצליחה לעבור את היום כך יותר טוב? ואז מגיע אותו השבר שמזכיר לי, לא, לא הכאב חזק מנשוא אין מצב שאחזור להיות מה שהייתי. אף פעם לא נראה לי שאפשר לחזור להיות בהרגשה, בהתנהגות ואפילו בחשיבה כמו פעם לפני ההתנגשות הגדולה הזאת כפי שאתה קורה לזה. אני חושבת שיש מן פחד מחשבתי כזה שהאם ניתן לעצמינו לחזור להיות אותו דבר שמה שכחנו או קיבלנו והפנמנו, אבל, רק אנחנו יודעים שהכאב תמיד נמצא שם וכך גם השינוי שחל בנו ביום הנורא ההוא, שלא ניתן לשוב להיות אותו הדבר. יש אותנו לפני ויש אותנו אחרי. זה בפנים אי אפשר לשנות את זה! אתה חייב להמשיך לכתוב, בשביל עצמך וגם בשביל כולנו!!! ותודה על הכתבות שלך.
