סופסוף יש זמן לכתוב
אתחיל עם זה שלדעתי אין משהו רע באלבום. יהיו עוד כמה וכמה אלבומים בהמשך שאגיד עליהם את אותו הדבר. הטוב: Make It הוא נע אצלי בין הטוב לבין הלא נורא, אבל הלכתי לקראתו, כי הוא באמת מהווה פתיחה טובה לאלבום הבכורה. הוא רחוק מלהצטיין, אבל הוא מלא באנרגיות חיוביות של רוקנרול, מה שבעצם מאפיין את האלבום כולו. Dream On מרוב שיש בו כל כך הרבה דברים טובים, אני לא ממש יודע מה לכתוב עליו. דבר אחד בטוח - אין ספק שהוא חייב להיות בקטגוריה של "הטוב". One Way Street קשה לצפות מלהקה צעירה באלבום הבכורה שלה, שתיצור שיר כזה איכותי ומורכב. בכל מה שקשור לאיכות מוסיקלית, הוא רמה אחת לפחות מעל שאר השירים באלבום. הוא לא מהאהובים עליי ביותר, אבל הוא עדיין אהוב מאוד, ויהיה נפלא לקבל אותו בלייב. Mama Kin עוד רוקנרול, עם מקסימום אנרגיות. אחד השירים שהכי כיף לי לתופף. Write Me a Letter רוקנרול כבר אמרנו? עוד רצועה מלאה כיף, פתיחה משובחת להופעה המשובחת מאפריל 74. Movin' Out אם היתה קטגוריית "הטוב מאוד", אז השיר הזה היה בראש הקטגוריה הזו. גאונות של סטיבן וג'ו, כבר על היצירה המשותפת הראשונה שלהם. Walkin' the Dog אני דווקא מאוד אוהב את השיר הזה. אני לא יודע למה, אבל אני אוהב במיוחד את גירסת הלייב מההופעה ב-Mama Kin's בדצמבר 94. אין בה משהו מיוחד, ועדיין אני אוהב אותה יותר מגירסאות לייב אחרות. וגם זה אחד השירים שאני הכי אוהב לתופף. הלא נורא Somebody מבחינתי הוא מאוד קרוב ל-Make It, אבל אותו אני מושך דווקא מעט כלפי מטה. אני אוהב אותו, אבל אני לא מוצא בו איזשהו ייחוד שמבליט אותו לעומת שאר השירים באלבום.