הטוב, הרע והאלוהי

[ארווין קליין]

הדברים הבאים שאני כותב כאן, לא מיועדים לעזור לשורדי שואה, אלא למידע כללי.

להתייחס לשואה באופן רגשי, לקחת ללב, זה לא דבר רצוי, מזיק לבריאות הלב וגם לבריאות הנפשית. להתנתק רגשית (מה שנקרא לא לקחת שום דבר באופן אישי) ולתפוס מקום של צופה, על הדברים, זה מה שרצוי. מדובר בלא יותר מהמלצה רפואית, אישית, בלי קשר לטיפול בחוויות של שורדי השואה, שאולי זה לא מתאים להם.

יש רגע בחיים של נפגעי טראומה, שבו הם צריכים להחליט שהם מתנתקים מהרגשות שהטראומה טבעה בהם ומוכנים לצאת לדרך חדשה. דרך שבה ישתמשו באנרגיה שהטראומה יצרה, כדי להשתחרר ממנה דווקא.

טראומת השואה היא כל כך גדולה, שהיא, לכאורה, דורשת לשנות את הגישה שלנו למציאות עצמה. אבל מה לעשות, את המציאות אי אפשר לשנות. העולם החומרי שלנו בנוי על ניגודים, על טוב ורע. והאמת, שגם את הרע צריכים לקבל, בדיוק כמו שאנו מקבלים את הטוב. היקום לא שופט... להתייחס לשואה באדישות, נשמע כמשהו פסול, זה נכון פילוסופית, אבל במציאות החומרית, דווקא האדישות, תפיסת עמדה של צופה, היא היא הפיתרון לבעיה. לעשות התמרה של האנרגיה השלילית, לאנרגיה חיובית, זאת הדרך היחידה להתמודד עם אסונות גדולים.

להתנתק מהרגשות הקשים שלכם, פירושו ללמוד לשלוט בעצמכם. זה לשבור את ההרגל להיות עצמכם. שכן ההרגלים שולטים בחייכם ואתם פועלים מכוחם ולא מתוך הכרה ומודעות לכך. ברגע שאתם מתייחסים לדברים כצופים, אתם תופסים את עמדת השליטה על חייכם. אתם מסוגלים לשבור את ההרגלים הרעים שגורמים להם בעיות ותסכול, ולהפוך את ההרגלים, לפעולות מודעות לטובתכם!