החתונה שלנו
טוב, אז סוף סוף נחתתי מה- high שהייתי שרויה בו מאז החתונה, והגיע הזמן לסיפור החתונה כפי שהבטחתי: אז ככה: בלילה שלפני החתונה ישנו ערן ואני בבית, מחובקים ומתרגשים. קמנו בבוקר, ונסענו (שנינו! לו לא מגיע?) לארוחת בוקר ענקית ומפנקת אצל ההורים שלי, שם כבר חיכו לי המלוות, חברת נפש שלי ובת דודה שלי. אחרי ארוחת הבוקר ערן נסע לסידורים שלו, והבטחתי לו שבפעם הבאה שהוא יראה אותי אני כבר אהיה כלה... אני הועליתי אחר כבוד לג´קוזי המפנק שאמא שלי מילאה לי, בתוספת נרות שהיא פיזרה בחדר, ומסכת עיניים קרה ומפנקת מ"בודי שופ". אחרי הג´קוזי שהיה מרגיע בצורה מדהימה נסענו כולנו למספרה (הספר הקבוע שלי בנס ציונה). אמא שלי עשתה לי הפתעה והביאה לשם בקבוק יין ושוקולדים שאותם חילקה לכל הצוות ולכל הלקוחות, וכולנו הרמנו "לחיים". היה ממש מרגש... אבל אז התחיל ה"מיני בלגן". לפי התוכנית, היינו אמורות להיות במספרה שעתיים וחצי מקסימום, אבל היה פנצ´ר בלוח הזמנים והעניינים התעכבו. במקום לצאת מהמספרה בשתיים וחצי בצהריים יצאנו בארבע ורבע, שלב שבו אני כבר הייתי בהיסטריה טוטלית. להזכירכן, חיכתה לנו עדיין נסיעה מנס ציונה למלון בהרצליה, איפור והתלבשות ונסיעה לגן לצילומים, שאותה היינו צריכים להספיק עוד לפני השקיעה. אתי אלבכרי המדהימה (הי אתי!) כבר חיכתה לנו במלון ומהרגע שהיא נכנסה לתמונה, הכל השתנה. היא דאגה להביא לנו תה קר, עוגה ושוקולדים, התחילה לתקתק עניינים ו"סידרה" לכולנו את הראש ואת הלו"ז. בחמש וחצי הגיעו הצלמים לצלם את ההכנות, והיה כבר ברור שלא נספיק להגיע לגן עד שש וחצי. הוחלט לנקוט בתוכנית פשוטה אך גאונית - פשוט להצטלם למטה במלון. הרי מדובר במלון על חוף הים של הרצליה, ויש שקיעה - מה יותר מושלם מזה? ואכן, אתי איפרה אותי מדהים ועדין, החברות עזרו לי להתלבש ואז ערן הגיע עם הזר... נדוש או לא, המבט בעיניים שלו היה שווה הכל! אני ממשיכה בהודעה נפרדת....
טוב, אז סוף סוף נחתתי מה- high שהייתי שרויה בו מאז החתונה, והגיע הזמן לסיפור החתונה כפי שהבטחתי: אז ככה: בלילה שלפני החתונה ישנו ערן ואני בבית, מחובקים ומתרגשים. קמנו בבוקר, ונסענו (שנינו! לו לא מגיע?) לארוחת בוקר ענקית ומפנקת אצל ההורים שלי, שם כבר חיכו לי המלוות, חברת נפש שלי ובת דודה שלי. אחרי ארוחת הבוקר ערן נסע לסידורים שלו, והבטחתי לו שבפעם הבאה שהוא יראה אותי אני כבר אהיה כלה... אני הועליתי אחר כבוד לג´קוזי המפנק שאמא שלי מילאה לי, בתוספת נרות שהיא פיזרה בחדר, ומסכת עיניים קרה ומפנקת מ"בודי שופ". אחרי הג´קוזי שהיה מרגיע בצורה מדהימה נסענו כולנו למספרה (הספר הקבוע שלי בנס ציונה). אמא שלי עשתה לי הפתעה והביאה לשם בקבוק יין ושוקולדים שאותם חילקה לכל הצוות ולכל הלקוחות, וכולנו הרמנו "לחיים". היה ממש מרגש... אבל אז התחיל ה"מיני בלגן". לפי התוכנית, היינו אמורות להיות במספרה שעתיים וחצי מקסימום, אבל היה פנצ´ר בלוח הזמנים והעניינים התעכבו. במקום לצאת מהמספרה בשתיים וחצי בצהריים יצאנו בארבע ורבע, שלב שבו אני כבר הייתי בהיסטריה טוטלית. להזכירכן, חיכתה לנו עדיין נסיעה מנס ציונה למלון בהרצליה, איפור והתלבשות ונסיעה לגן לצילומים, שאותה היינו צריכים להספיק עוד לפני השקיעה. אתי אלבכרי המדהימה (הי אתי!) כבר חיכתה לנו במלון ומהרגע שהיא נכנסה לתמונה, הכל השתנה. היא דאגה להביא לנו תה קר, עוגה ושוקולדים, התחילה לתקתק עניינים ו"סידרה" לכולנו את הראש ואת הלו"ז. בחמש וחצי הגיעו הצלמים לצלם את ההכנות, והיה כבר ברור שלא נספיק להגיע לגן עד שש וחצי. הוחלט לנקוט בתוכנית פשוטה אך גאונית - פשוט להצטלם למטה במלון. הרי מדובר במלון על חוף הים של הרצליה, ויש שקיעה - מה יותר מושלם מזה? ואכן, אתי איפרה אותי מדהים ועדין, החברות עזרו לי להתלבש ואז ערן הגיע עם הזר... נדוש או לא, המבט בעיניים שלו היה שווה הכל! אני ממשיכה בהודעה נפרדת....