החפצה

[בלי אני]

החפצה

אתה מפרק אותי לחתיכות,
פאזל אנושי.
טורף את כל החלקים.

מפשק את הכוס שלי,
מסתכל בו כמו ילד שקיבל מתנה
מושך את השפתיים התפוחות, צובט פותח סוגר
נוגע ברטיבות שמופיעה בקצה האצבע,
מרחרח, טועם.
חושף את הדגדגן, נושף עליו רוח קרירה,
צוחק כשהכוס כולו מתכווץ.
דוחף אצבע לתוכו,
בודק את המרקם בפנים, בכל פינה.
שוחה ברטיבות, מרפרף בין הקפלים,
משפשף את הגבעה הנסתרת,
מרגיש איך הכוס שלי משנה צורה
מתרחב, מתמלא אויר, כמו בלון שמתנפח
אתה מתלהב כשדפנות הכוס מתוחות
נוקשות ומחוספסות, והרטיבות גוברת
עד שהוא בבת אחת נסגר, מוצף,
משפריץ פועם שוב ושוב,
אתה מתבונן באצבעותיך תקועות עמוק
בתוך הכוס שלי,
המיצים שלי מטפטפים לאורך זרועך
ועינייך נוצצות
אושר ילדותי אילם.

והמבוכה שלי, ההסמקה, ההנאה
הגניחות שלי, הרצונות, הרגשות
העונג שלי, העוצמות, הגמירה
כולם מפוזרים מסביב בחתיכות שלא מתחברות
זה רק אתה והכוס שלי,
כל שאר חלקי הם רק מוזיקה ותפאורה.

זו לא החפצה, מה שאתה עושה,
זו האנשה.
אם הוא היה יכול לדבר, הכוס שלי,
היית מדבר איתו,
אני יכולה להישבע.

 

[מיצי קפיצי המדהימה]

נו...באמת!

זה לא יפה לחרמן אותי ככה בשעות הערב המוקדמות

הזכרת לי חוויה דומה שהביאה אותי למקומות כל כך עמוקים,ילדותיים ועוצמתיים

 

[צועניה אדומה]

אוי אוי אוי

דווקא עכשיו המניאק איננו.

 

[אש ירוקה]

אוף

 

[d a n i l 1]

כתיבה נפלאה

יכולתי להרגיש שאני שם, ממש רואה את הכוס מגיב ליד שלו.

שאפו

 

[מקלדת שובבה]

לוהט!