החפירה השבועית שלי

choco2602

New member
החפירה השבועית שלי

מוזמנים להצטרף ולחפור על הכל


אני אתחיל בבקשה. למישהו יש מחקרים על פיברו? מעניין אותי לחקור ולהבין מה קורה שם.

אני אמשיך עם התמרמרות על קופת חולים שהחליטה שלא מגיע לי להגיע לד״ר אבלין. עכשיו הם חוטפים הרבה מהכעס שלי..

אני עוד אמשיך עם העובדה שחשבתי שאמא שלי מבינה אותי אבל בגלל שאני רוצה להגיע לעוד רופא שיציע עוד שיטות טיפול היא אומרת שאני מחפשת מחלות, זה אחד הדברים הכי מכעיסים. קשה לי להתמודד עם רופא שאומר לי ״זה רק טיפול פסיכולוגי״ כשאני יודעת שזה לא נכון.

ואני אסיים במרמור על ההידרותרפיה שאולי המדריכים נחמדים אבל המזכירות זוועה.

ודבר אחרון חביב אני כבר כמה ימים משתגעת מרגל שמאל, שוקלת ברצינות קביים מרוב ייאוש, ומרוב שנמאס לי לדרוך עליה. :(
 

ריפנזל

New member
מצטרפת

רע לי וקשה לי בשבועות האחרונים.
זה לא קשור לפורום, אבל אתן חברות ואני מרשה לעצמי לשפוך, אני לא עושה את זה מספיק.

זה התחיל מדברים אישיים שקרו והמשיך להצפה באמצעי התקשורת של פרשת עמנואל רוזן, ואני כולי ערימה של טריגרים מקפצים ומתפצפצים וכולי בכי ותסכול וכעס ועצב,

ותוך כדי לקחתי על עצמי יותר מדי עבודה מלקוחות שונים (עיצוב, בבית) ואני מנסה איכשהו להחזיק את הכל מלהתפרק,

ואני רוצה להתחיל כבר טיפול פסיכוטרפי חדש אחרי שרומזים לי (=אומרים ישירות) כאן מכמה כיוונים שזה נחוץ לי, ויש לי רשימה ממכבי רק שאף אחת לא עונה לי לטלפון כבר שבועיים ואני משתגעת מזה כבר, וגם ככה יצאה לי כל הרוח מהמפרשים, אז לרדוף אחרי מטפלת לא בא לי טוב ובסוף אני אתייאש ואוותר וזה לא כדאי.

והמשפחה נורא עסוקים, ובד"כ אח שלי היה מגיע פעם ב-3 שבועות לעשות עבורי את הניקיונות בית שמסובכים וקשים לי, אבל כבר חודש אני מבקשת ממנו והוא לא בא, ואנחנו כבר הגענו לשלב שמחפשים עוזרת בית, רק שהגעתי לנקודה שאני פשוט מתביישת בפני מי שתבוא, שתראה לאיזה מצב הדירה הגיעה.

ובגלל כל העבודה אני דוחה דברים שעושים לי טוב שהכנסתי לי לחיים, כמו לבקר אצל השכנה עם התינוקת, אני נורא נהנית לשבת לדבר איתה גם כשהקטנה ישנה, גם לה זה חסר, ולעבוד בגינה, ולסיים מכתב לחברה בחו"ל, ואפילו לסדר את הארון שנראה כבר על הפנים, ואני יודעת שבין השאר בלגאן עושה לי מצברוח רע וסדר מצברוח טוב, אבל אני כל הזמן מרגישה את העבודה יושבת לי על הראש וגם ככה אני לא הכי יעילה בגלל שהמצברוח על הפנים מכל שאר הדברים ביחד.

אז, למי יש חיבוק בשבילי?
 

ריפנזל

New member
ובימים האחרונים השינה שלי כבר על הפנים


כי כל המחשבות השונות רצות לי במעגלים, כמו אינדיאנים מסביב למדורה.
ובשביל זה הייתי רוצה פסיכולוגית כבר.
 


בדיוק אתמול ניסיתי להסביר לאחותי שאצלי לחץ לעשות דברים עושה בדיוק הפוך מאשר אצלה:
אצלה הוא מדרבן אותה לסיים את הפרוייקט שהיא צריכה, כמה שיותר מהר. אצלי הוא פשוט גורם לי לדחות ולדחות, כי פתאום אני שמה לב שיש עוד מיליון דברים אחרים לעשות, וזה קשה לי ומבעס אותי, וזה עוד יותר מלחיץ אותי, והכל נראה לי גרוע יותר, ואז זה עוד יותר מלחיץ ו...

בקיצור, מבינה לליבך מאוד.
 

ריפנזל

New member
אני דווקא מנסה לעשות כמה שיותר מהר,

אבל אז קורים שני דברים,

א. אני גמורה וכואב לי כי ישבתי יותר מדי
ב. הלקוח מעביר שינויים חדשים

וכשזה כמה לקוחות זה הופך למפלצת שהדרך היחידה להתמודד איתה זה כן לדחות כל פעם קצת... כי אחרת אני אפילו לא דואגת לאכול ולהתקלח ודברים בסיסיים כאלה כי נגמרו כל הכוחות
 

ריפנזל

New member
תודה שלושתכן!


כנראה שכנס הפסיכולוגים קורא כאן.. כי לפני חצי שעה סופסוף קבעתי את הפגישה הראשונה
יום ראשון הבא. אחלו לי בהצלחה!!

(וכבר שאלתי אותה 2 שאלות נורא חשובות, אז א. היא לא חושבת שפיברו זה פיקציה פסיכוסומטית, ב. יש רק 10 מדרגות. היא גם שאלה אותי כמה
)
 

Sigal H

New member


טוב שקבעת כבר, יום ראשון לא כל כך רחוק. הוא רק נראה ככה כי הזמן עובר באופן משונה אצל פיברואים, אבל באמת - רק עוד קצת והוא כאן.

באשר לעבודה - אל תעשי את זה לעצמך. תכניסי גם את אפרת לסדר העדיפויות, ורצוי שלא בתחתית. מצויין שיש לך מוסר עבודה, אבל הלקוחות יתמודדו גם אם, למשל, תקדישי כל יום ללקוח אחד בלבד, ואז אם את מספיקה יותר מאחד זה נרשם לזכותך כהצלחה. ועוד דבר שמנסים ללמד אותי ואני לפעמים שוכחת וזה יוצר מצבים לא נעימים - אם את רואה שזה מתארך, תכתבי ללקוח שייקח לך עוד יומיים-שלושה-חמישה עד שתשלחי לו. זה קצת מוריד מהלחץ, שלך ושל הלקוח. יש לקוחות נחמדים שבאמת באים לקראת.

סליחה שלא יכולתי לענות אתמול
, העוול יתוקן בהקדם, מיד אחרי שאקים את עצמי למקלחת. ואז אתרחץ. ואז אתלבש. ואז ארים טלפון. הפעם אפילו השארתי אותו בטעינה כל הלילה!

אוהבתותך
 

ריפנזל

New member
תודה
זוכרת שאני אוהבת'ותך?

היום באה מישהי מתוקה וניקתה לי את הדירונת יפה יפה. כמה נעים כשנקי ומסודר!

אתמול הייתי קצת יותר רגועה במשך היום, ואפילו חלק כמעט ממש רגועה, ואז הגיע הלילה וצנחה עלי ערימה של סיוטים.. ככה טרי לכבוד הפסיכולוגית... אז אני עייפה
. בימים האחרונים אני מצליחה לישון שני שנ"צים ביום! או שנ"צ ושנ"ע. ונשארת מספיק עייפות גם בשביל השנ"ל (שנת לילה).
שמה את עצמי עכשיו במיטה לשנ"צ מספר 1 בדירתי המצוחצחה.
 

Sigal H

New member
אז עכשיו את מוכנה לבואה של העוזרת?

|שורקת עם ידיים בכיסים|
 

ו אולי

New member


בדקת האם אפשר להגיע לאבלין בלי הפנייה מקופ"ח ולשלם על הפגישה ?
בד"כ כשאין ט17 ביקור אצל רופא בבי"ח עולה בסהכ ~120שח

מתסכל לקבל תגובות כאלו מההורים ומאנשים קרובים...
 

choco2602

New member
230
זה קצת יקר..

בינתיים אני רבה עם קופת חולים כבר שבועיים בנושא. הם עונים לי "לכי לראומטולוג בקופה" ואני ממשיכה להתווכח ולערער ולהסביר שעברתי 2 ראומטולוגים שלא נתנו לי פתרון. עכשיו כבר בפעם ה-3. ואם הפעם זה לא יעבוד אני הולכת לשם עם קביים שאני אשיג וצולעת לקופה ואני רוצה לראות מה הרופא החוצפן שהחליט שלא מגיע לי יגיד.

אמא שלי אף פעם לא הייתה בנאדם מבין בנושא מחלות. גם כששברתי את היד היא אמרה לי שאני מגזימה. אני הייתי ילדה חנונית עם מאיות בכל המבחנים ועדיין כל פעם שהייתי חולה הייתי שומעת את המשפט "אז מאיזה מבחן את מנסה לברוח" בשיא הרצינות. התרגלתי כבר לסתום את הפה ולהתמודד לבד
 

Sigal H

New member


קחי קביים, למה לא. כשהתחלתי להיעזר בהליכון גיליתי פתאום כמה יותר קל להחזיק את עצמי בעמידה ככה, וזה באופן מצחיק שמר לי את הכוחות כדי ללכת יותר לבד גם. אולי גם לך ייקל, שווה ניסיון. ואם קביים מסרבל אותך יותר מדי, אולי מקל הליכה יעשה את העבודה (שאלי את נועה, יש מקלות ממש שווים).

ו... ו... ו... עוד כמה חיבוקים מחוייכים
 

choco2602

New member
זה כל כך דבילי מצידי..

אבל מקל נשמע לי תמיד נורא זקן. כשחבר שלי עבר ניתוח ברגל הוא היה צריך רק קב אחד אז קנינו לו בצחוק מקל הליכה. (כן כן מסכנים יהיו הילדים שלנו).
עצם המחשבה על מקל מטרידה אותי. קביים מרגישים לי כמו פתרון טוב. בעיקר להקל על הכאב אבל למשל באוטובוס שלי לעבודה (שעה נסיעה) כמעט תמיד אין מקום, וכשאתה נראה רגיל לגמרי אין מושג כמה הצורך שלך בכסא הוא כל כך חשוב (אני שונאת את עצמי על הדברים האלו, אבל אני יודעת כמה זה נכון). והשעה עמידה הזו משפיעה עלי במשך יום/ או יותר של כאבים. ו..קביים יעשו את העבודה.

יש לי רק 2 בעיות קטנות עם קביים- אני מפחדת ליפול מאוד, ואני לא רוצה שזה יכביד ממש על הידיים ואז נוצרה בעיה חדשה..
 

חיה קרן

New member
קביים צריך ללמוד.

צריך ללמוד לכוון אותם לגובה הנכון,
ולהחזיק אותם נכון,
וללכת איתם נכון.
קביים גם צריכים להגיע עם המלצה של רופאה [כדאיי מאוד..]

אני מבינה מאוד את הקושי שלך בלדרוך על הרגל, ואני חושבת שאם זו רגל אחת עם קושי מסויים לדרוך עלייה- את צריכה לעשות שם בירור נוסף-
אולי יש לך נקע או מכה שלא החלימו, אולי יש לך דורבן [דורבן די קל לקלוט- הוא כואב יותר אחרי מנוחה ותחילת דריכה, והוא בולט בצילום כף רגל]

אני מבינה מאוד את הקושי שלך עם נסיעה בתח"צ, הו, כמה שאני מבינה, אבל אני ממליצה בחום לא להתחיל עם שןם עזרים ללא היתעצות עם רופא....
 
למעלה