למען לייטפלייק
הכל נכון.
אכן דרך קיימת, אבל היא דמיונית, ותלויה באותה אישיות פרטית נפרדת.
כל עוד יש דמיון אישיות פרטית נפרדת, אין אלא להשתמש במה שעומד לרשותה בדמיונה, ולעשות מעשה. אפילו שאין מי שעושה.
לבחור אפילו שאין בחירה. לרצות את סוף הסבל אפילו שאין רצון ואין סבל. או שלא. לא חייבים.
עד שיום אחד
יחד עם זאת, הדרך קיימת רק בזמן, מקום, אישיות, תורה, התקדמות, סיבה ותוצאה.
למשל, על ציר הזמן אפשר יהיה להגיד, נעשה א ב ג, וקיבלתי ד וה. או פעם הייתי כך ועכשיו אני ככה. הגעתי לאיקס בזכות וואיי.
אך אין דרך לודא זאת. העורב והקוקוס. עוד פעם עורב וקוקוס? לא נמאס?
יש רק הווה. אפשר לשכוח מהכל.