המו קְרָבַי לפיתה
נכספה וגם כלתה נפשי לבאגט פריך
חמרמרו מעיי אפילו ללחם פרוס ויבש של 'ברמן'.
ולא, אני לא אסע עד ליפו בשביל זה.
אתמול כבר נשברתי ונכנסתי בודד לבית קפה שכונתי בשביל לצרוך קצת מהסם הלבן, והיום מצאתי את עצמי מדפק על דלתות כמה מחבריי עם תקווה כמוסה בלב לבשורות טובות, אך לשווא.
ושיהיה לך בתאבון!