בראשית ואיוב - באמת אין קשר! ../images/Emo15.gif
כל מה שכתבת שאין שום קשר בין ספר בראשית לאיוב - מאוד נכון, אבל כשתיגש לבדוק מה שהבטחת לבדוק, אחרי קפריסין - כדאי שתבדוק עוד כמה דברים, למשל: 1. איך קרה שאיוב הגיע מארץ עוץ, שזהו בדיוק שמו של הבן הבכור של נחור, אחיו של אברהם בספר בראשית. 2. איך קרה שנאמר על איוב שהוא מארץ בני קדם - ואופס: בדיוק אל אותה ארץ קדם שלח אברהם, בספר בראשית, את בני הפילגשים. 3. איך קרה שבדיוק כל שלושת רעיו של איוב - עליהם נסוב סיפור העלילה של הספר - אליהוא, אליפז ובלדד - איך קרה שבדיוק כל אחד מהם מגיע ו/או נקרא בדיוק כמו אותם שמות המוזכרים רק אצל אברהם בספר בראשית: א. באיוב: אליהוא בן ברכאל הבוזי - כמו בבראשית: "עוץ בכורו ובוז אחיו" ב. באיוב: אליפז התימני - כמו בבראשית: "וימלוך תחתיו... מארץ התימני". ג. באיוב: בלדד השוחי - כמו בבראשית: "ותלד לו את.... שוח". יש כמובן עוד כמה הפתעות בפרשה הזו - אבל הרי לא כאן המקום ולא זה הזמן. וזה - עדיין בלי להזכיר אופציות נוספות של פרשנות כמו למשל זו של הרמב"ם, הגורס שאיוב כלל לא היה במציאות, ומדובר בסיפור איטיולוגי לצרכי תעמולה. השם עוץ, לדבריו, בא לרמוז על הצורך להאזין לכמה עצות שראוי להפיק מסיפור איוב, במובן: עוץ עצה כמו עוצו עצה. אחרים גורסים שהשם איוב הוא בלבלה מכוונת של אותיות המילה אויב. והיו אף מפרשים שהבחינו בתופעה לשונית מעניינת: היכן שהמקרא מספר על רשעים - הוא מציין תחילה את שמם - ורק לאחר מכן את התוספת "שמו". כמו למשל "גוליית שמו", "נבל שמו". ואילו על צדיקים - נאמר בדיוק להיפך: תחילה המילה "שמו" - ולאחריה השם, כמו למשל: "ושמו אלקנה", "ושמו בועז" וכד´. ולכן - רק מעצם הכתוב "איוב שמו" - כבר מזה רשאים להסיק שמדובר באיזה רשע. הא.
כל מה שכתבת שאין שום קשר בין ספר בראשית לאיוב - מאוד נכון, אבל כשתיגש לבדוק מה שהבטחת לבדוק, אחרי קפריסין - כדאי שתבדוק עוד כמה דברים, למשל: 1. איך קרה שאיוב הגיע מארץ עוץ, שזהו בדיוק שמו של הבן הבכור של נחור, אחיו של אברהם בספר בראשית. 2. איך קרה שנאמר על איוב שהוא מארץ בני קדם - ואופס: בדיוק אל אותה ארץ קדם שלח אברהם, בספר בראשית, את בני הפילגשים. 3. איך קרה שבדיוק כל שלושת רעיו של איוב - עליהם נסוב סיפור העלילה של הספר - אליהוא, אליפז ובלדד - איך קרה שבדיוק כל אחד מהם מגיע ו/או נקרא בדיוק כמו אותם שמות המוזכרים רק אצל אברהם בספר בראשית: א. באיוב: אליהוא בן ברכאל הבוזי - כמו בבראשית: "עוץ בכורו ובוז אחיו" ב. באיוב: אליפז התימני - כמו בבראשית: "וימלוך תחתיו... מארץ התימני". ג. באיוב: בלדד השוחי - כמו בבראשית: "ותלד לו את.... שוח". יש כמובן עוד כמה הפתעות בפרשה הזו - אבל הרי לא כאן המקום ולא זה הזמן. וזה - עדיין בלי להזכיר אופציות נוספות של פרשנות כמו למשל זו של הרמב"ם, הגורס שאיוב כלל לא היה במציאות, ומדובר בסיפור איטיולוגי לצרכי תעמולה. השם עוץ, לדבריו, בא לרמוז על הצורך להאזין לכמה עצות שראוי להפיק מסיפור איוב, במובן: עוץ עצה כמו עוצו עצה. אחרים גורסים שהשם איוב הוא בלבלה מכוונת של אותיות המילה אויב. והיו אף מפרשים שהבחינו בתופעה לשונית מעניינת: היכן שהמקרא מספר על רשעים - הוא מציין תחילה את שמם - ורק לאחר מכן את התוספת "שמו". כמו למשל "גוליית שמו", "נבל שמו". ואילו על צדיקים - נאמר בדיוק להיפך: תחילה המילה "שמו" - ולאחריה השם, כמו למשל: "ושמו אלקנה", "ושמו בועז" וכד´. ולכן - רק מעצם הכתוב "איוב שמו" - כבר מזה רשאים להסיק שמדובר באיזה רשע. הא.