אומנם בעיקוב אך הנה זה בא:
בעניין של לשלש את הפניות: מבחינת הקו העדיף בכניסה לפנייה ברור לכולנו שהכי טוב זה חיצוני-פנימי-חיצוני. רק שהתיזמון במעבר מהחיצוני לפנימי הוא קריטי, ומשתנה בהתאם לסיגנון הרכיבה או העדפה ספציפית פר-פנייה. עכשיו, קח לדוגמא שני רוכבי כביש מובהקים בסופרמוטו הישראלי, אנימל וניסן, שנכנסים מאוחר מאוד בחיצוני (ללא עוררין על מהירות הכניסה הגבוהה ביותר שלהם), ונמצאים המון זמן קרוב לשיא ההטיה לעומת רוכבי סופרמוטו מובהקים יותר, כמו פנגס. שנכנסים מוקדם יותר, בד"כ בהחלקה, בולמים עמוק יותר אל תוך האפקס וחוזרים מהר יותר לגז. לפעמים, מאחר ואנחנו איננו מוכשרים כאחינו בגולה, זה אומר שהמהירות בסביבת האפקס של פנגס ושלי לצורך העניין - נמוכה יותר משל הרוכבים בסטייל כביש. אופנועי המוטוקרוס מעדיפים להיות קצרים במשך ההטייה המירבית, ויתרונם העיקרי הוא בבלימה וביציאה מהפנייה, כמו גם התימרון בשינויי כיוון. המיתלים הנוקשים יחסית והמשקל הנמוך, מעצימים את בעיות היציבות עקב אספלט שאינו אספלט מירוצים חלק ממהמורות, ומקפצים המון מתחתיך כמו גם מאבדים קו לעיתים קרובות ומאלצים אותך לשלוט בהחלקות נקודתיות ברמה הרבה יותר גבוהה בהשוואה ל- LC4 לדוגמא. לגבי שאלתך למה המיתלים באופנועי המירוץ נוקשים יותר, כאן תרשה לי לאבחן אצלך בעיה אבחנתית, ללא שום מליצה מצידי: אתה, באופן עיקבי למדי, מתקשה להפריד בין אופנוע מירוץ - לרוכב מירוץ. קח את הרוכב סופרמוטו הכי טוב בארץ, וכוון לו את המיתלים בדיוק כפי שמכוונים את המיתלים על האופנוע "כמו-שלו" באליפות העולם, והוא לא יוכל לרכב מהר יותר. יש דבר כזה שנקרא כיוון מיתלים לפי קצב רכיבה מקסימלי. של הרוכב. כיוון מיתלים שיתאים ל- 5% העליונים של רכיבת מסלול כזה או אחר, לעולם לא יהיו אופטימליים למי שאינו מסוגל להגיע לאותם 5%... ואנחנו, יכולים אומנם לרכב על האופנועים הכי טובים בעולם (כמעט), אבל רחוקים שנות אור מיכולות הרכיבה של האלופים. ואני אומר את זה כי ראיתי אותם בעיניים שלי ולא האמנתי שאני ער. שלדות מוטוקרוס שמתעוותות או נשברות, בלמים ברמה הגבוהה ביותר ועדיין נשרפים. רוכבים שהם חיות ולא בני אדם. מצד אחד הערצה נטו וכיף של ילד קטן המביט על ממתק נחשק. מצד שני תיסכול, מאחר ואני יודע שכנראה לעולם לא אוכל לרכב ככה (המילה 'כנראה' נוספה אך ורק בכדי לעודד את האגו הפגוע שלי, אחרי החוויה המדוברת). אז יניב, אנחנו יכולים לשפר כמה שאנחנו רוצים, אבל רובנו (כולל אותי כמובן) רחוקים מכוונת המשורר. אין ספק שאנחנו בדרך, אבל היא עדיין מזה-ארוכה. בברכת יום טוב לכולם
