ואני דווקא מבינה אותך מצויין
כשהייתי קטנה (הייתי בת 7, אז בהחלט אפשר להבין אותי), אבא שלי הסביר לי שבולים עם שובל שווים יותר מבולים בלי שובל. כמה זמן אחר כך (כשאתה בן 7 תחושת הזמן היא לא משהו), הוא הביא לי את
הבול הזה, ואחרי שהסרתי אותו מגזיר הנייר אליו הוא דבוק, מצאתי אותו ואת השובל שלו פרודים זה מזה (חוששתני שבאשמת אחותי, אם כי אני תמיד מאשימה אותה בהכל, אז אולי הפעם היא דווקא חפה מפשע). בקיצור, ליבי נשבר. סיכויי לבול יקר ערך אבדו להם, ואני שמרתי במשך שנים את השובל ליד הבול המיותם שלו. זרקתי אותו לפני כמה שנים, כך שאין לי תרומה כרגע לאוסף החדש שלך, אלא רגשי הבנתי הכנים בלבד. וזה המקום לשלוח מבטי
לפקידי הדואר החרוצים במיוחד, שקורעים לא רק את השוליים הלבנים, אלא גם את השובלים, בטרם הדביקם את הבולים שקניתי במיטב כספי על המעטפה.