החלפתי בת זוג לקראת השנה החדשה ו..אין הבדל !!
קורה לי משהו מוזר. ואולי בעצם זה לא מוזר בכלל. ערב החג, או סופה"ש, השד יודע כבר מתי זה היה בדיוק. נפרדתי מהחברה הקודמת שלי. זאת אומרת , לא בדיוק "נפרדתי". סיימתי שיחת טלפון איתה. סתם שיחה רגילה ללא בשורות מיוחדות, הנחתי את השפורפרת והרגשתי שעבר לי ממנה, לא שנאמר שם משהו מיוחד שעלול היה להוליד תחושה וודאית כזאת - סתם שיחה, אבל אני ידעתי היטב שאני לא מתכוון לצלצל אליה שוב ובוודאי שלא לראות אותה. וכך זה כבר נמשך איזה שבוע שבועיים, אח"כ פגשתי מישהי נחמדה ולא עברו יומיים ועברנו לגור יחד. כל הסיפור הזה הוא טריוויאלי לחלוטין שהרי ממילא אני לא מאמין ב"אהבה" , והדבר היחיד שאני יודע לגבי "אהבה" זה שבקיץ אני אוהב נשים עם חזה גדול, ובחורף - להיפך.בסופו של דבר זה בסה"כ נשים. לא יותר מזה. ולא צריך לעשות מזה ענין גדול. וכבר פסק מי שפסק: ש"עוד קוס פחות קוס - מה זה כבר משנה. כולן אותו דבר". הענין הוא אחר. אני לא מרגיש כל הבדל בין החברה הקודמת שלי לזו החדשה. לפעמים אני אפילו מחליף את שמותיהן. לפעמים נדמה לי שאם תיפתח הדלת ותיכנס החברה הקודמת שלי ממש לא אחוש הבדל כלשהו. אני לא יודע אם למישהו מכם היתה פעם תחושה כזאת, אבל אם יש משהו וודאי בעיני כמו, נאמר זריחת השמש בבוקר,הרי זו התחושה הזאת שזו או הקודמת, או אולי תהיה מי שתהיה - בסופו של דבר - אין הבדל. לא הייתי טורח כמובן לספר את הסיפור הפרט הזה שלי לולא הקריאה החוזרת ונשנית בפורומים כאן העוסקים ביחסים בין גברים נשים, היכרויות-פרידות ובעיקר כל "שיברון הלב והיסורים" המתלווים לכך - והנה אני בכלל לא יודע מה זה. אצלי הן באות- הולכות ועולם כמנהגו נוהג. יש למישהו/י הסבר לזה ?
קורה לי משהו מוזר. ואולי בעצם זה לא מוזר בכלל. ערב החג, או סופה"ש, השד יודע כבר מתי זה היה בדיוק. נפרדתי מהחברה הקודמת שלי. זאת אומרת , לא בדיוק "נפרדתי". סיימתי שיחת טלפון איתה. סתם שיחה רגילה ללא בשורות מיוחדות, הנחתי את השפורפרת והרגשתי שעבר לי ממנה, לא שנאמר שם משהו מיוחד שעלול היה להוליד תחושה וודאית כזאת - סתם שיחה, אבל אני ידעתי היטב שאני לא מתכוון לצלצל אליה שוב ובוודאי שלא לראות אותה. וכך זה כבר נמשך איזה שבוע שבועיים, אח"כ פגשתי מישהי נחמדה ולא עברו יומיים ועברנו לגור יחד. כל הסיפור הזה הוא טריוויאלי לחלוטין שהרי ממילא אני לא מאמין ב"אהבה" , והדבר היחיד שאני יודע לגבי "אהבה" זה שבקיץ אני אוהב נשים עם חזה גדול, ובחורף - להיפך.בסופו של דבר זה בסה"כ נשים. לא יותר מזה. ולא צריך לעשות מזה ענין גדול. וכבר פסק מי שפסק: ש"עוד קוס פחות קוס - מה זה כבר משנה. כולן אותו דבר". הענין הוא אחר. אני לא מרגיש כל הבדל בין החברה הקודמת שלי לזו החדשה. לפעמים אני אפילו מחליף את שמותיהן. לפעמים נדמה לי שאם תיפתח הדלת ותיכנס החברה הקודמת שלי ממש לא אחוש הבדל כלשהו. אני לא יודע אם למישהו מכם היתה פעם תחושה כזאת, אבל אם יש משהו וודאי בעיני כמו, נאמר זריחת השמש בבוקר,הרי זו התחושה הזאת שזו או הקודמת, או אולי תהיה מי שתהיה - בסופו של דבר - אין הבדל. לא הייתי טורח כמובן לספר את הסיפור הפרט הזה שלי לולא הקריאה החוזרת ונשנית בפורומים כאן העוסקים ביחסים בין גברים נשים, היכרויות-פרידות ובעיקר כל "שיברון הלב והיסורים" המתלווים לכך - והנה אני בכלל לא יודע מה זה. אצלי הן באות- הולכות ועולם כמנהגו נוהג. יש למישהו/י הסבר לזה ?
