החלמה בלי רופאים

[וניטג]

החלמה בלי רופאים

חברות יקרות,
בקרוב אחגוג יום הולדת 60, והגיל נתן לי את נסיון החיים והידיעה שמה שעוזר לאחד לא תמיד עוזר לאחר.
יחד עם זאת אם אצליח לעזור ולו לאחת מיכן להקלה מהסבל של המחלה האומללה והמכיאבה הזו, אהיה מאושרת.
המוןןן שנים של סבל וכאבים שרק אתן יכולות להבין, מליון בדיקות שלא מאבחנות כלום כי המחלה לא היתה ידועה, ופגיעה קשה באיכות החיים הביאה אותי להחלטה למצוא בעצמי את הפתרון שמתאים עבורי ולא להיכנע לנסיונות של הרופאים .
ובכן - דבר ראשון החלטתי שאני לא חולה! אני סובלת מתסמינים של מחלה מכאיבה וחייבת למצוא מזור.
בבדיקות דם B12 נמוךךךךך
ויטמין D נמוךךך
ברזל נמוךךך.
קיבלתי זריקות B12 , לקחתי ויטמין D בכמות של 2500 ליום, וכדור ברזל קל.
במגביל שיניתי את התזונה והפכתי טבעונית, לא אוכלת כמעט אוכל מעובד, אלא אוכל בבישול ביתי והמון ירקות טריים, בעיר ירוקים.
בתוך שבועות המצב השתפר עוד טיפה ועוד קצת, הוספתי הליכה על הליכון וקצת התעמלות מכשירים לחיזוק שרירים, (לאט ומעט עם עליה מאד מתונה בזמן).
התחלתי לישון יותר ויותר טוב, הריכוז השתפר וגם מצב הרוח, והכאבים נהיו נסבלים אבל עדיין לא הרפו אפילו ליום.
העברתי את עצמי גמילה מגלוטן, תוך חודשיים נעלמו הכאבים. נ ע ל מ ו !!!
עכשיו שלוש שנים אחרי, מפעם לפעם
אני חווה "נפילה" עם תסמינים קלים שלא מזכירים בכלל את תקופת המחלה.
עכשיו אני יכולה לשתף ולנסות לעזור לשנות את חייכן מקצה לקצה.
ברור שרק מי שחוותה את המחלה יכולה להבין , אז תתעודדו יש החלמה ואיכות חיים, רק צריך לקחת את החיים בידיים ולעזור לעצמיינו.
חיבוק גדול ובריאות טובה

 

[ו אולי]

נהדר שמצאת מה עוזר לך

עשיתי דברים דומים, כשהייתי חצי מגילך היום. גם לי מאד עזרה תזונה שעיקרה ירקות פירות והמנעות מאוכל מתועש (שיטת קינגסטון), ובהמשך עברתי לצימחונות ולטבעונות (בעיקר מסיבות אידאולוגיות). גם אצלי ה B12 וה D היו מאד נמוכים והשתפרו עם תוספים. ופעילות גופנית מתונה והדרגתית כמובן מאד תורמת.

אבל מה לעשות, גם כששומרים על אורח חיים בריא אפשר לחטוף סרטן... ולא כותבת את זה בציניות, זה מה שקרה לי. ואם הייתי משכנעת את עצמי שאני לא חולה ושאין צורך בפנייה לרופאים לא הייתי פה יום.

אז לא קונה את הגישה של להחליט שאני לא חולה ולהתרחק מרופאים. הלוואי וזה היה מספיק... אבל בהחלט מאמינה שכדאי שניקח אחריות על הבריאות שלנו ולא נסתפק רק בהטלת האחריות על הרופאים, כי שינויים מהסוג הזה יכולים לעשות את ההבדל.
חלק מהאחריות, שאין לנו ברירה לקחת על עצמנו, היא ללמוד כמה שיותר על המחלות שלנו, על הכלים להתמודדות, ולבחור מתי לפנות לרופאים ולא להסתפק באורח חיים בריא.

ובאמת ששמחה בשבילך שאת מרגישה הרבה יותר טוב

גם אצלי היה שיפור גדול מאד בעקבות שינוי תזונה ואורח חיים וזה היה נהדר.

 

[ויויאן טאץווד]

תודה על העדכון ומשמח מאד לשמוע

על שלוש שנים בלי סמפטומים כמעט.

חוסרים בנוטריאנטים (שכחתי כרגע איך המילה בעברית, משמע ביסודות שהגוף צריך) הוא מצב שנפרד לגמרי מהמחלות פיברומיאלגיה / תת"כ, וכמובן שצריך להיות מטופל, ועוד קודם לכן להיבדק, ואכן יש עדיין רופאים שלא מספיק מודעים וחשוב שהמטופל עצמו יבקש לבדוק.

אבל נשמע שמצאת איזה קצה חוץ שממנו נהיה כדור שלג חיובי שקצת שיפור מביא ליותר יכולת לעשות דברים שמביאים לשיפור וכו'.

וזה באמת נפלא שאת כותבת ומספרת לנו על זה. ומאחלת לך להמשיך להרגיש ככה.

אבל, אני מסכימה עם ו אולי, ולכן הכותרת שלך וגם הפסקה הראשונה פחות מדברות אלי, כי יש המון אנשים שהשיפור אצלם הגיע מתרופות ומההמצלותשל הרופאים שמטפלים במחלות האלה שהן בעיקרן "לא רפואיות, במובן שאנשים רואים כשלילי": ההמלצות הן על פעילות אירובית מתונה ומדורגת, מה שנקרא GET ׁgraduated exercise therapy. שמותאם למחלה הזו וגם מותאם אישית, כי אצל חולים שונים למחלה פנים שונות.

המלצה על שינוי בסגנון החיים, וגם בזויות הראייה והחשיבה שלנו, שזה יכול להתבצע ע"י טיפול קוגניטיבי-התנהגותי קצר מועד CBT

שיפור תזונה וכל מדד אחר של לחיות יותר בריא. כל אחד כפי יכולתו.

ובעיקר ללמוד לחיות עם כמה שפחות סטרס - גם פה ה-CBT יכול לעזור.

אז בסך הכל זה דברים שעשית. וזה לא נראה לי כל כך מגונה שזה גם מה שרופאים ממליצים.

וכן, במידע מקצועי שקראתי כתוב שהשיפור ואפילו החלמה (במובן של רמיסיה) נרשמה הרבה יותר אצל חולים שלקחו אחריות על הבריאות / חיים שלהם ולא נשענו רק על פתרונות שיבואו מבחוץ.

אז הרעיון של לטפל בעצמנו הוא לי אפילו נראה מובן מאליו. ואני לא רואה סתירה בין זה לבין להעזר במה שלרפואה המודרנית כן יש להציע לנו, או אם לא להעזר לא לראות בזה משהו רע, אין לדעת מתי נזדקק

אבל כמו שכתבת לכל אחד מתאים משהו אחר, ומוטיבציה של להוכיח למישהו את ההיפך היא לפעמים מה שמניע אנשים. אז אני מניחה שיש אנשים ש"להראות לרופאים" שאת מטפלת בעצמך אולי זו מוטיבציה לאנשים מסוימים.

אבל מי שימנע מללכת לרופאים בגלל הגישה הזו עלול לא לבדוק ולדעת שחסר לו בי12 או ויטמין די או נוטריאנטים אחרים ולהרגיש ממש לא טוב ולא לטפל במשהו כמו זה, שהוא קטן. ויש אנשים שיש להם בעיות יותר גדולות, כמו הפרעות בבלוטת התריס למשל. והקריאה הזו להמנע מללכת לרופאים עלולה לגרום נזק.
חוסר בברזל הוא דבר גדול ומהותי. זו מחלה בפני עצמה, שחשוב לטפל בה כמה שיותר מהר.

בסופו של דבר הגוף (וגם הנפש) הוא שלנו ואנחנו מטפלים בעצמנו, לרופאים יש ידע שלנו אין, ולהעזר בהם זה משהו שלחלקים גדולים בעולם (מיליארדי אנשים, מה שנקרא עולם שלישי) אין גישה אליו והם חולמים שהיה להם מזער מהידע הרפואי שיש לנו למשל.
יש לנו גישה לידע, לטיפולים, לתרופות וכו', ואנחנו בוחרים מה אנחנו רוצים לעשות עם זה.

בתקווה לעוד סיפורים טובים כמו שלך, ומאחלת לך בריאות ושמחה ואהבה עצמית ועוד חופן של דברים טובים