החלטתי לפרוש.

החלטתי לפרוש.

אוקי. עתודה זה לא טוב. אני לא רוצה את זה. שנות ה-20 שלי חשובות לי מדי מכדי שאבזבז אותן סתם כך, ולאחר התחבטות מעמיקה החלטתי שלעתודה יש יותר חסרונות מיתרונות, וכמו שפלטורן אומר: המסלול אינו מתאים לטבע האדם. תאריך הגיוס המקורי שלי נקבע למרץ 2003. בינתיים אני רשומה כמועמדת לעתודה, ולכן (כך אני רוצה להאמין) לא קיבלתי זימונים למבחנים של מסלולים אחרים בצבא. מה לעשות עכשיו? האם אני צריכה להתקשר ללשכה ולבקשם להסיר את מועמדותי, או לחכות עד לספטמבר (שלב מיון ב´) כדי לסרב? האם יש יסוד סביר להניח כי נדפקתי, וכי כעת לא אוכל להתקבל לתפקידים מעניינים בצבא (מפאת השהות הארוכה)? אנא עזרו לי.. אני כל כך מדוכאת ומבולבלת... לא ידעתי שהמסלול ארוך כל כך.. מה לעשות עכשיו!?
 

greenguy2002

New member
אל תקשיבי לפלטרון! הוא ז**ן שכל!!!

עתודה זה מנוגד לטבע האדם??? איזה מין שטויות אלה? בכל העולם הולכים ללמוד אחרי בית-ספר, ורק בארץ "הנורמלית" שלנו הולכים לצבא...מה לדעתך טבעי בין בשניים? לגבי ניצול שנות ה-20, או "בזבוב" כפי שאת קוראת לזה... לא יכלתי לחשוב על דרך טובה יותר להעביר את שנות ה-20 המוקדמות מהאופן בו אני מעביר אותם היום! אני עמצאי כמעט לגמריי, נהנה מחיי קולג´ טיפוסיים כמו בכל העולם. טס לחו"ל בחופשות, מסיבות חברים ומה לא... אני פשוט נהנה, ובנוסף לכך אני גם מסדר לעצמי את העתיד!!! תחשבי על זה....
 
למעלה