החלטיות

A לוןA

New member
החלטיות

זהו
כלו כל הקיצין
עכשיו אני כבר אראה לו
הוא חושב שככה זה יכול להימשך?
אז יש לו טעות. טעות חמורה מאוד.
אם הוא חושב שהוא יכול להמשיך עם המשחקים המטומטמים שלו, לתת לי פה שבר של תשומת לב, שם איזה שיחת טלפון ולצפות שאני אעבור על זה בשתיקה- הוא מה זה טועה! ואני אראה לו כמה הוא טועה!
אני פותחת את הדלת בהחלטיות נחושה וצועדת פנימה
הוא מתיק את העיניים מהטלויזיה, מחייך אלי את החיוך הזה ואומר בקול הנמוך שלו- היי יפה שלי. כמה התגעגעתי אלייך.
משהו קטן בתוכי נמס פתאום. אני ספק צועדת ספק כושלת לכיוונו, מתיישבת למרגלותיו, מרימה אליו עיניים כנועות ולוחשת-

אדוני, אפשר למצוץ לך?



בנזונה....






(*כל קשר בין הדמויות למציאות מקרי בהחלט ועל אחריות המקשר בלבד
)
 

A לוןA

New member
זה ההופכי של

ליד הבית ספר קיבלתי מכות
מילד גדול והתחלתי לבכות
בדרך הביתה הבכי נחלש
ראיתי את אמא התחיל מחדש

(יהודה אטלס, הילד הזה הוא אני, מצוטט מהזיכרון)
 

gaya36

New member
ובאמת מזמן לא כתבת

כיף לקרוא גם אם זו רק טעימה....


ויודע מה מה הבעיה של רובנו? הרבה פעמים צד אחד מפרש דברים לא נכון או שכביכול מכוון כלפיו ואז המחשבות שם מתרוצצות וגורמות לכאב ראש מיותר, במקום לומר ישירות לבן/בת הזוג את מה שיושב שם בלב! ובקיצור משחקים (לי לפחות) לא עושה את זה...
 

gaya36

New member
אבל... לא איתם אנחנו חיים בבית


וברצינות לגבי פורומים, כאן הרבה יותר קשה להעביר מסר/תחושות או שמשהו יבין עד הסוף את כוונתך כי אתה לא נראה או רואה את מי שיושב מאחורי המקלדת והכי חשוב אין את האינטונציה כך שדווקא כאן יכולים הרבה פעמים לטעות בכוונות בעוד שבמקום הפרטי והאינטימי שלנו קל הרבה יותר להעביר את התחושות שלנו (לדעתי) ועכשיו חוזרת שוב למיטה כי החום שוב עולה (אמרתי לך כבר שקשה לי להיות חולה?
)
 
הרסת לה את כל ההחלטיות

עם המשפט שלך: "היי יפה שלי. כמה התגעגעתי אלייך"

איזה כיף לקרוא אותך על הבוקר
 
למעלה