החלטות

[פאמקי]

החלטות

לפני חודש וחצי זה קרה- סיימתי עבודה, ראיתי הזדמנות לשינוי. לאחר התלבטויות, החלטתי שאני עושה את זה- אני חוזרת לדרום הרחוק. סגרתי קבוצה אותה ניהלתי, התחלתי תהליך פרידה מחברים, מצאתי עבודה, התחלתי לחפש דירה... ואז זה קרה. משום מקום, חברות עמוקה של שנים, הפכה לאהבה גדולה ומבטיחה. עכשיו, מעל הכל מרחפת עננת המעבר... מצד אחד, ברור לי שזה לא הולך לקרות, כי לא ייתכן שנוותר על הדבר הגדול הזה. מצד שני, ישנם אילוצים שלא עושים את הדברים פשוטים... דרך הדברים שכתבתי, שמה את הדברים על השולחן ומפסיקה להדחיק את מה שקרב והולך.

 

[כלעוד]

לדעתי

1. אהבה גדולה ואמיתית תשרוד גם תקופת ריחוק גיאוגרפי ואף תוכל להתעצם ממנה. המדינה קטנה, יש סופשים, טיולים ויתרונות. מצד שני: מה נאבד לך בדרום הרחוק? ובכל מקרה, הוא יחכה ולא בורח. קשה קשה לפעמים לדעת ולהחליט. מאחלת לך בהצלחה בכל מה שתבחרי פאמקי! בסה"כ נראה לי שאלו התלבטיות מסוג ה"צרות טובות".... 2. ומצ"ב קובץ, אולי קשור. יש עוד אם יבקשו.

 

[פאמקי]

כלעוד יקרה

כמובן שכבר הגבתי אך התגובות נמחקו... אנסה שוב ואעתיק לפני שאשלח (מומלץ בימים אלו). יכולה להבין את ראייתך בנוגע לקשר מרחוק, ואף יכולה להסכים כי הוא עשוי "להצליח". אך... לדעתי, לא מהסיבות הנכונות. כיום, מ"מרום שנותיי" זה כבר לא קשר שעשוי להתאים לי. אני מחפשת משהו אחר בקשר, בעיקר מימוש מלא של קשר. אך יכולה להבין את מי שזה מתאים לה. את הקובץ עדיין לא קראתי, אך מבטיחה להגיב כשאקרא

 

[כלעוד]

פאמקי, ברצוני לדייק

התכוונתי קשר מרוחק באופן זמני, נניח: לשנה. כמובן אם הכל מתאפשר טכנית, במקרה הספציפי הנדון. די ברור לי שבאופן קבוע ועבור הרוב, קשר מרוחק זה לא זה. נראה לי שזה קצת כמו קשר בדירות נפרדות. ביהדות אומרים שפעם הרבה היו חיים ככה מבחינת הפרנסה. הבעל היה חוזר רק בסופי שבוע, ואף אחד לא התלונן יותר מדי... היו יתרונות גדולים: היתה רוחצת את רגליו, לא כועסת על עבודות הבית, מתגעגעת, ומוצי פוצי כל היומיים. היום זה כמובן זמנים אחרים וקצב אחר.

בכל אופן אולי זה קצת מצחיק איך האהבה תופסת אותנו לפעמים לא מוכנים בהיבטים מסוימים, אך כנראה כל כך מוכנים - באחרים. ככה לי קרה. אבל האמת שאני ידעתי שזה מגיע, הרגשתי. וגם ראיתי סימנים בדוקים: קליפות ביצים שבורות ועוד. הייתי כבר מבושלת ואפייה בתנור. נו גם בגיל, אך זה עניין אחר. פטפטתי קצת. ביי בינתיים.

 

[הקסם שבפשטות]

וואוו !!!

במצבים כאלה.. אני מסתכלת לשמיים ומחייכת- לעולם יש חוש הומור מוזר מחוויתי האישית בלבד לפעמים צריך להפקיר את גופנו לרוח לנשום את התנועה שהכנסנו לחיינו... לא לעצור עמוק בבטן "לשים דברים על השולחן" ובעיקר להאמין בזוג רגלייך כי הן יקחו אותך למקום טוב וואווו..

 

[פאמקי]

קסם אחותי

אכן... חוש הומור מוזר. ולא יפה לגחגך על אחיות

. תודה על עצתך. זה מה שאעשה, אתן לרוח להוביל. מי יודע, אולי היקום יהפוך את התמונה , פעם נוספת... נראה. תודה יקרה

.

 

[בלוז10]

פאמקי יקרה

מאחלת לך הצלחה ,בכל אשר תפני סומכת עליך בלוז

 

[פאמקי]

תודה יקרה