החלטות (קשות)

[אמא זולו]

החלטות (קשות)

האמת היא שאני כותבת יותר בכדי לשתף מאשר לקבל עיצה שתפתור לי את הבעיות בחיים

אבל הרי אין כמו שיתוף בשעת דילמה בכדי להקל מעט על המשא שמכביד. בני הבכור בקרוב יהיה בן שנתיים. ליומולדת שנתיים יקבל במתנה אח/ות קטן. עד היום הוא איתי בבית וגם אבא לשמחתינו נמצא בסביבה כל היום ככה שהוא זוכה לגדול עם שני הורים שמעסיקים ומפעילים. הבעיה הגדולה היא שאנחנו חיים באיזור מגורים מאד מאד מרוחק ומבודד. הסביבה הקורבה היא קיבוצים בעיקר ושם המערכת פועלת אחרת וכל הילדודס הולכים לפעוטון. כאן ביישוב אין מודעות לחינוך ביתי וניסיתי, תאמינו לי שניסיתי; להסביר, ליזום, לשכנע, לקבץ אימהות כמוני לפעילות מובנית. זה לא הלך כאן. הרוב המכריע שולחים לגן בגיל שנתיים ובדרך כלל עוד לפני. מעבר לעניין הזה, אנחנו מבודדים חברתית. ביישוב כאן החברותא ניגזרת הרבה מתוך הקשרים של הילדים בגן. הן שלי כאם עם אימהות אחרות והן של הילדים עצמם. יש רק שני גנים ציבוריים 'שווים' שאליהם אנחנו יוצאים לשחק ולפגוש. המתנ'ס כאן בקושי שמתפקד ואין מי יודע מה אטרקציות. או קיי נכון שיש את הטבע והמרחבים אבל...הבן שלי מאד אוהב וכמה לחברת ילדים. ניסיתי להדחיק את זה כבר כמה זמן אבל אני לא יכולה יותר. הוא פורח כשהוא משחק עם ילדים אחרים, ובזמן האחרון הוא מתקשר בצורה מדהימה ומדבר ומגיב ומנהל שיחות. אני לא יכולה יותר לספק לו את כל הצרכים החברתיים שלו. הבית מלא במשחקים ומתקנים ופעילויות חינוכיות ואני בעצמי מדריכה למוסיקה...מבחינת העשרה אינטלקטואלית אני יכולה לעמוד במשימה. אבל העניין החברתי שובר אותי. ולכן החלטתי לשלוח אותו לגן(הכי אלטרנטיבי שישנו כאן, ועדיין...גן זה גן) בשנה הבאה, כחודשיים אחרי שיהפוך לאח גדול ויסתגל לשינויים בתא המשפחתי. אז נכון שאני לא אכריח אותו ללכת כל יום, ונכון שמצידי ילך רק לשעתיים כל יום, ושיבוא הביתה לאכול בצהרים... אבל קיוויתי מאד שדברים יסתדרו אחרת. והם לא. תודה על ההקשבה.

 

[אלונה אמא של אורי]

גם אני חווה את זה

אורי כל כך כמה לחברה ואני דווקא גרה בעיר הגדולה אז כן אני לוקחת אותו לחברים אבל לא כל יום וזה לא מספיק לו גם אותי זה כמעט שובר היום שאלתי אותו אם הוא מתגעגע לגן (שהיה בו כשנה) והוא אמר שלא ניסתי לדובב לסחוט ממנו משהו ושאלתי אולי ירצה גן אחר ואולי רק לפעמים והוא אמר שלא גם אני כמוך חשבתי על אולי לשלוח אותו בשנה הבאה רק ליומיים שלושה בשבוע אבל הכי אני מבינה פתאום שלהשאיר ילד בבית זה דורש המון לדאוג לו לחברה וזה אומר להתקשר ולקבוע ולקחת ולהזמין אלינו וכשאנחנו לבדנו בבית לשמש לו לחברה ולפעמים לו לנהל סדר יום שכל כולו באחריותי וזה קשה וזה עמוס וזה בקושי משאיר לי זמן וזה גם ממלא ומהנה ומענג וכייפי עדיין לא החלטתי מה יהייה בשנה הבאה...

 

[אמא של נועהלה]

אני פתרתי את הבעיה

בכך שנועה ואני הולכות פעמיים שלוש למישחקיה מדהימה בהרצליה,ככה היא אם ילדים,יש הפעלה של 20 דקות, ואני ניפגשת אם אמהות וגם לי כף. אחרת...היתי מישתגעת...נועה בת שנה ו 9 וזקוקה להמון פעילות, ואין מצב שאני אשלח אותה לגן. המישחקיה מבחינתי היא מיזגרת נהדרת.

 

[ארמוזורה]

כואב ומוכר, באתר "באופן טבעי" תוכלי

למצוא רשימת קבוצות מפגש ברחבי הארץ (גם באזורים נידחים),של אמהות תינוקות וילדים. יתכן שתמצאי לך ולילדייך חברה בלי להזדקק לשירותיו השנויים במחלוקת של גן. גם על נושאים אלה, למה לא גן, חברים בחינוך הביתי, אח חדש, יש שם דיונים רבים ומעניינים. תוכלי למצוא עיצה ואוזן קשבת...שיהיה לך בהצלחה והריון נעים. (בזכות העיתון"באופן טבעי" והאתר שלו בתי יצאה מהפעוטון ולא ראתה יותר מסגרות כאלה כי גילינו שיש עולם שלם שם בחוץ, ואנחנו יכולות לבלות בו ביחד, ולא בבדידות! ) כתובת האתרwww.beofen-tv.co.il יש להכנס ל"אתר הקהילה" ולהקליד ב"חיפוש" את הנושא המעניין אותך. תהני.

 

[אמא זולו]

תודה. האמת היא שאני גולשת קבועה שם

רק שאני ב--אמת נמצאת רחוק מכל קבוצות החינוך הביתי. הלוואי שזה היה 'סתם' תירוץ. האתר עצמו מצויין.

 

[יונת ש.]

יש בעוד מקומות בארץ

יש משפחות חינוך ביתי גם במקומות שאין קבוצות פתוחות. את (או כל מי שקורא כאן) יכולה לשלוח אלי פרטים, כתובת, טלפון וכו' בשביל להשתדך עם משפחות חינוך ביתי באזורך.

 

[חגית אמא של אלה]

זולו יקרה ../images/Emo24.gif

כמה מוכרים רגשי אשם אימהיים... אני עוברת משהו כבה בעצמי בתקופה הנוכחית. אני ממש מקנאה ביכולת שלך להיות קשובה לבנך למרות מה שאת חושבת שנכון (חינוך ביתי או הליכה לגן). במקרה שלכם זה באמת יהיה קשה כי כן, ילדים נהנים וזקוקים לחברה ואי אפשר לקחת את זה מהם. הבן שלך נשמע ילד חברותי ומשתלב ואני באמת לא חושבת שגן זה סוף העולם, במיוחד שאת יודעת שלא תכריחי אותו ללכת אם לא ירצה ויש לך את האפשרות. ממש חבל שלא היה אפשרי לגבש קבוצת חינוך ביתי באיזור שלכם ואני מניחה שלא תעברו דירה למען מטרה זו. אם מצאת גן שנראה לך "בריא" יחסית ותהיה לך אפשרות לשלוח אותו על בסיס חלקי, אני בהחלט מחזקת את ידייך וחושבת שאת עושה טוב. גם אני נאלצת לחשוב כרגע על אפשרויות שקיוויתי שלא אגיע אליהן, מחוסר ברירה (אני מפרטת מה קורה אתי בהודעה בשירשור חדש). מה לעשות, אנחנו רק בני אדם.

 

[אמא זולו]

תודה על התמיכה חגית ו...

אולי באמת תעבורנה ליישוב שלי? יש כאן עוד כמה אימהות חד הוריות שהיו מעדיפות להשאר עם הילד בבית ועושה רושם שהעול הכלכלי לא מכביד עליהן במיוחד.

סתם רעיון פרוע.

 

[חגית אמא של אלה]

אז אולי תספרי איפה אתם גרים ??

 

[אמא של יובל ה]

החלטות

יובל בת שנתיים ורבע ונמצאת איתי בבית. אין לי כוונה בשלב זה לשלוח אותה למסגרת בשנת הלימודים הקרובה. אם אכניס אותה לגן בשנה הבאה זה יקרה אולי באביב (כלומר בעוד שנה). לא נראה לי שיובל סובלת מחסר בגלל שבבקרים היא לא עם ילדים בני גילה. ליובל עוד 3 אחים (שני אחים ואחות) שכולם גדולים (בשנות העשרה) את הבכור הכנסתי לגן בגיל שנה ותשעה חודשים וזו היתה לפי דעתי שגיאה, המעבר היה לו מאד קשה ועד היום זכור לי הבכי של הפרדה בבוקר. את שני הילדים הבאים השארתי בבית כל אחד עד גיל 3 ואני יכולה לומר שחויות התחלת הגן היתה שונה לחלוטין והרבה יותר קלה. לגבי יובל עדין לא ביקרתי באף גן ולא התענינתי ואני בנתיים דוחה את ההחלטה מתי להכניס לגן. אציין שאני שומעת לא פעם הערות של "מומחים" אשר אומרים לי שהיא זקוקה לגן ויש לא מעט לחץ חברתי, אבל ההבדל הוא שעם הראשון הושפעתי מלחצי הסביבה ואילו עם יובל אני מאד שלמה עם עצמי ולא מתיחסת ללחצים.