החלטות החלטות.
לא יודעת מה קורה בזמן האחרון, כל הזמן מבקשים ממני להחליט החלטות. אוף, מה זה פתאום נתינת העצמאות המטרידה הזאת? תפסיקו לבקש ממני לנהל לעצמי את החיים! ``דולצינאה, מחר יש כנס ארצי של נוער על איזה משהו לבחירות אולי את רוצה לבוא?`` ``דולצינאה יש חוג טאיי צ`י בקיבוץ אולי את רוצה להצטרף?`` ``דולצינאה מחר את צריכה להגיש כתבה לעיתון אולי תמצאי לעצמך כבר נושא לכתוב עליו?!`` ``עוד מעט יש טיול של חברת נעורים ואת עוד לא הודעת לנו אם את באה``. ``דולצינאה, אולי תחליטי כבר אם את עושה בגרות בערבית או לא?!`` מה קרה לימים הטובים שהיו באים ומודיעים לי ``מחר את מנגנת בטקס יום-הזיכרון ותפסיקי לשאול שאלות?`` באיזשהו שלב, אנשים מחליטים על דעת עצמם שאתה יכול להחליט כל מיני דברים בעצמך. אני לא מסתדרת עם זה, הדבר היחיד שמרצד לי בראש כל הזמן זה איזו החלטה מעיקה שיושבת לשם ויודעת להגיד רק ארבע מילים: ``אבל מה יהיה אם...``, ז``א, לא משנה מה אני עושה אני ארגיש שהפסדתי שלא בחרתי בדרך השניה. חוק מרפי, ואחד המעצבנים ביותר שלו אם אתם שואלים אותי. (אבל גם הקטע עם העשן של הסיגריות, שתמיד עף לכיוון מי שלא מעשן. ע``ע אני, למשל.) די כבר! תפסיקו לסמוך עליי שאני אעשה את הדבר הנכון, לעזאזל! אני חושבת לפרוש לחיים שקטים בצפון אלסקה או משהו דומה. חושבת. עוד לא החלטתי... דולצינאה.
לא יודעת מה קורה בזמן האחרון, כל הזמן מבקשים ממני להחליט החלטות. אוף, מה זה פתאום נתינת העצמאות המטרידה הזאת? תפסיקו לבקש ממני לנהל לעצמי את החיים! ``דולצינאה, מחר יש כנס ארצי של נוער על איזה משהו לבחירות אולי את רוצה לבוא?`` ``דולצינאה יש חוג טאיי צ`י בקיבוץ אולי את רוצה להצטרף?`` ``דולצינאה מחר את צריכה להגיש כתבה לעיתון אולי תמצאי לעצמך כבר נושא לכתוב עליו?!`` ``עוד מעט יש טיול של חברת נעורים ואת עוד לא הודעת לנו אם את באה``. ``דולצינאה, אולי תחליטי כבר אם את עושה בגרות בערבית או לא?!`` מה קרה לימים הטובים שהיו באים ומודיעים לי ``מחר את מנגנת בטקס יום-הזיכרון ותפסיקי לשאול שאלות?`` באיזשהו שלב, אנשים מחליטים על דעת עצמם שאתה יכול להחליט כל מיני דברים בעצמך. אני לא מסתדרת עם זה, הדבר היחיד שמרצד לי בראש כל הזמן זה איזו החלטה מעיקה שיושבת לשם ויודעת להגיד רק ארבע מילים: ``אבל מה יהיה אם...``, ז``א, לא משנה מה אני עושה אני ארגיש שהפסדתי שלא בחרתי בדרך השניה. חוק מרפי, ואחד המעצבנים ביותר שלו אם אתם שואלים אותי. (אבל גם הקטע עם העשן של הסיגריות, שתמיד עף לכיוון מי שלא מעשן. ע``ע אני, למשל.) די כבר! תפסיקו לסמוך עליי שאני אעשה את הדבר הנכון, לעזאזל! אני חושבת לפרוש לחיים שקטים בצפון אלסקה או משהו דומה. חושבת. עוד לא החלטתי... דולצינאה.
נעל רק מקווה שעם הזמן היא תצליח יותר ויותר להתמודד עם החלטות, פשוט מחוסר ברירה (וכאן אין כל כך החלטה - חייבים ללמוד להחליט). אבל מה עם ראש ממשלה? נעל