החלטה קשה
לא בטוחה אם מישהו זוכר, כי הרבה זמן לא הייתי, אבל מקווה בכל זאת שכן. החלטתי לעזוב. הבנתי ששום דבר לא ימנע ממנו לרצות להיות לבד, כדי לדעת מה המשמעות של ביחד. הלכנו לפגישת ייעוץ אחת, אני לא כ"כ התחברתי ליועצת, גם הגעתי מאוד לחוצה וביקורתית, והיה לי קשה להציף את הכל. אבל חשבתי לתת לה עוד הזדמנות. בנתיים, הכל מאוד קשה בבית, אני מאוד מנסה ומשתדלת, והוא אלי גם, אבל זה פשוט לא עובד. קשה לי עם הריחוק, התחלתי ממש לחוות את הפרידה ממנו, והבנתי שזה כנראה יקרה ,ייעוץ או לא. אז אתמול אמרתי שאולי כדאי שניפרד. אז אנחנו נפרדים. וקשה לי בטירוף, כי אני יודעת בתוכי שאנחנו אוהבים, ולפני שנתיים וחצי עברתי פרידה קשה בטירוף, ואין לי כוח יותר, ולעבור שוב את הגעגועים הקשים, והרצון להיות ביחד, והמחשבה שהוא עם מישהי אחרת שמטריפה אותי, שלא לדבר על לפרק את הבית ולמצוא מקום אחר להיות בו, פשוט אין לי כוח. מהיכן שואבים את הכוחות האלה? אני מאמינה בעצמי, ואני עובדת וגם לומדת תחום שמאוד מעניין ומספק אותי, אבל הרגשת הריקנות שאני חשה מציפה אותי ואני מרגישה אבודה. אולי לא עשיתי מספיק? ואם כן אז מאיפה הכוחות להיפרד? איך מתמודדים עם זה שוב?
לא בטוחה אם מישהו זוכר, כי הרבה זמן לא הייתי, אבל מקווה בכל זאת שכן. החלטתי לעזוב. הבנתי ששום דבר לא ימנע ממנו לרצות להיות לבד, כדי לדעת מה המשמעות של ביחד. הלכנו לפגישת ייעוץ אחת, אני לא כ"כ התחברתי ליועצת, גם הגעתי מאוד לחוצה וביקורתית, והיה לי קשה להציף את הכל. אבל חשבתי לתת לה עוד הזדמנות. בנתיים, הכל מאוד קשה בבית, אני מאוד מנסה ומשתדלת, והוא אלי גם, אבל זה פשוט לא עובד. קשה לי עם הריחוק, התחלתי ממש לחוות את הפרידה ממנו, והבנתי שזה כנראה יקרה ,ייעוץ או לא. אז אתמול אמרתי שאולי כדאי שניפרד. אז אנחנו נפרדים. וקשה לי בטירוף, כי אני יודעת בתוכי שאנחנו אוהבים, ולפני שנתיים וחצי עברתי פרידה קשה בטירוף, ואין לי כוח יותר, ולעבור שוב את הגעגועים הקשים, והרצון להיות ביחד, והמחשבה שהוא עם מישהי אחרת שמטריפה אותי, שלא לדבר על לפרק את הבית ולמצוא מקום אחר להיות בו, פשוט אין לי כוח. מהיכן שואבים את הכוחות האלה? אני מאמינה בעצמי, ואני עובדת וגם לומדת תחום שמאוד מעניין ומספק אותי, אבל הרגשת הריקנות שאני חשה מציפה אותי ואני מרגישה אבודה. אולי לא עשיתי מספיק? ואם כן אז מאיפה הכוחות להיפרד? איך מתמודדים עם זה שוב?
