החלטה קשה

[maya100]

ביום רביעי אוסיף את תשובת אמי...

היא בסיני כרגע אבל מעניין אותי לשאול אותה באמת ומבטיחה לעדכן.

 

[מירי,]

ושוב מהניסיון שלי!

גם אנחנו חילוניים - אכן החוויות שלנו משבת הן "נסענו ל..." הברכות היחידות הן הקידוש בערב שבת, ואבא שלימד אותם שלא אוכלים בשר וחלב יחד... שוב אני מדגישה שחשוב שלכם לא יפריעו כל יתר הדברים שמלמדים שם - אנחנו שמחנו שהילד לומד מה שאנחנו לא יכולים ללמד , ועוד יותר שמחנו על השאלות שצצו עקב כך.... הילד שלי היגיע לכיתה א, התגלו בעיות - ולמרות שהוא לא ממש מכיר ילדים מהגן (השניים היחידים שהיגיעו איתו מביה"ס אינם בכיתה איתו) הוא מסתדר! ולא הייתי נוהגת אחרת! השנה הבן השני שלי אמור להכנס לחובה ממ"ד (אחרי תת חובה ממ"ד) ולמרות שידוע לי שהגן מלא- הגננת שם היא עילוי ולכן אני אשמח שהיא תטפל בבני! כן! כולל כל אותן הילכות.....

 

[נאוה ר]

בשכונה שלנו המטפלות הנחמדות היו

דתיות חרדיות. כך שעד גיל 3 הילדים שלי היו אצל גננת חרדית. ולא נראה לי שצמח להם נזק. ובנתיים יש לציין שהם שכחו את רוב הברכות אבל התחושה החמה ואהבה שהם קיבלו היו שווים. ואם הם למדו את הפרשה בצורה אחרת ממה שאני הייתי מספרת זה גם לא נורא. אבל שוב הגננות היו חרדיות אבל קיבלו אותנו כמו שאנחנו ואנחנו אותן כמו שהן. אז זה תלוי בהשקפה של הגננת אבל גם בהשקפה שלך. אם תחליטי ללכת על גן דתי אני מוכנה לתת לך קורס איך לארח את הילד הדתי בבית בלי בעיית כשרות. ואיך לגשר על הפער בין מה שקורה בבית למה שקורה בבית ספר.

 

[dana29]

הי רונית, אינטואיטיבית אני עונה- לג

לגן עם הגננת הנעימה, עדיף שנה אחת תומכת משנתיים זוועתיות. לי זכור משפט אחד שכל הזמן שמעתי בפורומים השונים- מה שחשוב יותר מכל בגן (בהנחה שהוא במצב בטיחותי והגייני סביר), זה הגננת, גננת טובה תוכל להעניק לילדך כלים לעבור הלאה, הגננת השניה, שמראש את יודעת שהיא אישה טראומתית...יכולה רק להזיק לילדך העדין, שזקוק לרוך ולהמשך תחושה ביתי ככל האפשר, חלילה לי מלקבוע לך, אבך נראה לי שאת כבר ששאלת יודעת את התשובה, שיהיה בהצלחה.

 

[חגית של שני]

לא נראה לי שהייתי חושבת פעמיים

עדיף גן דתי וקצת "רחוק" עם גננת נחמדה, מאשר גננת רעה אימלה ממש מלחיץ לחשוב לשלוח לשם את הילד.

 

[רונית הסנאית]

הוחלט...

למעשה רגשית הוחלט כבר קודם- בודאי הגן הדתי! באמת שאין לי בעיה עם זה מהבחינה הדתית: אני מביית מסורתי מאוד, אבי חובש כיפה ובנעוריהם הוריי היו חרדים (!). אני מכירה היטב את רוב ההלכות וכן את סוגיית הכשרות. טכנית- אין לי בעייה, מה גם שמלבד הפרדת כלים (בה אנו לא משתמשים)- כשר אצלנו. אם צריך- יש כלים חד פעמיים, יש מוצרים כשרים וסגורים. גם חברתי הדתייה מתארחת אצלנו עם ילדיה ואחנו מסתדרים בכיף... ועוד שתי אנקדוטות:

- למרות שזה עדיין מוקדם, אמרתי לילד שהוא יילך לגן אחר (לא אצל סבתא והילדים שהוא מכיר), שם לבנים יש כיפות. והוא אומר, מתלהב: "כן! ולבנות יש מטפחות! והבנים יוצאים למרפסת (?) ומתפלפלים (כך במקור) אדוני אלוהינו!!!!!!..." צריך ללמד אותו שאומרים 'אלוקינו'

?

כשאמרתי בעירייה שאני רוצה לעבור מהגן ששובצנו בו, היא אמרה: "את יודעת איזו גננת טובה ומחנכת נ-ה-ד-ר-ת אתם מפסידים? הבת שלי הייתה כל כך מפונקת, מכל שטות בוכה. לא ידעתי איך תעלה לכיתה א'! אחרי שנתיים אצל XXX- אין ממנה ציוץ! היא 'שמה אותה במקום' והילדה הפכה לבוגרת וממושמעת, תענוג!!!" אויש. לא ידעתי אם לבכות (על הילדה) או לצחוק (מה'גאונות' של האמא)... תודה לכל מי שטרח וענה, חיזקתם אותי מאוד, רונית.

 

[לאה_מ]

../images/Emo45.gif החלטה נבונה

איזה חיזוק מהעיריה

שיהיה

ונשמח לשמוע אחרי תחילת השנה איך ההתאקלמות בגן החדש.