החלטה קשה

[רונית הסנאית]

החלטה קשה../images/Emo178.gif

שלום! הבן שלי בן 4, ילד חכם, מאוד שקט (בקושי מדבר), מאוד רגיש ונפגע בקלות. באופיו, הוא נוטה להסתגר ולא יוצר קשרים חברתיים בקלות. בגן הנוכחי יש לו חבר אהוב אחד, לו הוא 'נאמן' כבר שנתיים... מגיל שנה וחצי ועד היום היה בגן פרטי של סבתא שלו- האהובה עליו מאוד. מיותר לציין, שלמרות השתדלותה לתת לו יחס כשאר הילדים, הוא היה במעין חממה. בשנה"ל הלימודים הקרובה מתחילים גן עירוני ואני מאוד מתלבטת. לפנינו 2 אפשרויות:

גן מול הבית. 35 ילדים. גננת קשה, דורשנית, כעוסה ולא חביבה. היתה הגננת של אחי (הוא בן 28 היום) והוא "לא שוכח ולא סולח"... עוד שנה יוצאת לפנסיה. היתרון- הילד יהיה בגן טרום חובה+חובה עם אותם הילדים שאח"כ יעלה איתם (לפחות 2 בכיתה מהגן) לכיתה א'.

גן 2 רחובות מהבית. גננת שקטה ונעימה, 17 ילדים (!) בלבד בגן. החיסרון- מדובר בגן דתי (אנחנו 'רק' מסורתיים), כלומר מן הסתם הוא לא ילך לבי"ס דתי וניאלץ להעבירו בשנה הבאה שוב. זה עלול לגרום לטראומת קליטה מחדש... מה דעתכן/ם?????????? נ.ב. תודה למי שענה לי בפנייתי הקודמת אליכם (ריב ילדים ואמהות)- מסיבה טכנית לא יכלתי להמשיך את הדיון והוא 'נעלם' בהיסטוריית הפורום... בינתיים זה הסתדר.

 

[כרמית מ.]

לא נראית לי קשה בכלל

אם אין לכם בעיה עם היות הגן דתי, ונשמע שלא - העדיפות שלו זועקת. מה, את רוצה שהילד שלך ירגיש כמו אחיך??? (נכון שלא כל ילד אותו דבר, אבל גם את תיארת את הגננת כרעה). שלא לדבר על כמות הילדים, וגם המרחק שולי. בעוד שנה או שנתיים, תתמודדו עם הבעיות שיהיו אז. בינתיים, ילדך יגדל, ויוכל להתמודד טוב יותר עם שינויים - וקליטה לא חייבת להיות טראומה. מעבר לכך, שבעיני עדיפה טראומת קליטה, על שנה טראומתית...

 

[החתולה השחורה]

ב' !

 

[vered4]

בדרך כלל אין בעיה של אזורי רישום

בגנים. אולי יש גן אחר בסביבה הקצת יותר רחוקה? בכל מקרה לא הייתי שולחת לגן עם הגננת ה"קשה". ולגבי הגן השני- תלוי בכם, אבל לא הייתי חוששת ממעבר נוסף בעוד שנה. לפי מה שראיתי אצל הילדים שלי, ילדים חדשים התקבלו טוב, ובכיתה א' החשיבות של החברים המוכרים היא רק ממש לקליטה הראשונית- אחר כך הכל יכול להשתנות. כך שאם את רוצה להכין אותו מבחינה חברתית, את יכולה לברר מי מהסביבה הולך לבית הספר ולנסות להכיר לו חבר או שניים לפני תחילת השנה.

 

[רונית הסנאית]

אזורי רישום

אנחנו בכלל נרשמנו לגן אחר (ג')- אבל הוא הוא מולא קודם בילדי הרחובות הסמוכים ולנו לא נותר מקום. הכניסו אותו לגן שברחוב שלנו (עם הגננת ה'היא') ולא נותר לנו אלא להישאר או לעבור לגן הדתי. בסביבה היותר רחוקה אפילו לא שאלתי כי אני לא נוהגת וזו בעייה (חורף וכיו"ב) + עניין כיתה א' שוב...

 

[רונית הסנאית]

גננת 'רעה'...

הגננת המדוברת- אני לא יודעת אם היא רעה ממש. אבל היא כעסנית, מחייכת לעיתים נדירות, חסרת סבלנות וקשוחה מאוד. היא יוצאת לפנסיה מוקדמת בגלל תלונות של הורים על התנהגות שלילית כלפי ילדים (אני שמעתי על טילטול אבל אני לא בטוחה ולכן לא ארחיב) וזו הפשרה שהושגה בינה לבין מינהל החינוך. אבל אלו שמועות מבחינתי. מה שבטוח, יש לה כבר "שם". אחי מספר שהוא 'זוכר' רק תחושה שלילית ממנה ונחרט בזיכרונו אירוע בו הרביצו לו והוא הגיע אליה בוכה. התגובה: "לך לפינה, למה אתה עושה בעיות???..."הוא כבר בן 28 ומחה נמרצות ככשמע על השיבוץ של בני. עם זאת, נשאלת השאלה: עד כמה עלינו "לרפד" לילדינו את החיים והגן עליהם מהתמודדויות? נעזוב את הגננת הספציפית הזו, אלא בכלל? במקרה שלנו, הילד פשוט עלול 'ללכת לאיבוד' בגן גדול עם הרבה ילדים וללא תשומת לב, במיוחד שהוא לא כמו ילדים אחרים והיה עד היום בגן של סבתא.

 

[mishtal]

אני ממש לא מבינה

את ההתלבטות שלך. מן התיאור שלך מצטיירת דמות של מפלצת ולא של גננת או של מישהי ממש לא רגישה לילדים... אז לדעתי אין בכלל קשר ל"עד כמה עלינו לרפד לילדנו את החיים ולהגן עליהם מהתמודדויות". אבל זו כן חובתנו לנסות למצוא את המסגרת הכי טובה עבורם עם הצוות הכי אנושי וסבלני. אני מציעה שתלכי לבקר בגן ותראי מה קורה שם...

 

[נאוה ר]

קשה לי להבין את הגישה של

עד כמה צריך לרפד את חיי ילדינו? האם יש מישהו שבאמת חושב שאם ניהיה קשוחים לילדינו הרכים הם יגדלו להרגיש חזקים ובוטחים בעצמם ויוכלו להתמודד יותר טוב עם מה שמצפה להם ב"חיים האמיתיים"? חוץ מזה מי שלא יודע כמה קשה להיות ילד שהולך לגן מזמן לא היה בגן. ילד בא לגן ושם במקום להיות עם הוריו הוא נמצא עם הרבה ילדים וכמה מבוגרים. בגן הוא צריך כל יום מחדש לבסס את מעמדו החברתי, ליצור חברים חדשים, כי בגיל הזה החברויות של אתמול הן לא תמיד החברוות של היום. הילד עוסק בעיסוקים חינוכיים או כאילו שמוגדרים על ידי הגננת כנעימים. ואפילו בגנים זורמים יש סדר יום שלא תמיד מתאים לילד הזה. הגננת תיהיה מקסימה ככל שתיהיה היא לא תמיד מה שהילד רגיל אליו. ועם היא לא נחמדה או סתם לא לטעמו אז הוא "תקוע" איתה עד סוף השנה. וזה בלי להזכיר את המרביצן של הגן, את המשחק שכולם חושקים בוותמיד יש פחות מדי וכו'. זה לא מניפסט נגד גנים זה רק בא להגיד שהחיים עצמם קשים בלי להוסיף קשיים שאפשר לוותר עליהם. זה לא מחזק במובן החיובי.

 

[mishtal]

../images/Emo45.gif

מסכימה עם כל מילה!

 

[רונית הסנאית]

שלא תבינו לא נכון... אני לא מעט

סופגת ביקורת על היותי אמא מגוננת מדי, שתמיד מנסה להקל על הילד גם כשלא צריך ולכן הוא "יצא כזה רגיש" (לא יודעת, אולי הוא נולד ככה כי גם אני כזו)- זו הסיבה ששאלתי. העלתי את השאלה בפורום גננות ושם הסברתי ש: "באמת היינו באבחון כי הדאיגה אותי השתקנות שלו (צריך ממש "לחלוב" ממנו אינפורמציה) והעובדה שהוא לא משחק כמעט בקבוצה אלא מעדיף את אותו חבר ואם לא, אז לבד. המסקנה היתה שמדובר בילד עם אינטיליגנציה ושפה מעל לממוצע- אבל כנראה יש קושי תקשורתי קל על רקע של רגישות אישית גבוהה ואולי גם חוסר ביטחון עצמי במיומנות החברתיות. הבעיה הנוספת שלי עם הגן הדתי היא חשש מפני יחס שונה מצד הגננת / הורי הילדים בגן כי איננו דתיים. למשל- שלא ירשו לילדים מהגן להתארח אצלנו בבית בגלל עניני כשרות וכד'... או שהוא ירגיש שונה?" אני בהחלט נוטה לגן הדתי, אבל מודאגת בעניין המעבר מחדש בשנה הבאה (קצת פחות בזכות התגובות המעודדות) + עניין השונות החברתית.

 

[לאה_מ]

אני מצטרפת לדעת חברותי החכמות -

גם אני בעד אופציה ב'. ורציתי להגיד לעניין ההגנה על הילד = הרי את בכל מקרה מנסה להגן עליו - אם מפני גננת קשה וגן עמוס או מפני מעבר תכוף. זה לא שבאופציה אחת אין התמודדות שלו ובשניה יש. וזה בהחלט תפקידך לבחור מה מתאים יותר עבורו, ובהחלט נשמע לי טוב יותר הגן השני. לעניין החשש שלך מפני השונות שלכם - אני מציעה לך ליצור קשר עם הגננת כבר עכשיו ולהעלות בפניה את החשש הזה. אם היא אדם נחמד ופתוח, היא תוכל, מן הסתם, לומר לך עד כמה החששות שלך מוצדקים.

 

[רונית הסנאית]

קצת חצוף מצידי להתקשר

אליה הביתה בחופשת הקיץ, לא? במידה מסוימת אני מרגישה שאין לי ממש אופציה אחרת- אני ממש לא מסוגלת לבחור באופציה הראשונה! אנא, אימרו לי שאין ממש בחששותי הנוגעים לדתיות של הגן...

 

[לאה_מ]

זה גן ממ"ד?

משום שבממ"ד אני יודעת שלומדים הרבה ילדים חילונים, ואין עם זה בעיה. אם זו מסגרת אחרת - אני לא יודעת.

 

[vered4]

לא חצוף בכלל

היא אמנם בחופש מהגן, אבל עדיין גננת. השאלה שלך מאוד מהותית- וחלק גדול מהתשובה תלוי באישיות הגננת. לכן אי אפשר ממש להרגיע אותך לגבי "דתית" הגן- מאוד תלוי באיך את רואה את הדברים (אני הייתי עושה למשל מאמץ ונוסעת למרחק יותר גדול) ומה התכנים שהגננת נותנת לגן.

 

[vered4]

נקודת מבט נוספת

ישראלים שגרים בחו"ל שולחים את הילשדים לבתי ספר יהודיים. בהרבה מקרים זה אומר התיחסות מסורתית דתית. מה היית עושה במצב כזה?

 

[נעה גל]

אני רוצה להצטרף לדבריה של נאוה ר

ומכיוון שזו הפעם השניה שאני שומעת את הטיעון של "עד כמה אנחנו צריכים להגן עליהם" בקשר לבחירה בגן אני רוצה להוסיף שבחירה בגן טוב לילד היא לא ריפוד ולא הגנה ולא פינוק - היא הכרח. גן טוב לילד הוא הכרחי להתפתחות תקינה.

 

[נעה גל]

הפעם השניה ב- 24 שעות ../images/Emo13.gif

 

[מירי,]

בכלל לא הייתי חושבת....

והייתי שולחת לגן הממ"ד - זה המסלול הטיבעי של הילדים שלי גן ממ"ד (כי הוא טוב יותר) ובי"ס חילוני - ככה הגדול ביקש.... וחברים? הוא יימצא מחדש! ואולי גם אצלכם יש כאלה שימשיכו לחינוך המ"מ - אצלנו למשל בגן חובה ממ"ד (בגלל שהגננת כ"כ טובה) יש המון ילדים שממשיכים למ"מ.... ולמה תאלצו להעביר אותו בשנה הבאה שוב? מה רע במסלול הזה עד לביה"ס (כל זאת בתנאי שאין לכם התנגדות עקרונית לממ"ד).

 

[רונית הסנאית]

זה גן ממ"ד. החשש שלי הוא

מהשונות החברתית של הילד- למשל שלא ירשו לילדים להתארח אצלנו בגלל סוגיות כשרות. והחשש לבלבל את הילד, כמו שענתה לי מישהי בפורום גננות: "לרונית! בתור גננת בגן ממ"ד עלייך לקחת בחשבון שכל התכנים בגן הם שונים. לדוגמה:אצלי בגן מדי יום במפגש הבוקר לאחר התפילה לומדים הלכה יומית. כאשר מספרים חוויות משבת - החוויות של הילד יהיו שונות משאר הילדים...בגן דתי יש הדגשים על המצוות של החגים, מברכים לא רק אחרי האוכל אלא גם לפני שאוכלים סוכריה או עוגיה. כל זה מצד אחד - מצד שני לפי מה שאת מתארת עדיף שהילד יהיה בגן קטן עם גננת נעימה יותר. כדאי לך לשוחח עם הגננת ולהתייעץ איתה מה לעשות. ענת" ובעניין גן רחוק יותר- אני לא נוהגת כך שזה הופך לא רלוונטי. ולמירי: הצורך להעביר שוב נובע מהקושי במיומנויות החברתיות של הילד והרצון שיהיה לו חבר/ים שיעלה/ו איתו לכיתה א'. מה דעתכם/ן?

 

[maya100]

מצטרפת להמלצה להתקשר לגננת

אמי היא גננת ואני בטוחה שהיא היתה עונה בשמחה לאם שמתלבטת לגבי הגן, גם בחופש. אם היא תחשוב שזה לא מתאים - היא תאמר לך. אינני יודעת כמה מסורתיים אתם אבל אני בטוחה שגם בגן שמוגדר דתי או ממ"ד יש גוונים שונים של דתיות ומנהגים שונים של משפחות שונות ואני אומרת זאת מתוך הכרות קרובה עם אנשים דתיים (אני עצמי חילונית אך בעלי מסורתי ומשפחתו כולה דתיים). אולי הגננת דווקא תשמח להראות לילדים שיש שונות ויש דרכים שונות? לגבי הגן העירוני, לא הייתי מקדישה לו מחשבה נוספת כלל. לא הייתי רוצה לשלוח את בתי לגן עם אוירה כזאת וסמכות כזאת עבור שום עקרון שהוא (ובטח לא ש"תלמד כמה החיים קשים" זה קצת מוגזם בגיל 4 ובכל גיל, לא?)