החלטה מקוממת

seelinewoman

New member
החלטה מקוממת

העיתונאי אורי בלאו יועמד לדין על החזקת ידיעות סודיות ללא אישור,
בפרשה שבה הועמדה לדין גם ענת קם.
הידרדרות מסוכנת מאוד בחופש העיתונות,
שמחייבת אותנו להישען רק על ויקיליקס למיניהם
כדי לעשות את עבודת העיתונאות שהיתה מוגנת עד היום מהאשמות כאלה.
החשש הוא גם שהכוונה היא בעיקר להרתיע אזרחים
מלעשות את חובתם האזרחית ולגלות היכן נעשים דברים שלא ייעשו,
ובכך להכשיר עוולות שלטוניות וציבוריות.
הרי נוכלים ומוכרי מאגרי מידע מודלפים למיניהם לא חיכו לקם-בלאו לעשות מה שהם עושים.
שלא לדבר על כך שעיתונאי לא עושה עסקים במידע שהוא מקבל וחוקר,
אלא כותב על מה שצריך להיכתב ואינו קשור לביטחון המדינה כלל.
אולי להפך - תיקון ושידוד מערכות הוא ביטחון המדינה האמיתי, לטעמי.
בדיוק לשם כך יש עיתונות.

גילוי נאות: בלאו הוא קולגה שלי.
 
הביטוי שעולה בדעתי גס מכדי לשים בכותרת

בעיני, ההתנכלות לאורי בלאו היא לכסות חרא בעוד חרא. וסליחה על הביטוי הגועלי, לא עולה על דעתי משהו יותר עדין.

הרדיפה האישית הזו השכיחה כבר ממרביתנו על מה בעצם נסב הענין מלכתחילה.
 
אורי בלאו עבר על החוק בצורה בוטה

הוא החזיק ביודעין אלפי מסמכים חסויים גנובים.
הוא גם יצר מצג שוא וניסה לרמות את הפרקליטות ומשהב"ט.

אין בין חופש עתונות לעבירה שביצע ולא כלום.
לא מדובר בכתב שניסה לחקור נושא ספציפי והגיע לחומר מסויים אלא בכתב שיום אחד קיבל לרשותו חומר מסווג ושמר עליו שלא כדין.

הייתי שמח להגן על בלאו אילו היה מגיע לידיו חומר דומה במסגרת תחקיר עתונאי.
אילו ענת קם היתה מעבירה לו מסמך אחד בודד ממנו היה מייצר כתבה רצינית.

כאן מדובר בסיפור אחר לגמרי.

=======
להזכירך ויקיליקס גרמו לנזקים אמיתיים לבטחון של מספר מדינות, כולל ישראל.
לפי פרסומים שקראתי ויקיליקס אחראים להוצאות להורג של סוכנים ישראלים באירן למשל.
להזכירך החייל שהדליף לויקיליקס כנראה יבלה את שארית חייו מאחורי סורג ובריח.
 

seelinewoman

New member
לא נכון.

אני מזכירה לך את פרשת מיה קוך ותנובה.
אנשים מעבירים מסמכים לעיתונאים כל הזמן.
זוהי הליבה של עבודה עיתונאית.
אתה מספיק זמן בפורום תקשורת כדי להבין זאת.
 
לא הבנתי את הקשר בין מיה קוך לאורי בלאו

ושוב ננסה להסביר את הענין בלי התלהמות ובלי הכללות.
הכל ענין של מידתיות.

אין ספק שעתונאים חיים על העברת מידע לצורך כתבות עתונאיות.
אני אהיה הראשון שיסכים שלעתים עתונאים העוסקים בסיקור ענינים בטחוניים יקבלו לידיהם מסמכים צבאיים ועל הרשויות לקבל את זה למרות שטכנית הם עוברים על החוק.

למה הדבר דומה?
לעתים על המשטרה לקבל שיש נהגים שיסעו במהירות גבוהה מהמותר בכמה קמ"שים.
לפעמים יהיה נהג שמבהיל חולה לבי"ח ואפילו יעבור על המהירות המותרת ביותר מכמה קמ"שים ועדיין לא יואשם.

מצד שני, כשתופסים נהג שנוסע במהירות 150 קמ"ש בשטח עירוני מספר רב של פעמים, כנראה שהרשויות לא יתעלמו.
כשאותו נהג גם מתעמת עם השוטרים ונתפס בנסיון הונאה שלהם, יתיחסו אליו בחומרה רבה יותר.

אם אורי בלאו היה מקבל מסמך אחד או מסמכים ספורים מענת קם במסגרת תחקיר הסיפור היה אחר.
כאן האיש קיבל ארכיון שלם של מסמכים סודיים מפיקוד מרכז וישב על הארכיון .
זאת כבר השתנה מהמקפצה.
נוסיף לכך שהאיש ברח מהארץ במטרה להתחמק מהרשויות, עשה הסכם שיחזיר את כל אלפי המסמכים ואז שיקר והחזיר רק 50 מסמכים והתנהלות הפרקליטות תובן.
 
יובן, כאוהד 'מקור ראשון' - אולי תביא לכאן

ציטוט, קישור או מה שתבחר מטור דעה שמשקף את דעת המערכת בנושא ההעמדה הזו לדין? ניסיתי בעצמי, והפורמט המצולם שלהם מסורבל ומעצבן מדי לטעמי. הם קיימים ברשת גם בפורמט אחר?
 
אני אוהד אותם בתאוריה בלבד

לצערי בגלל שהם לא מאוד זמינים ברשת אני קורא אותם לעתים נדירות.
אין לי מושג אם עמדתם כעמדת הגילדה או שבחרו בעמדה אחרת.
 
חמישה מאמרים בעין השביעית סביב הנושא

"ההחלטה להעמיד לדין את עיתונאי "הארץ" אורי בלאו היא שיאה של מלחמה של מערכות הביטחון בעיתונאים, אומר עיתונאי "ידיעות אחרונות" רונן ברגמן, המזהה את מוקד הבעיה דווקא באדישות הציבורית" -

אורן פרסיקו מראיין את רונן ברגמן:

"יום שחור לחופש העיתונות"


"היועץ המשפטי לממשלה החליט להעמיד לדין את עיתונאי "הארץ" אורי בלאו באשמת החזקת מסמכים סודיים. "פוטנציאל הנזק הבטחוני היה עצום", נכתב בהודעת משרד המשפטים" -

אורן פרסיקו מדווח על החלטת היועץ המשפטי:

ישראל: עיתונאי יועמד לדין


"אין טעם להיתמם: היועץ המשפטי לממשלה מנמק היום בק"ן טעמים את החלטתו – ועיקרם רצון המדינה לאכוף את מרותה ולהבטיח שמידע סודי לא יודלף, אך המוזיקה העולה מהודעתו חושפת את המניע האמיתי: להעניש את העיתונאי, ללמד אותו לקח – ומה שלא פחות קובע: להטיל מורא על עמיתיו העיתונאים ולאותת להם להיזהר בפרסום מידע שהשלטון רוצה להשאירו גנוז" -

מאמר של עוזי בנזימן, העורך הראשי של העין השביעית:

בגלל אצבע בעין


"במדינה מתוקנת באמת, המבקשת להשתמש כראוי במושגים חופש העיתונות, אחריות חברתית ואתיקה עיתונאית, היה וינשטיין מורה גם על חקירה לגילוי האנשים שהבריחו את בלאו לחו"ל ומימנו את שהייתו שם, ומעמיד גם אותם לדין – בגין שיבוש מהלכי חקירה" -

חיים פרנקל לא מסתפק בכך וקורא, ככל הנראה, להעמיד לדין גם את מערכת 'הארץ':

העיתונות לא פועלת בחלל ריק

http://www.the7eye.org.il/DailyColumn/Pages/310512_The_press_does_not_work_in_a_vacuum.aspx


"קשה שלא לחוש שהרשויות, הנבוכות מכך שהטכנולוגיה משנה את מרחבי השיח ושדות הביטוי, את אפשרויות העברת המידע והשימושים בו - יוצאות כאן למסע הפחדה נקמני המעלה על המוקד את מי שמעבר לחשיפת התעלמות הצבא מהוראות בג"ץ, הצביע על כשל מערכתי חמור ביותר באבטחת המידע הצה"לי" -

ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר במאמר על צנזורה ובורות בעולם התקשורת העכשווי:

בורות דיגיטלית

http://www.the7eye.org.il/DailyColumn/Pages/310512_Digital_ignorance.aspx


אמת, יכולתי לשים פשוט קישור לעמוד הבית של האתר אבל בחרתי במכוון להבליט את גודל הסערה שהחלטתו האומללה של היועה"מ חוללה בעולם התקשורת, המקומית - והבינלאומית.

ולחשוב שלפני לא כל כך הרבה שנים נחשבנו בעולם למדינה נאורה וראויה לחיקוי.
 
לפני הרבה שנים ראיתי הצגה בשם היורד האחרון

או משהו כזה.
בקטע אחד של ההצגה שחקן אחד שר "או", עוד שחקן שר "או" וכן הלאה עד אלי גורנשטין ששתק והסביר שאין לו שום דבר נגד "או" אבל לא יכול להיות שכולם באמת חושבים אותו הדבר.

אז אין לי בעיה עם האמירות הספציפיות בכל אחד מהמאמרים אבל יש לי בעיה עם האחידות התזמורתית.
כשכולם שרים במקהלה את אותה שירה, אני חש מאוד לא נעים.
 
אם אתה מדבר על האחידות התזמורתית

כשכולם שרים במקהלה את אותה שירה, די ברור שלא רק שלא קראת את המאמרים, אלא גם לא את הציטוטים שטרחתי להביא.
 

droriko

New member
5 מאמרים שמחזיקים באותה דעה(כמובן לטובת בלאו)

מצחיק שאתר שמתיימר לבקר את התקשורת הוא בעצמו מונוטוני וצפוי .
 
אני רואה שגם אתה, כמו יובן, לא באמת קראת

את המאמרים.

גם אתה לא תיתן לעובדות לקלקל לך תאוריה טובה, הה?
 

droriko

New member
נכון , לא קראתי את המאמרים

אבל לא על זה העניין , יכול להיות שהמאמרים האלה מעניינים , הבעיה שלי היא עם האתר הזה שהוא מגוייס לתמיד לצד השמאלי של המפה , בכך הוא הופך עצמו לצפוי (לא הייתי צריך את ההודעה שלך בשביל לדעת שהם בטח יתמכו בבלאו ) ומונוטוני (אפילו לא מאמר אחד שמצדד בפרקליטות). קיצר אתר שנועד לשכנע את המשוכנעים .
 
אתאפק ואעיר רק שאחד המאמרים שהובאו שם

מתנגד במפורש למעשה של אורי בלאו וענת קם, ובעיקר לעמדה שנקט עיתון 'הארץ' ואפילו ציינתי את זה במפורש.

אבל אל תתנו לזה לקלקל וגו'.
 

seelinewoman

New member
פרשת בלאו - הודעת אגודת העיתונאים בת"א

אגודת העיתונאים בתל אביב: החלטת היועמ"ש – סיכול ממוקד של חופש הביטוי
נפעל בכל דרך חוקית לביטול ההחלטה האומללה של היועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין את העיתונאי אורי בלאו

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין סימן בהחלטתו עוד ציון דרך עגום במדרון החלקלק שבו מצוייה בימים אלה הדמוקרטיה הישראלית. בשם ביטחון המדינה, בחר היועמ"ש לפגוע פגיעה אנושה ביותר בחופש הביטוי ובעבודת העיתונאי. בהתנהלותו של העיתונאי אורי בלאו בפרשת קם אפשר למתוח ביקורת על החלטות מקצועיות מסויימות שקיבל, אך מכאן ועד הפגיעה המיוחסת לו בביטחון המדינה הדרך ארוכה עד מאוד.

חשוב לזכור שבלאו חשף בכתבה החשובה שפרסם ב"הארץ" כי צה"ל פעל בניגוד לסייגים שקבע בית המשפט העליון במסגרת בג"ץ הסיכולים הממוקדים. הפרסום הזה אושר על ידי הצנזורה הצבאית, משמע שלצד חשיבותו הציבורית הרבה, לא היתה בו כל פגיעה בביטחון המדינה.

החלטתו המצערת של היועמ"ש להעמיד לדין את בלאו על החזקתם של מסמכים סודיים בידי בלתי מורשה, משקפת התעלמות בוטה מחשיבות נגישותו של עיתונאי למידע. מערכת הביטחון חייבת לעשות הכל על מנת להבטיח שמידע סודי לא ידלוף. ראוי היה לבחון כיצד התאפשרה זליגת מידע בסדר גודל כזה ממחשבי לשכת אלוף הפיקוד, תחת זאת – בחרה המערכת לרדוף את העיתונאי שקיבל את המידע – אף שכל המידע שפרסם – אושר ע"י הצנזורה.

אם עד לשלב זה נראה היה שהמטרה העיקרית היתה איתור מדליף המידע – הרי שהחלטת היועמ"ש מעלה חשש כי היעד העיקרי הוא הטלת טרור ופחד על ציבור העיתונאים בישראל. בלאו יועמד לדין למען יראו וייראו עמיתיו המבקשים לעשות את עבודתם נאמנה ולהביא לקוראיהם את המידע מכלי ראשון. בתווך שבין דמוקרטיה וביטחון לאומי, נראה שויינשטיין ויתר על הגישה המאוזנת ונקט במדיניות של יד קשה כלפי עיתונאי שכל חטאו היה שקיבל לידיו מסמכים סודיים.

היועמ"ש פסע בדרך שקודמיו נשמרו ממנה: זו הפעם הראשונה שבה מועמד לדין עיתונאי על ריגול חמור לפי סעיף 113 לחוק העונשין. מדובר בסעיף דרקוני, שמעניק פירוש נרחב ביותר להגדרה "סודי". הסעיף מאפשר להגדיר מסמך כ"סודי" רק על סמך אופן החזקתו, ללא תלות בתוכנו. בהעמדתו לדין של עיתונאי בנסיבות אלה, מבקשת מערכת הביטחון שלא להסתפק בניטור המידע המיועד לפרסום בהתאם לחוק ולצנזורה הצבאית, אלא פולשת באמצעות היועמ"ש אל תוך קודש הקודשים של העיתונאי – ודורשת להטיל צנזורה הלכה למעשה על כל מידע שמגיע לרשותו.
כבוד נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט מאיר שמגר, קבע: "מערכת מדינית חופשית ודמוקרטית והיעדר אמצעים ניאותים לאיסוף מידע ולפרסומו הם דבר והיפוכו ואינם יכולים לדור בצוותא חדא" (בג"ץ 298/86).

אגודת העיתונאים בתל אביב קוראת ליועץ המשפטי לממשלה לחזור בו מהחלטתו. במקביל תשקול האגודה שימוש בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותה על מנת למנוע את הפגיעה האנושה בעבודת העיתונאים ובחופש הביטוי.
 
חשוב מאוד - טוב שהבאת את זה לכאן


הציניקנים יגידו שהנה קרה דבר שיאחד את כל העיתונאים לזרמיהם השונים.

אני מצפה לתגובות אלה המזוהים באופן מובהק עם הימין.
 

seelinewoman

New member
העיתונות החופשית חטפה כל כך הרבה מכות

שהגיע הזמן אולי לחטוף את המכה האחרונה
כדי שכולם יתעוררו ויתאחדו.
 
"אורי בלאו הזיק ליחסי התקשורת עם מקורות"‬

"בלאו היה חייב להיענות לבקשת המקור שלו לאחר מעצרה ולהחזיר את כל המסמכים. על פי רוב, אין חובה חשובה יותר לעיתונאי מאשר צמצום הנזק למקור, אבל בלאו ו"הארץ" המשיכו ביוהרה שלהם" -

טור דעה בישר"ה שמציג זווית ראיה שונה במקצת, אך ראויה בהחלט לתשומת לב:

עמיר רפפורט | אורי בלאו ו"הארץ" חטאו בחטא היוהרה

"אצל רוב העיתונאים והמערכות, אחרי האינסטינקט מגיע שלב שיקול הדעת - הצגת מסמך מסווג בעיתון מחייבת את צה"ל ואת רשויות החוק לחפש אחר מי שהדליף אותו ולבדוק אם הודלפו מסמכים נוספים. הכללים הבלתי כתובים קובעים כי עיתונאים מתבססים על מסמכים מסווגים שהובאו לידיעתם, אבל לא מראים אותם. צה"ל והשב"כ מעלימים בדרך כלל עין. הם אינם נכנסים לאמביציה מטורפת כדי לגלות את מקור הדליפה."

אני חייב לסייג: אין לדברים אלה זו שום קשר להחלטתו האומללה של היועמ"ש להעמיד את בלאו לדין ואין מקום להעלות אותם בהקשר הספציפי הזה - אבל הם ראויים לדיון בפני עצמם.
 
למעלה