החלטה לשנה אחורה
- פותח הנושא sagi122
- פורסם בתאריך
אם התביעה הוגשה עד 1/4/04 אאלט
אז כן. אם לאחר מכן אין מה לנסות על פי מה שהוסבר כאן הרבה פעמים בעבר. יש לכם מזל. אנחנו אובחנו במצב של טוטאל לוסט ולאחרונה נראה לי שרק קריאת פרקי תהילים תעזור לי לקבל שנה אחורה. עדיין מחכה לערעור על ערעור שרשמתי בעצמי, בניסוח של בית משפט. (לא מצאתי תקדים אז שפצרתי כמה תביעות עם תוספות אישיות). אנחנו קיבלנו רק מיום האבחון כשהיה ברור שהילד ככה מעל שנה - זומבי. (ברוך השם היום כבר לא) פעם גם זה לא היה.
אז כן. אם לאחר מכן אין מה לנסות על פי מה שהוסבר כאן הרבה פעמים בעבר. יש לכם מזל. אנחנו אובחנו במצב של טוטאל לוסט ולאחרונה נראה לי שרק קריאת פרקי תהילים תעזור לי לקבל שנה אחורה. עדיין מחכה לערעור על ערעור שרשמתי בעצמי, בניסוח של בית משפט. (לא מצאתי תקדים אז שפצרתי כמה תביעות עם תוספות אישיות). אנחנו קיבלנו רק מיום האבחון כשהיה ברור שהילד ככה מעל שנה - זומבי. (ברוך השם היום כבר לא) פעם גם זה לא היה.
אוי דורון באמת, ענין של סמנטיקה. זה
ענין של שפה. לוקח זמן עד שמתרגלים את המונח "לוקה". גם אני מתקנת לפעמים בעל פה אנשים (בעיקר משפחה וחברים בשיחות אישיות) אבל הם מדגישים שזה ענין של סגנון דיבור ולא התכוונו חס וחלילה שהילד סובל. אפרופו ענין הקורבן המתמשך - כולנו כאן סובלים מהאוטיזם איכשהו, ברמה כזו או אחרת. ע"ע חילוקי הדיעות לגבי טיול בחרמון. (זו סיטואציה שכל בני המשפחה עשויים לסבול בה, אם הבנתי נכון אותך ואת התגובות הטלפוניות לרעיון)
ענין של שפה. לוקח זמן עד שמתרגלים את המונח "לוקה". גם אני מתקנת לפעמים בעל פה אנשים (בעיקר משפחה וחברים בשיחות אישיות) אבל הם מדגישים שזה ענין של סגנון דיבור ולא התכוונו חס וחלילה שהילד סובל. אפרופו ענין הקורבן המתמשך - כולנו כאן סובלים מהאוטיזם איכשהו, ברמה כזו או אחרת. ע"ע חילוקי הדיעות לגבי טיול בחרמון. (זו סיטואציה שכל בני המשפחה עשויים לסבול בה, אם הבנתי נכון אותך ואת התגובות הטלפוניות לרעיון)
מינוחים מינוחים
בדיוק זאת כוונתי, בני המשפחה סובלים או לכל הפחות לא נהנים מסיטואציות מסוימות. די ברור לי שטיול לחרמון עלול להיות מבחינתי סיטוציה לא נעימה עד כדי מעיקה. יתכן מאוד שהבן היקר שלי יהנה ממנה. אני מחפש את המצבים שבהם שננו נהנים, או לחילופין כל המשפחה נהנית. לגבי האוטיסטים עצמם - אני לא חושב שהם סובלים מעצם האוטיזם או היותם אוטיסטים. ברור לי שכל אחד ואחת מהם מבינים בדרכם שלהם שהם שונים והם מתקשים (לעיתים) להתמודד עם השוני. תפקידנו (המבוגרים, ההורים, המטפלים וכו') לתווך ולהקל על המצוקות הללו של ילדינו. דרך אגב, זה תפקידנו גם לגבי ילדינו ה"רגילים", אבל הוא מקבל משנה תוקף לגבי ילדינו הכל-כך מיוחדים. אני בהחלט מסכים שהשימוש במינוח לוקה לעומת סובל הוא בראשיתו סמנטי לחלוטין. מצאתי לנכון להעיר על השימוש הסמנטי במילה סובל אך ורק מפני שהוא צרם לי. גם השימוש במינוח "לוקה" מפריע לי אבל לא צורם כ"כ כמו השימוש במינוח "סובל". אני הייתי מנסח את השאלה כך: לבננו יש אוטיזם....האבחנה הרשמית היא PDD-NOS מתאריך ****/** והתביעה לביטוח לאומי מתאריך ****/**. מכאן אפשר להמשיך....... דורון.
בדיוק זאת כוונתי, בני המשפחה סובלים או לכל הפחות לא נהנים מסיטואציות מסוימות. די ברור לי שטיול לחרמון עלול להיות מבחינתי סיטוציה לא נעימה עד כדי מעיקה. יתכן מאוד שהבן היקר שלי יהנה ממנה. אני מחפש את המצבים שבהם שננו נהנים, או לחילופין כל המשפחה נהנית. לגבי האוטיסטים עצמם - אני לא חושב שהם סובלים מעצם האוטיזם או היותם אוטיסטים. ברור לי שכל אחד ואחת מהם מבינים בדרכם שלהם שהם שונים והם מתקשים (לעיתים) להתמודד עם השוני. תפקידנו (המבוגרים, ההורים, המטפלים וכו') לתווך ולהקל על המצוקות הללו של ילדינו. דרך אגב, זה תפקידנו גם לגבי ילדינו ה"רגילים", אבל הוא מקבל משנה תוקף לגבי ילדינו הכל-כך מיוחדים. אני בהחלט מסכים שהשימוש במינוח לוקה לעומת סובל הוא בראשיתו סמנטי לחלוטין. מצאתי לנכון להעיר על השימוש הסמנטי במילה סובל אך ורק מפני שהוא צרם לי. גם השימוש במינוח "לוקה" מפריע לי אבל לא צורם כ"כ כמו השימוש במינוח "סובל". אני הייתי מנסח את השאלה כך: לבננו יש אוטיזם....האבחנה הרשמית היא PDD-NOS מתאריך ****/** והתביעה לביטוח לאומי מתאריך ****/**. מכאן אפשר להמשיך....... דורון.
כל הכבוד!
כלכך נכון, למילים יש כוח, אוטיזם זו לא מחלה ואם מתיחסים נכון לאוטיזם אז לא סובלים. ולהורים החדשים, אני מאחל לכם הצלחה בכל מהלך שתעשו עם הבן שלכם, אבל באמת הכי חשוב לזכור שכמו עם הילדים ה"רגילים" שלנו, המטרה הראשונה בכל מהלך עם הילדים המיוחדים שלנו צריכה להיות שיהיו להם חיים מאושרים וללא סבל. בהצלחה
כלכך נכון, למילים יש כוח, אוטיזם זו לא מחלה ואם מתיחסים נכון לאוטיזם אז לא סובלים. ולהורים החדשים, אני מאחל לכם הצלחה בכל מהלך שתעשו עם הבן שלכם, אבל באמת הכי חשוב לזכור שכמו עם הילדים ה"רגילים" שלנו, המטרה הראשונה בכל מהלך עם הילדים המיוחדים שלנו צריכה להיות שיהיו להם חיים מאושרים וללא סבל. בהצלחה
לגבי המינוח אולי אני מסכימה
אבל לגבי הפרשנות שמאחוריה דעתי שונה. אני דווקא מרגישה שהבן שלי כן סובל מעצם היותו אוטיסט. נכון שהוא לא מכיר משהו אחר אבל בהחלט ניתן לראות שאין יותר מידי אושר בחייו ,קשה לשמח אותו בדברים שמשמחים ילדים רגילים והוא מפסיד הרבה הנאות מעצם היותו אוטיסט. ומה לעשות , הוא לא היחידי שסובל. גם אני סובלת ,גם בעלי וגם ביתי הרגילה כל אחד בדרגה שונה כמובן ומסיבות שונות. כמובן שלגבי המינוח גם אני הייתי מנסחת כ"אובחן כ-PDD".
אבל לגבי הפרשנות שמאחוריה דעתי שונה. אני דווקא מרגישה שהבן שלי כן סובל מעצם היותו אוטיסט. נכון שהוא לא מכיר משהו אחר אבל בהחלט ניתן לראות שאין יותר מידי אושר בחייו ,קשה לשמח אותו בדברים שמשמחים ילדים רגילים והוא מפסיד הרבה הנאות מעצם היותו אוטיסט. ומה לעשות , הוא לא היחידי שסובל. גם אני סובלת ,גם בעלי וגם ביתי הרגילה כל אחד בדרגה שונה כמובן ומסיבות שונות. כמובן שלגבי המינוח גם אני הייתי מנסחת כ"אובחן כ-PDD".
אושר או חוסר אושר
אושר או חוסר אושר הם לא מאפיינים של אוטיזם. רותם שלי מאושר ולדעתי אפילו יותר מאיתנו! הפעילויות איתו מתאימות לו ומשמחות אותו, האהבה היא מאוד דו כיוונית ואין כמעט יום בלי המון צחוק מתגלגל. גם הילדים בגן התקשורתי שלנו תמיד נראים שמחים ומחייכים כמו הצוות. לא לשכוח שהילדים אולי "מפסידים" דברים מסויימים אבל אין ספק שגם "זוכים" בעולם פנימי מאוד עשיר ויפה.. חלקם רואים הרבה יותר צבעים, חלקם בעלי שמיעה מצויינת, לחלקם זיכרון עצום.. ובכלל הפסד ורווח הם תמיד יחסיים אז לא כדאי להשוות. אולי לא כדאי לנסות לשמח בצורה שמשמחת ילדים "רגילים" (מה את כל הילדים משמחים אותם דברים?) אלא להיות יותר מותאמים ומאושרים איתו ובו.
אושר או חוסר אושר הם לא מאפיינים של אוטיזם. רותם שלי מאושר ולדעתי אפילו יותר מאיתנו! הפעילויות איתו מתאימות לו ומשמחות אותו, האהבה היא מאוד דו כיוונית ואין כמעט יום בלי המון צחוק מתגלגל. גם הילדים בגן התקשורתי שלנו תמיד נראים שמחים ומחייכים כמו הצוות. לא לשכוח שהילדים אולי "מפסידים" דברים מסויימים אבל אין ספק שגם "זוכים" בעולם פנימי מאוד עשיר ויפה.. חלקם רואים הרבה יותר צבעים, חלקם בעלי שמיעה מצויינת, לחלקם זיכרון עצום.. ובכלל הפסד ורווח הם תמיד יחסיים אז לא כדאי להשוות. אולי לא כדאי לנסות לשמח בצורה שמשמחת ילדים "רגילים" (מה את כל הילדים משמחים אותם דברים?) אלא להיות יותר מותאמים ומאושרים איתו ובו.
את מוציאה לי את המילים מהפה ../images/Emo13.gif
כל כך כיף לדעת שאנחנו לא ה"משוגעים" היחידים בגישה הזאת. באמת אני יכול גם להגיד על יפתח שהוא ילד מאושר. ואם הוא לצורך הדוגמא, אוהב כדורים אדומים אז יש לנו בבית המוןןןן אפילו שלפי גישות מסויימות זה נחשב הדבר הכי איום שאפשר לעשות, אבל הוא מאושר! וגם כל המשפחה מאושרת! ואני מדגיש שוב, אין פה ביקורת על שיטות וגישות אחרות. לכל משפחה מתאים משהו אחר, רק חשוב לי שהורים אחרים יידעו שיש גישה כזאת ושהיא לגיטימית כמו כל גישה אחרת, ואז יוכלו לבחור את מה שמתאים להם.
כל כך כיף לדעת שאנחנו לא ה"משוגעים" היחידים בגישה הזאת. באמת אני יכול גם להגיד על יפתח שהוא ילד מאושר. ואם הוא לצורך הדוגמא, אוהב כדורים אדומים אז יש לנו בבית המוןןןן אפילו שלפי גישות מסויימות זה נחשב הדבר הכי איום שאפשר לעשות, אבל הוא מאושר! וגם כל המשפחה מאושרת! ואני מדגיש שוב, אין פה ביקורת על שיטות וגישות אחרות. לכל משפחה מתאים משהו אחר, רק חשוב לי שהורים אחרים יידעו שיש גישה כזאת ושהיא לגיטימית כמו כל גישה אחרת, ואז יוכלו לבחור את מה שמתאים להם.
בואו לא נריב,עברנו ימים קשים לא אחת
מי שיש לו מקרים שונים של זכיה בתביעה (מקרה נדיר, צריך לתעד בפורום) מול בטלא אנא שישרשר כאן. עזבו את הסמנטיקה, וכמה הבן אדם חבר בתפוז (שזה אגב לא שייך למועדון). אם אני זוכה בערעור על הערעור שרשמתי להם (כרגיל לוקח להם חודשים רבים לענות) אני שמה במאמרי הפורום את כתב התביעה שרשמתי. ובעצם גם אם לא אני שמה כדי שיראו איך החוק נכשל במבחן המציאות.
מי שיש לו מקרים שונים של זכיה בתביעה (מקרה נדיר, צריך לתעד בפורום) מול בטלא אנא שישרשר כאן. עזבו את הסמנטיקה, וכמה הבן אדם חבר בתפוז (שזה אגב לא שייך למועדון). אם אני זוכה בערעור על הערעור שרשמתי להם (כרגיל לוקח להם חודשים רבים לענות) אני שמה במאמרי הפורום את כתב התביעה שרשמתי. ובעצם גם אם לא אני שמה כדי שיראו איך החוק נכשל במבחן המציאות.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.