החלטה גורלית

[יעל וקנין1]

החלטה גורלית

שלום לכולם מי שמכיר אותי יודע שכבר לקחתי על עצמי כיסוי ראש מלא ואני מאוד מאושרת מכך..ברור שבוראי היקר ראה שטוב לי אמר לעצמו בוא נעמיד אותה בנסיון שהכי קשה בשבילה בנושא הכיסוי.... אז כן הוא משתעשע בי קצת וקיבלתי הזמנה לחתונתה של חברתי מהילדות חברה זו היא התמצית לחיי החילוניים עד גיל הצבא-איתה בילתי ,איתה רקדתי,איתה התאפרתי ואיתה תמיד היו תחרויות {לא בינינו הילדות}בין ההורים..מי יותר טובה ,מי יותר יפה אני תמיד רציתי להיות יפה כמוה והיא תמיד רצתה להיות ילדה טובה כמוני בכול אופן דבר ראשון שעלה לי בראש שראיתי את ההזמנה -אני צריכה לקבוע תור למספרה ,להיראות מיליון דולר ,להשוויץ שרזיתי... מיד לאחר מכן נזכרתי...הלו הלו איפה הלכת למי תשויצי איזה מספרה -הרי שמת כיסוי ראש שכחת? לכמה רגעים התווכחתי עם עצמי אולי אני אוריד אותו רק לחתונה או שלהיפך כולם יראו אותי עם הילדה והבעל כולנו חוזרים בתשובה ואי ואם יצחקו עליי איך היא נראית בסך הכול עברו 10 שנים מאז התיכון? היצר הרע שיגע אותי עד שנהיה לי ממש כאב בטן ובחילה אני כל כך רוצה ללכת עם הכיסוי והאמת שלי,אבל אני מפחדת שאני אגיע לשם אני רק ירצה לברוח... אני כל כך אוהבת את הבחורה הזו שמתחתנת ,לא רוצה להפסיד את חתונתה-אז מה אם היא מעורבת ,אלו האנשים שגדלתי איתם ,התרחצנו באותה גיגית.מה הסיפור אני לא מבינה??!!!!!!! אני יודעת שההחלטה שאקבל ב-14 למאי השנה תהיה החלטה גורלית.. אני כל כך רוצה לעשות את הבחירה הנכונה. אני יודעת שביום הזה זהו יום הבחינה שלי,אני מרגישה את זה בלב ,אני לא נרדמת בגלל זה בלילה כל החלטה אחרת שהיא לא :ללכת צנוע ועם כיסוי מלא תראה מבחינתי ככשלון ויותר גרוע מזה ,אני מרגישה שאענש אם אבחר לא נכון והכי גרוע אם אבחר לא ללכת מה אני אמורה לעשות?

 

[לאונרדו האחת]

שמת לב שאת בפורום יהדות לחילונים

(מזמן כבר נוכחתי שלפעמים 'אני הולכת' לצד שממנו אני רוצה לקבל מענה..משום שאני יודעת בתוך תוכי מהו יהיה..מה אימי תגיד..מה אחותי..מה בעלי וכו..) (הרי הדברים ידועים) וזו הערה..לתשומת לבך עצת הלאונרדו:

תתמקדי במהות והניחי להבל. חברתך שיקרה לך...היא העיקר היא יודעת שחזרת בתשובה מן הסתם... ותשמח שתבואי ללא קשר לאיך שתראי (מהקירבה שתארת) אני חושבת, באופן אישי, שכיסוי הראש, אף הוא סוג של הבל..ושלקדוש ברוך הוא לא ממש משנה אם מאמינותיו מכסות ראשן או לא..ואף כתבתי על כך מדרש ופרסמתי אותו כאן..ואני כותבת מדרש נוסף שיתייחס לסוגיה מדרש בן ימנו מ"ס ארבע מתוך שבעה שבעתיד יצא בתור שבעת מדרשי האור.... והאחד שאני כותבת דן ביחסי אישות. אך אם בחרת לכסות את ראשך

ולבן זוגך מן הסתם חלק בהחלטה, תבואי לבושה לחתונה ותראי מילון דולר עם כיסוי ראש ..זו דעתי. תחשבי שאת לא נכנעת להבל.. (יש נשים במאה שערים ובני ברק שמוציאות בחודש יותר כסף ממה שאני מוציאה בשנה על בגדים..אפשר להראות נפלא גם עם כיסוי ראש!) ואם תחליטי בעתיד להסיר את כיסוי הראש או להשאירו עשי זאת מן הטעם הנכון..זוהי דעתי המלאה ומזל טוב לחברתך ..רק אושר ועושר ונחת רוח שתדע בזוגיות החדשה...

 

[אופירA]

מה את אמורה לעשות?

קודם כל, לאהוב את עצמך, והרבה. זה הדבר הכי חשוב בעולם. עם חיבוק הכרתי גדול לעצמך, צולחים ניסיונות ומכשולים עם הרבה פחות כאבי בטן... ככלל, מומלץ שאשה שקיבלה חינוך חילוני, ומתחילה ללכת בדרך התורה והמצוות (וכל מצב אחר של אשה שלא כיסתה את ראשה כהלכה), תקבל על עצמה כיסוי ראש רק כאשר היא מוכנה נפשית לכך. שכן אם היא תגלה שקשה לה, ותחליט להוריד, זו בעיה יותר גדולה מבחינת ההלכה, מאשר אם לא כיסתה עדיין, ומתעתדת לקבל על עצמה, כאשר תהיה מוכנה נפשית לכך. כמו כן, מבחינת ההלכה יש איסור להשתתף בשמחה מעורבת, גברים ונשים, בסעודה ובריקודים. אבל אם אינך רוקדת, ובכלל כיוון שאת אשה, אין איסור מעיקר הדין אם הנסיבות מוכרחות. וכן גם במקום איסור, אינך יכולה להפסיק את כל מנהגי העבר ביום אחד, ומבחינה זו נכון שתלכי לחתונה, אם האיסור להשתתף בה עדיין גדול עלייך בשלב זה. אגב, לחופה אין איסור בכל מקרה ללכת. ההרגשה שאת מתארת מובנת לי מאוד, וגם העוצמה והגורליות שלה מובנת לי מאוד מאוד. זו לא הרגשה בטלה כלל וכלל. הייתי מעדיפה שתימנעי מהליכה לחתונה בגלל ההרגשה שנגרמת לך כבר מעתה. אבל את זו שתשקלי את הרווח וההפסד. קחי נייר ועט, ורשמי יתרונות וחסרונות. רשמי מה יגרום לך שמחה ומה יגרום לך עצב. ייתכן שכך תוכלי לראות את עוצמת הסבל ועוצמת ההנאה הצפויים לך, ולשקול מי עולה על מי. זכרי שמותר לך לחוות חוויה לא מוכרת, וללמוד ממנה גם בדרך השלילה, גם אם טעית בשיקולייך. אי אפשר להתיר לך להוריד את כיסוי הראש. אם את מחליטה ללכת, הרשי לעצמך לאהוב את עצמך גם אם תרגישי רע עם כיסוי הראש, ואל תפחדי מרגשות שליליים. כיוון שאת יצור אנושי וגדלת ברקע מסוים, יש לך רגשות, והם אנושיים. הם אינם מעידים עלייך דבר וחצי דבר. נסי לחשוב על תגובות שיגרמו לך להרגיש רע, ולההביל אותן במחשבתך. תרגלי את ההבלה של ההרגשות הללו, השווי את ההרגשות הללו להרגשות שאת מרגישה כאשר חס ושלום את חולה במחלה קשה, ופתאום מקבלת בשורת החלמה ניסית, וכדומה. זה מאפשר להכניס את הרגשות לפרופורציות מצוינות. אני סומכת עלייך שתאהבי את עצמך גם במהלך ההתלבטות הקשה והקושי העמוק, ותתנהגי בדרך שאת רוצה לבחור בה. אל תתעסקי עם פחד מעונשים. אדם שמתמודד מקבל שכר עצום על ההתמודדות, גם על הנפילות שבדרך, כאשר הן חלק מההתמודדות. יהודי מקבל שכר על מאמציו ולא על התוצאות, ומאמצייך - בכל מקרה - ניכרים עד מאוד!

 

[לאונרדו האחת]

תסלחי לי אבל מאיפה העוז לאמר משפט

כמו "הייתי מעדיפה שתימנעי מהליכה לחתונה בגלל ההרגשה שנגרמת לך כבר מעתה. אבל את זו שתשקלי את הרווח וההפסד. " אתן מכירות?! (מן הסתם..) השם ישמרנו מעצות אחיתופל שמקורן בפחד ובחשכה!!!! אני מסכימה שחבל שזה מגיע לכאבי בטן וייסורי מצפון ושיש לטול מצוות רק מתוך שלמות ותחושה של התכוונות אך לעיתים נושאים כמו כבוד ואהבה לזולתך..ולאנשים שהיו חלק מחייך הם גם דברים שיש להם מקום ומשקל בקבלת החלטות אני יודעת שכוונתך טובה אופירה, אך אני חייבת לסייג ולאמר שזו בהחלט לא דרך חד צדדית - וגם את עוד עשויה לגלות ברבות הימים ששגית..ואז כל העצות שאת נותנת מה יהא עליהן?? (- הן יתדפקו על מצפונך)

 

[קליט]

אפשר להיראות נפלא עם כיסוי ראש

תראי את כתבת הטלויזה סיון רהב מאיר (כתבת ערוץ 2 ?) - איך שהכסוי ראש הולם אותה ! *יש אפשרות שתלכי עם פיאה צנועה ומרשימה . * זו הזדמנות לשים פס על כל המלעיגים, ולהיות דביקה באמת . בהצלחה !