החלוצים שלושה

החלוצים שלושה

שלושה חלוצים היינו, ערב חמישי, הרמנו טלפון, היה מקום, הגענו.

הושבנו בשולחן אחורי, היתה בו פרטיות אבל הרגשנו קצת מוגלים מהנעשה במסעדה, לא נורא.

אכלנו:
חריף (22): שלושה פלפלונים חריפים, אבן יוגורט מגורדת. חריף מאוד, מריר, שמנוני, לא הבנתי מה רצו פה להגיד.
זוקיני צרוב וסלט רשאד (38): נחמד מאוד, מרירות עדינה מהראשד, רוטב חמצמץ.
חלה במילוי פולקע חזיר (54): בשר חזיר טחון עסיסי עם חתיכות בייקון נח בתוך פרוסת חלה פריכה. לבשר היה טעם אניסי נהדר, מוצלח מאוד.
מרק סרטנים (45): ציר סרטנים עם טעם עמוק של ים, בצל שרוף חצי חי מתקתק, חצי סרטן עסיסי. טוב מאוד.
פסטה טריה בציר עדשים (46): פסטה רחבה עם אספרגוס ובצל ירוק בציר עדשים. אני חייב להגיד שעוד לא החלטתי מה אני חושב על המנה הזאת, הפסטה עצמה היתה נהדרת, רוטב ציר העדשים היה מקורי ומעניין אבל הרגשתי שהיה חסר לי איזה טעם נוסף.

קינחנו:
קרפ סוזט (38): הוגש עם קרם מסקרפונה, קצת חסרו טעמי תפוז, בסדר.
מוס שוקולד וולרונה (36):מוס מעולה, מריר, אוורירי, ניחוחות וקראנצ' מפולי קפה קלויים גרוסים שפוזרו עליו. כשהחמאנו לו בפני המלצרית (שהיא החצי הנשי של זוג הבעלים אני חושב) היא ציינה שהיא הכינה אותו וחייכה לה.

שתינו בקבוק כרם שבו אדום שהיה טוב כרגיל. יצאנו ב437 לפני טיפ.

אם צריך לסכם אז אגיד שנהנתי, החלוצים עושים דברים אחרים בנוף התל אביבי והאוירה של מקום קטן שבו הבעלים גם משרת את השולחנות תמיד עדיפה בעיניי על היכלי ההון שלטון המנוכרים שנפוצו להם במחוזותינו.
בסה"כ טעים ואחר, מקורי. לא הכל פוגע ומדוייק אבל מרענן מאוד.
 
פנינים בקונדיטורייה של אלברט

לא בדיוק מסעדה, אבל נראה לי שמותר לי לשרשר את זה לביקורת שלי.

כניסה לקונדיטוריה של אלברט במטלון היא כשיגור לזמן ומקום אחר, המקום נראה כאילו לא השתנה כבר חמישים שנה (לא מן הנמנע שזה באמת כך). דלפקי זכוכית, מגשי מאפים פזורים, אדם מבוגר רכון מעל תבנית, ממיין לו שקדים.
נדגמו מבחר בורקסים, אני ממליץ להתמקד בפילו המאורכים, במיוחד אלה הממולאים בפראסה וגבינה, יש גם עם חצילים או רק גבינה, הכל מעולה.
בנוסף נדגמו זוג בלינצ'ס. תשכחו מהבלינצ'ס שאתם מכירים, כאן מדובר בעלי פילו פריכים, מלאים בתפוחים אפויים וקינמון או גבינה וצימוקים. מדד השחיתות חצה את הרף האדום. נדיר.
וכמובן שאי אפשר לצאת מאלברט בלי המרציפן המפורסם. שלט במקום טוען שכאלה ניתן להשיג רק פה או בטולדו, אני מאמין להם. מרציפנים רכים עם מתיקות עדינה, אי אפשר להפסיק לאכול ואינני אוהד מרציפן בדרך כלל.

בקיצור, עזבו את חיקויי הפטיסרי ורוצו לאלברט.
 

salo22

New member
תודה על הביקורות

אני מקווה לבקר את אלברט, למרות שפחות אוהב מאפים שמבוססים על עלי פילו. כמה עולה המרציפן ? הנכונה השמועה שעלותו בזהב ?
 
ממליץ לך לפחות לנסות בלינצ'ס גבינה אחד

איני זוכר את המחיר המדוייק של המרציפן אבל הוא אכן יקר מאוד. כל העניין שם לא זול.
 

salo22

New member
תודה, אנסה בהחלט

למרות שאני בטוח שאת בלינצ'ס הגבינה צימוקים וניל של סבתא שלי, גם אלברט לא מנצח
 
לפי התיאור שלך זה נראה יותר שטרודל

מאשר בלינצס. באיזה מספר זה במטלון - עשית לי חשק. תודה.
 
אכן מילוי התפוחים מזכיר שטרודל

אבל הגבינה ממש לא. הם קוראים לזה בלניצ'ס אז זה מה יש.
גוגל אומר מטלון 36.
 
תודה. הבנתי שכך הם קוראים לזה.

מעבר למילוי, עלי הפילו הפריכים הם שהזכירו לי שטרודל.
 

lady_anne

New member
אם כבר מגיעים לאלברט, לא לוותר על מרוצ'ינוס

עוגיות משקדים טחונים שבדרך כלל אוכלים בפסח, אבל טעימות כל השנה. גם נשיקות הקצף שם (בזס בספניולית) מעולות, סוג של עננים שבירים שנמסים למגע לשון.
מפליא איך המקום הזה ממשיך להתקיים בתל אביב של היום. אמא שלי אומרת שמאז שהיא הייתה ילדה לא שינו שם כלום, וזה היה לפני כמה וכמה עשורים.
 

החתולית

New member
על הדיווחים

הקונדטוריה של אלברט היא פנינה אמיתית, ומאד מסוכנת :)
המרציפן שלו נפלא, אבל יקר מאד.

החלוצים 3 תמיד מלאה כשאנחנו עוברים שם, ובזמן האחרון, אנחנו אוכלים במסעדות בלי תכנון מראש (או ליתר דיוק, כמעט ולא אוכלים במסעדות, מחמת הדיאטה).
 
למעלה